בדיחה ישנה מספרת שעם קריסת ברית המועצות ותחילת העלייה של שנות ה-90, העולים נאלצו להשאיר את כל רכושם שלא נכנס למזוודות, אז במזוודה אחת לקחו בגדים ובשנייה בקבוקי וודקה, לא לשם שתייה, אלא בשביל לשחד את שוטרי הגבולות המושחתים. שנים אחרי העלייה, הסתבר שלא רק הרכוש נשאר מאחור, אלא גם כל הפנסיה שאותה הרוויחו בעמל.
יותר מ-200 אלף ישראלים עולי ברית המועצות לשעבר הגיעו לגיל פרישה אחרי שעבדו כל חייהם, ולמרות זאת, נשארו כמעט בלי פנסיה. כל מי שעלה מברית המועצות לשעבר יצטרך להסתפק רק בסכום הפנסיה שהצליח לצבור בישראל. מי שעלה בגיל 30 ומעלה, תצפה לו בעיה גדולה בפרישה לפנסיה. רבים מהעולים עבדו בשנים הראשונות שלהם בארץ בשכר נמוך מאוד. חלק גדול מהם התחיל לצבור שוב פנסיה רק אחרי חקיקת פנסיה חובה ב-2008.
בלה לוין (62) הייתה כלכלנית ברוסיה. היא עלתה לישראל ונאלצה להתמודד עם פערי התרבות והשפה. "אין שפה, אז עובדים בקייטרינג. הרווחתי 3 שקלים מתחת למינימום, על פנסיה לא היה בכלל מה לדבר“. נינה צפלינסקי (63) הייתה מהנדסת. היום יש לה עבודה מכובדת בענף ההיי-טק, אבל היא חוששת מהיום שבו תצטרך לפרוש לפנסיה: "תודה לאל, היום אני חיה טוב ואוהבת את העבודה. אבל אחרי שאפרוש, אצטרך לבחור בין טיפול שיניים לתיקון ברכב". מיכאל לוין (64) מסגר ורתך כארבעים שנה בארץ ובאוקראינה, אומר: "אני אעבוד כמה שאני יכול, כל עוד אני עומד על הרגליים, אחרת ממה אתה רוצה שאני אחיה?"
סופיה בוריסוב, מארגנת סדנאות הכנה לפרישה לפנסיה ליוצאי ברית המועצות לשעבר של משרד הקליטה וג'וינט ישראל, מכירה את הסיפורים של העולים האלה מקרוב. "מגיעים אלינו מורים, מהנדסים, בעלי עסקים. לא משנה מה אתה, ב-15-10 שנים לא תצליח לחסוך מספיק לפנסיה".
כ-140 אלף מהעולים הוותיקים נאלצים לחיות על 3,000 השקלים של קצבת ההכנסה. הזכאים לדיור ציבורי או אלה שילדיהם תומכים בהם עוד מצליחים לחיות, אבל השאר חיים בעוני לכל דבר. "הדירה שלי עולה 1,700 שקל. אני נאלצת להסתפק ב-600 שקלים בחודש למזון ותרופות“, מספרת טאטינה, עובדת בת 60.
נכון לשנת 2016, 47% מהמגזר היהודי הכללי בעל חסכונות פנסיה, וסכומם החודשי הממוצע עומד על כ-6,600 שקלים, ואילו רק ל-13% מתוך עולי ברית המועצות יש חסכונות פנסיה, שהסכום הממוצע החודשי שלהם הוא 2,000 שקלים. אחוז העובדים מעל גיל 68 בקרב מי שעלה בגילאי 49-40 עומד על 28%, לעומת 18% באוכלוסייה הכללית.
"אני לא רוצה להאשים אחרים בבעיה שלי", אומרת נינה תוך שהיא מכה על החזה שלה, "היום אני יודעת איך להתנהל מול קרנות הפנסיה. אם הייתי במצב הזה לפני 15 שנה, מצבי היה הרבה יותר טוב. אבל כשאתה צריך להחזיק את הראש מעל המים כעולה, לא בטוח שהייתי יכולה לעשות את זה אחרת".
בעיית הפנסיות של העולים מברית המועצות לא חדשה. כבר ב-2015 החליטה הממשלה להקים וועדה שתדון בבעיה. בראש הוועדה עמד אז שר העלייה והקליטה זאב אלקין, שאותו החליפה סופה לנדבר. אחרי שנים של דיונים, ב-2018 הוגשו המלצותיה לממשלה. מאז ועד היום עוד עשרות אלפי עולים הגיעו לגיל פרישה, אבל רק חלק קטן מהמלצות הוועדה יושמו.