ישראל אולי לא תהיה מחויבת לאמץ את המתווה החדש למיסוי חברות שהוסכם השבוע על מדינות הג'י-7, אבל הרפורמה בנויה כך שאם תישאר בחוץ תפסיד הכנסות ממסים שיגבו במדינות אחרות. ברשות המסים עוקבים אחר ההחלטות בדריכות ומקיימים דיונים ראשונים על הרפורמה בישראל, ונושאים עיניים לכינוס ה-ג'י 20 שצפוי באוקטובר, אחריו צפוי ה-OECD לאמץ את הרפורמה.

"חוק עידוד השקעות הון יתבטל (חוק המעניק פטור ממס לחברות בינ"ל, י.ק). אי אפשר להמשיך את חוק עידוד עם ההסכם שנחתם אתמול" מסביר פרופסור יוסף אדרעי, לשעבר דיקן בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומומחה בנושא חוק מס בינלאומי. לדבריו הרפורמה טובה לישראל ומאפשרת לה להתמקד בתחרות בתחום חשוב יותר מהורדת מסים – שיפור ההון האנושי.

המנגנון שלא משאיר ברירה

קידום הרפורמה העולמית במס החברות עובר דרך יצירת קונצנזוס מתרחב. ההסכמה שהתקבלה ב-G7 ביום שבת, תתרחב בהמשך גם ל-G20 הרחב יותר, ואז בכל מדינות ה-OECD.

פרופ' יוסף אדרעי (התמונה באדיבות המצולם).

כוחה של הרפורמה הוא בכך שלאורך זמן, לא משתלם להישאר בחוץ. לפי הרפורמה המדינה בה רשומות החברות תגבה את ההפרש בין שיעור המס בישראל לבין 15%. בעבור מס החברות הרגיל, שעומד בישראל על 23%, זו לא בעיה. אבל חברות בינלאומיות רבות שיושבות בישראל משלמות שיעורי מס מופחתים. אם ישראל לא תשווה את המיסוי עליהם ל-15%, היא "תעניק" את ההפרש לממשלות בהם ישלמו החברות האלה מס.

זו גם הסיבה, מסביר אדרעי, שמייתרת את החוק לעידוד השקעות הון במתכונתו הנוכחית. החוק שמטרתו לעודד השקעות בישראל מעניק פטור במסגרתו עסקים שעונים על תנאים מסויימים (היקף תעסוקה, פעילות בפריפריה ועוד) זכאים להטבת מס כך שהם משלמים בין 5% ל-12% בלבד מס חברות.  במידה והחוק לא ישונה, את ההפרש ישלמו החברות בכל מקרה, פשוט לא בישראל.

היום, מדינות ישראל מעניקה הטבות מס לחברות המשקיעות בפיתוח ייצור בישראל, כך שחברות הייטק רב לאומיות הפועלות מכאן זוכות לשלם שיעור מס נמוך באופן משמעותי ממס החברות, שעומד על 25%. החלטת הכלכלות הגדולות לקבל את רפורמת המס תייתר את החוק כך או אחרת, כי הטבות מס שמעניקה ממשלת ישראל יתרגמו למעשה למס שיגבה על ידי המדינה בה רשומה החברה.

"בעולם שאחרי ההסכם, מה שצריך לעודד הוא את איכות ההון האנושי בישראל. זה המשאב הכי חשוב שלנו כשמדובר בסוגיה הזו" אומר אדרעי. "אינטל מגיעה לישראל גם בגלל שנותנים לה הטבות מס, אבל גם במידה רבה בגלל איכות ההון האנושי שהיא מוצאת כאן. אם היא בכל מקרה תצטרך לשלם 15% בכל מקום שתפעל, ואנחנו נטפח את ההון האנושי של כוח העבודה כאן, אין סיבה שנסבול מבריחת הון".

"ביטול ההטבות – אינטרס ישראל"

לדבריו של אדרעי, ביטול הטבות המס במסגרת חוק עידוד השקעות הון הוא אינטרס ישראלי בפני עצמו, הרפורמה העולמית שמקדם ממשל ביידן מעניק הזדמנות לעשות את זה עם מינימום פגיעה ביתרון היחסי של ישראל.

שיעור מס החברות במדינות שונות (נתונים:OECD, עיצוב: אידאה)

"המירוץ לתחתית במיסוי הוא סכנה של ממש לדמוקרטיות ברחבי העולם" אומר אדרעי. "מדינה שלא גובה מסים בשיעור ראוי מהחברות הגדולות שפועלות בה פוגעת באיכות השירותים שהיא מעניקה לאזרחים שלה. ארגון ה-OECD מתריע מזה כבר שנים, ועל בסיס זה גובש המתווה לרפורמה הנוכחית. לכל המדינות- גם המפותחות וגם המתפתחות יש אינטרס להגיע להסכם הזה".

"גוגל טוענת שהיא לא מרוויחה בישראל. זה קשקוש"

סוגיה נוספת שעולה מההחלטה נוגעת למיסוי רווחי חברות הטכנולוגיה הגדולות, שהמודל העסקי שלהם כלל לא היה קיים כשנכתבו חוקי המס הנוכחיים. חלק מתהליך הפיכת ההסכמה העקרונית של מדינות הג'י-7 לחוקים ברורים תהיה ניסוח חוקי מס עדכניים שיהיו מותאמים לאופן הפעולה של חברות כמו גוגל, פייסבוק ואמזון, שחלק ניכר מהפעילות שלהן היא דיגיטלית, ולא מקורקעת במדינה ספציפית כמו מפעל תעשייה או בית עסק.

נכון להיום, חלק ניכר מהרווחים שחברות כאלו עושות בישראל לא מסומן או מקושר לישראל כלל ברמה החשבונאית. "גוגל טוענת שהיא לא מרוויחה בישראל, לא יושבת בישראל ואין לה עסקים בישראל. זה כמובן קשקוש כי הם מוכרים פרסומות בישראל, הם מוכרים ידע שהם צוברים בישראל, ועם עבודה לא כל כך קשה היה אפשר למסות את הדבר הזה. לא עשו את זה, ואני מניח שעכשיו כן יעשו את זה" אומר אדרעי.

משרדי גוגל במאונטין ויאו, קליפורניה, ארה"ב. ( Benny Marty / Shutterstock.com)

הסוגייה החשבונאית הופכת למורכבת עוד יותר כשלא מדובר במידע שנמכר למפרסמים ישראליים, אלא לגורמים עסקיים מחוץ לישראל. למעשה, כדי למסות באופן אפקטיבי את הפעילות בישראל יהיה צורך לגרום לחברות הטכנולוגיה לקיים תיעוד של המיקום הגיאוגרפי שבו נאסף כל פריט מידע שנמכר לצורכי מס, וסביר להניח שהחברות לא ירוצו לשתף פעולה עם הרפורמה באופן וולנטרי.

"יהיה צריך לבצע חקיקה ולהגיד לחברות האלו בפשטות שאם הם רוצים לעבוד בישראל הן צריכות להתיישר לחוקים האלו, וכך נחלץ את הרווח שמופק בישראל" אומר אדרעי. "כל עוד מדובר בפרסומות בישראל אין פה בעיה גדולה כי זה בבירור מיועד למוצרים שנמכרים בישראל. שאיבת המידע תדרוש שינוי חשבונאי גדול, זאת סוגיה מורכבת יותר. אבל אם זה לא קשה זה לא מעניין".