מייק ששבסקי, מאמן אוניברסיטת דיוק בכדורסל ב-41 השנים האחרונות, הודיע בשבוע שעבר שהשנה הבאה תהיה האחרונה שלו על הקווים. המאמן, שניצח 1,170 משחקים בקריירה, יותר מכל מאמן אחר בהיסטוריה, וזכה ב- 5 אליפויות, החליט לתלות את המשרוקית. אי אפשר לחשוב על דיוק ללא ששבסקי ואי אפשר לחשוב על ששבסקי ללא דיוק. העונה הבאה תהיה מסע הפרידה שלו מליגת המכללות ואפשר לסמוך על האמריקאים, שזאת תהיה מסיבת סיום בלתי נשכחת.

ששבסקי (74) נולד בשיקאגו ושיחק כדורסל באקדמיה הצבאית של ארה"ב. למזלו, מאמנו באקדמיה היה בובי נייט, אחד ממאמני המכללות הטובים בהיסטוריה וחבר בהיכל התהילה של הכדורסל. מכיוון שלא התגלה כשחקן יוצא דופן, ששבסקי מונה להיות עוזרו של נייט ושנה אחר כך, כשהוא רק בן 27, קודם לעמדת המאמן הראשי. חמש שנים מאוחר יותר ששבסקי כבר קיבל את המפתחות לנבחרת הכדורסל של דיוק, אחת האוניברסיטאות היוקרתיות בארה"ב.

מאמן הכדורסל מייק ששבסקי במשחק של מכללת דיוק (צילום: AP Photo/David J. Phillip)

במשך יותר מ-40 שנה "קואץ' K" אימן וחינך דורות של סטודנטים, שבמקרה גם היו ספורטאים. חלקם אפילו כדורסלנים מעולים עם שמות נוצצים כמו: כריסטיאן לייטנר, גרנט היל, קיירי ארוויניג וזאיון וויליאמס. בסך הכול 41 שחקני דיוק, ששיחקו אצל ששבסקי, נבחרו בדראפט ה- NBA. יותר מכל מאמן אחר בהיסטוריה.

***

ששבסקי קיבל לאורך הקריירה שלו הצעות לאמן ב-NBA. כבר ב-1990 הוא קיבל הצעה מבוסטון סלטיקס להתמנות למאמן הראשי. ב-2004 הוא קיבל הזמנה מפתה מלוס אנג'לס לייקרס של קובי ברייאנט ושאקיל אוניל וסירב. שש שנים אחר כך הוא קיבל הצעה נוספת מניו ג'רזי נטס וסירב שוב. לאורך כל הקריירה שלו הוא נשאר נאמן למקום העבודה, לקבוצה ולערכים שלו, שהביאו אותו עד להיכל התהילה של הכדורסל.

מצד אחד, אפשר לומר שהוא לא יצא מאזור הנוחות שלו ובחר לא לאמן ברמות הגבוהות ביותר. אבל מצד שני, ברור שהוא לא חשש מאתגרים. ב-2005 ששבסקי לקח פיקוד על נבחרת ארה"ב, שהייתה באחת מנקודות השפל שלה. נבחרת עם המון ציפיות שנכשלה בשני הטורנירים האחרונים בהם השתתפה: מקום שישי באליפות העולם ב- 2002 ומקום שלישי במשחקים האולימפיים ב- 2004.

הטורניר הראשון שלו עם הנבחרת הסתיים גם הוא באכזבה, עם המקום השלישי באליפות העולם. אבל מאז ועד שעזב ב-2016 הוא זכה בכל התארים: סה"כ שלוש מדליות זהב אולימפיות ועוד שתי זכויות באליפות העולם. המאזן שלו בנבחרת הלאומית עומד על 75 ניצחונות והפסד בודד.

ההצלחה של ששבסקי עם נבחרת ארה"ב הגיעה מכיוון שהוא נדרש לעשות את מה שהוא מתמחה בו, לחבר יחידים לקבוצה: "אנחנו מנצחים ומפסדים יחד. כשהאחריות להפסד וניצחון היא משותפת הלחץ על כל פרט מתחלק בין כל הקבוצה", הוא אמר והצליח לייצר אמון בינו ובין השחקנים ובין השחקנים לעצמם. בנבחרת עמוסת אגו, עם שחקנים כמו לברון ג'יימס או קובי ברייאנט, זה לא עניין פשוט.

המאמן מייק ששבסקי עם קובי בראיינט, במשחק של נבחרת ארה"ב בכדורסל (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

באחת הפגישות עם הנבחרת הם קבעו יחד 14 סטנדרטים, שהם רוצים לעמוד בהם. בין היתר הם דרשו אחד מהשני: כנות, אמת, בלי תירוצים, לתת גיבוי האחד לשני ולזכור שאנחנו מייצגים משהו גדול יותר מאיתנו. הסטנדרטים האלה נקבעו במשותף עם השחקנים והם אינם קשורים למשחק הכדורסל אלא ליחסים בין אנשים. "הוא מפרק לך את האגו וגורם לך להבין שלא תצליח להשיג את הדברים בכוחות עצמך", אמר עליו ג'י וויליאמס, ששיחק עבורו בדיוק והוסיף: "יכול להיות שאתה שחקן נהדר אבל אתה חייב את הקבוצה כדי להצליח".

***

ששבסקי ספג לאורך הקריירה גם הרבה ביקורת, פרשנים טענו שהכדורסל שלו מיושן ולא מרשים. מנחם לס, פרשן ה- NBA היטיב לנסח זאת, כשכתב עליו באתר "הופס": "הוא איש מכירות מצוין אבל מאמן בינוני ומנהל משחק פחות מבינוני". אבל ההצלחה של ששבסקי אינה תלויה או קשורה רק ליכולת אימון או לניהול משחק אלא למשהו גדול יותר.

הודעת הפרישה של ששבסקי מסמלת את סופו של עידן במכללת דיוק, סוף עידן בכדורסל המכללות אבל אולי גם את סופו של עידן המאמנים ה"גדולים". "קואץ' K" שייך לדור של מאמנים אייקונים כמו פט ריילי, צ'אק דיילי, פיל ג'קסון וגרג פופוביץ'. מאמנים שאימנו שחקנים ודמויות דומיננטיות מאוד כמו מייקל ג'ורדן ומג'יק ג'ונסון אבל השפעתם על המשחק ועל רוח הקבוצה הייתה משמעותית. לא רק בגלל התרגילים שהם שרטטו על הלוח אלא בגלל שהם שלטו בדינמיקה של הקבוצה, חיברו בין האנשים וייצרו מערכת של אמון משותף ומטרה משותפת.

ששבסקי אמר: "לא חשוב כמה אתה מצליח, אל תחשוב שהגעת לשיא, כי תמיד יש אתגרים חדשים". עכשיו הוא עומד מול האתגר האחרון שלו: ניסיון לזכות בתואר המכללות בפעם האחרונה ובעונתו האחרונה על הקווים. אם זה יקרה – נוכל להגיד שהוא פרש בשיא. בכל מקרה, יהיה שווה לעקוב אחריו בשנה הקרובה.