״תקציבים להכשרות מקצועיות נתקעו בגלל חוסר תיאום בין המערכות״, אומר ד״ר רובי נתנזון, ל׳דבר׳, ״ועכשיו מבקשים לדחוף אנשים שכבר יש להם הכשרה להתחיל מאפס. זו פגיעה נוספת בפריון העבודה, שגם ככה נמוך בישראל לעומת מדינות ה-OECD״.

נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, והיועץ הכלכלי לארגון העצמאים להב, מבקר את מדיניות הממשלה ביחס ליציאה מהמשבר הכלכלי, ובפרט את תכנית האוצר שנועדה להחליף את רשתות הביטחון החל מחודש יולי. ״המודל ההמשכי לחל״ת צריך להיות ענפי, ולא לפי גיל. עובד בענף התיירות או הנסיעות, אדם שעבר הכשרה, רכש ניסיון, זה עובד שהאוצר בעצם מבקש לפלוט אותו מהמקצוע שלו שמושבת כרגע, למקצוע אחר. כשהשמיים ייפתחו נמצא את עצמנו ללא עובדי תיירות מיומנים״.

מה המודל שאתה מציע עם סיום רשתות הביטחון?
״צריך לפתח מדיניות שרגישה לענפים עצמם ולשוני ביניהם. וזה נכון לא רק לגבי החזרה מחל"ת אלא גם לגבי הסיוע לעסקים ולעצמאים. המטרה היא שלעובדים מקצועיים תהיה אפשרות לחזור ולעבוד במקצוע שלהם, ושיהיה להם גם מקום עבודה לחזור אליו.

״חילקתי את הענפים לענפים ירוקים, כתומים ואדומים, בדומה למודל הרמזור. בענפים האדומים תמצא ענפים שנפגעו קשה מאוד בקורונה, ולא הצליחו עדיין אפילו להתחיל ולהתאושש כמו תיירות ותעופה. בכתומים תמצא ענפים שנפגעו בקורונה אבל שכן רואים בהם כבר שיפור מסוים כמו מסעדנות, תחבורה, מסחר ותרבות. בענפים הירוקים ישנם ענפים שלא רק שלא נפגעו, אלא שבמידה מסוימת מצבם אפילו השתפר כמו בריאות והיי-טק״.

ד"ר רובי נתנזון. ״התקציב הבא חייב להיות מרחיב״ (צילום: אלבום פרטי)

״מה שצריך לעשות זה לתת לענפים האדומים סיוע נרחב ומשמעותי, גם לעובדים וגם לעסקים עצמם. סיוע שיכלול את הארכת החל״ת, מענקים לעסקים וגם הנחות על הוצאות קבועות ומיסים. לענפים הכתומים גם צריך להמשיך לסייע באמצעות מערך של הכוונה מקצועית, הגדלה של היצע ההכשרות המקצועיות וגם באמצעות תמיכות כמו הקלות במיסוי, סיוע בהשקעות ואשראי בערבות המדינה״.

בהנחה שבקרוב תושבע ממשלה חדשה, מה אתה מייעץ לה?
״אם תקום ממשלה ויהיה תקציב, אסור בשום אופן שזה יהיה תקציב מרסן. זה חייב להיות תקציב מעודד צמיחה כלכלית וזה לא מחייב העלאת מיסים. מה שנדרש זה לייצר את המקורות לסגירת החוב והגרעון באמצעות צמיחה כלכלית.

״התקציב שיבוא חייב להיות תקציב שממשיך את המדיניות המרחיבה של תקופת הקורונה לפחות לשנים 2021-2021. אחר כך ניתן יהיה לבחון את זה מחדש, אבל בינתיים זו צריכה להיות הגישה.

צריך להשקיע בעיקר בתחום התשתיות, ביצירת פתרונות תחבורתיים, לעודד את אותם ענפים יצרניים שהם מקור הצמיחה העיקרי של ישראל כמו ענפי הייצור שנפגעו בגלל שער החליפין, ולחזק כמובן את הענפים שנפגעו ועדיין לא התאוששו בתקופת הקורונה״.

משבר האבטלה יכול לגרום לדעתך לשחיקת השכר?
״אנחנו רואים מגמה של ירידה בשיעור האבטלה, ומנגד ביקוש משמעותי לעובדים, כ-130 אלף משרות פנויות. אני לא מעריך שתהיה שחיקה בשכר, אבל כן חושש משחיקה בכוח הקנייה שעשוי להיגרם כתוצאה מעליית המחירים דווקא.

ישראל כ"ץ. ״היו דיונים, והממשלה לא הלכה בדרך המודל הגרמני״ (צילום: דני שם טוב / דוברות הכנסת)

״עליית המחירים נגרמת כרגע משינויים בהיקף התשומות: עלייה במחירי חומרי הגלם וההובלה. אבל היא עשויה לגרום לשחיקה של השכר הריאלי. זה מחייב את תשומת הלב של הממשלה וההסתדרות. אני חושש שגם הממשלה המסתמנת, לא תהיה כזו שתרצה להתערב בשוק, וזו בעיה. כי מה שצריך לעשות במצב כזה זה להדק את הפיקוח על מוצרי מזון ומוצרי יסוד שכן נמצאים בתחום ההשפעה של המדינה מבחינת המחירים. אפשר בהחלט גם לבחון העלאה של שכר המינימום, מה שייתן מענה לאוכלוסייה רחבה״.

מה דעתך על איך שהממשלה התמודדה עם המשבר הכלכלי?
״בסופו של דבר, החל״ת היה רעיון גרוע. בדיונים עם האוצר עוד במרץ 2020 כשהארגונים הכלכליים ישבו עם האוצר, אני כבר אז הצעתי ללכת על המודל הגרמני שמקשר בין המעסיק והעובדים ולא מנתק את הקשר ביניהם במטרה להבטיח שתהיה גם חזרה מסודרת לעבודה.

״הממשלה לא הלכה בדרך הזו, אלא בדרך החל״ת ועכשיו אנחנו מתמודדים עם ההשלכות. רצים אחרי הזנב ומנסים למצוא כל מיני פתרונות שבחלקם מוסיפים חטא על פשע״.

במה מודל של חל״ת גמיש היה משנה את המציאות היום?
״זה היה מונע מאתנו הרבה כאבי ראש. האבטלה לא היתה גדלה לממדים אליהם היא הגיעה. התשלומים של המדינה היו נמוכים יותר, ופחות עסקים היו נסגרים. היום אתה רואה עסקים שמתקשים לפעול גם כי אין להם עובדים"