לאחר הסרת כלל מגבלות ההתקהלות, זוגות שמחכים כבר שנה וחצי לחתונת חלומותיהם סוף סוף יכולים להגשימה. בעלי ובעלות העסקים הקטנים הנתמכים על תחום החתונות והאירועים מוצאים את עצמם ממלאים יומנים, אך גם נאלצים להתמודד עם לחץ עצום ולהמציא את עצמם מחדש.

דיאנה שמש (67) מאשדוד, תופרת ומעצבת שמלות ובגדי כלות וערב ייחודיים בעיצוב אישי, התחילה ללמוד תפירה במסגרת בית ספר מקצועי, לאחר שעלתה לארץ מאירן בגיל 17. היא לא חשבה שהיא תגלה כישרון חבוי, תתאהב במקצוע ותמשיך לעמול בו, כבר 50 שנה.

דיאנה שמש, תופרת ומעצבת שמלות ובגדי כלות: "לא נעים לי לא ללקוחות" (צילום: אלבום פרטי)

"זו עבודה שכנראה הייתה מיועדת לי", היא אומרת בהתרגשות, כאילו זו הפעם הראשונה שהיא מדברת על זה. "מגיל 10 התחלתי לתפור לבובות שלי, והמשכתי להימשך לזה כל החיים. באיראן למדתי להיות מזכירה, וכשהגעתי לארץ השפה הייתה לי קשה, והייתי כבר בכיתה י"א, לא רציתי לבזבז את הזמן. התקבלתי למגמת תפירה בבית ספר מקצועי, ומאז אני עוסקת בזה".

בשנה האחרונה, היא מספרת, היא כמעט ולא עבדה בכלל. "למזלי, אני מקבלת קצבת ביטוח לאומי וגם קיבלתי מענק. בעלי, שעובד בתחום השיש והקרמיקה הוא עבד רגיל ואין לנו הרבה הוצאות כי הילדים כבר לא בבית. הסתדרנו בסדר גמור, אבל התפירה והעיצוב היו לי מאוד חסרים".

"אני אוהבת שיש הרבה עבודה ואני לא משועממת"

"אבל בתקופה האחרונה חזרתי ובגדול", היא מסתייגת בהתלהבות. "יש המון אירועים, אנשים בטירוף, יש המון לחץ. אני עובדת כל יום כל היום, לפעמים אני עובדת עד 23:00 בלילה. תמיד בעונה הזו, אביב-קיץ, שיש יותר חתונות, יש הרבה לחץ, אבל השנה יש יותר. זה כבר במצב שלא נעים לי להגיד שאני לא יכולה לקחת יותר לקוחות".

אבל בגלל ריבוי האירועים שנדחו, יש גם לחץ גדול. "צריך להספיק גם מדידות, עיצובים, זה תהליך שלם. ככה שאני עובדת על שמלה חצי שעה-שעה ואז עוברת לשנייה, ככה כל יום, זה נורא מתיש".

אבל בכל זאת, היא ממש לא מתלוננת. "יש לי לקוחות שתפרתי להן תחפושת לפורים כילדות, יש גם כאלה שתפרתי לאמהות שלהן, ועכשיו הן באות אלי ככלות או לאירועים. זה מאוד מרגש, אני אוהבת שיש הרבה עבודה ואני לא משועממת. אני יודעת שבגילי יש אנשים שאוהבים לנוח, לטייל, אבל כנראה שזה לא האופי שלי. אני אוהבת את המקצוע שלי, אני אוהבת שהלקוחות מתקשרות אלי ואומרות שהשמלה מדהימה, שהן הולכות לאולם והן הכי מיוחדות ויפות“.

"הבנו שייקח זמן עד שהאירועים יתחילו לחזור, והתחלנו לשווק מארזי שי ופרחים"

״השנה האחרונה התחילה ממש כסיוט. הכל התבטל, נדחה, נדחה, התבטל״
עם פרוץ המשבר, ליאורה בגא (46) ממושב כרם בן זמרה שבגליל העליון, אשת תיירות מוכרת ומצליחה באיזור הגליל, מצאה את עצמה מחוסרת עבודה לאחר סגירת כל הענף בו היא עובדת שנים. אז היא הצטרפה לסייע בעסק שהקים בנה, ליאב בגא (23) רק מעט לפני המשבר- "פלורליר", שעוסק בשזירה ומכירת פרחים שהגיעו ממגדלים מקומיים באיזור הגליל.

"הכל התחיל מזה שליאב השתחרר מהצבא ולא ידע מה לעשות", היא מספרת ל'דבר'. "הוא רצה בכלל ללמוד בישול, אבל בית הספר כל הזמן דחה אותו ולא פתח את המגמה. ברגע שהוא נחשף לפרחים הוא גילה עוד תחום שהוא מתחבר אליו ויש לו את הבמה ליצור בו, ולקח מורה צמודה שלימדה אותו".

ליאב בגא, בעל עסק לשזירה ומכירת פרחים (צילום: אלבום פרטי)

בגא מספרת שבתחילת מרץ 2020 העסק היה מוכן לעונת החתונות, ואז הכל השתבש. "ענף התיירות, בו עבדתי, פשוט נסגר, אז החלטתי לעזור לו ולקחנו שנינו את העסק הזה על הכתפיים שלנו, לדאוג לשמור אותו באוויר", היא אומרת. "השנה האחרונה התחילה ממש כסיוט. הכל התבטל, נדחה, נדחה, התבטל, חיכינו וחיכינו".

"עם הזמן הבנו שייקח זמן עד שהאירועים יתחילו לחזור, והתחלנו לשווק מארזי שי ופרחים במשלוח. עבדנו בעיקר עם ועדי עובדים, ששלחו מארזי שי כדי לפנק את העובדים שנכנסו לבידוד וכאלה שעבדו מהבית. אבל כבר מלפני שלושה חודשים, כשהסגר האחרון ורוב ההגבלות הוסרו, אנחנו עושים עמדות שזירה באירועים, עיצוב חתונות, זרים לשולחנות, חופות מיוחדות, קישוט מכוניות וכמובן זרי כלה".

בגא מוסיפה שבשבועות האחרונים הטירוף גדל משמעותית. "יש בום גדול, הביקושים מאוד גבוהים. אני רואה שאנשים עדיין מפחדים שיתבטל, סוגרים תאריך אבל אומרים לנו- 'אם לא יהיה סגר, ואם לא תהיה מחלמה אנחנו מתחתנים', אבל אנשים משריינים כבר לספטמבר, אוקטובר, נובמבר. היומן עובד יפה מאוד, יולי ואוגוסט כבר כמעט מלאים, והייתה אפילו מישהי שסגרה תאריך עם האולם אחרי שהיא וודאה שאנחנו פנויים, שאין מרגש מזה מבחינתי".

ובהזדמנות הזו, "פלורליר" מתחיל לגדול מעבר למה שדומיין במקור. "העסק התחיל מרעיון של לעשות 'פלאוור טראק', משאית שתעבור בין הקיבוצים והמושבים באיזור ותמכור פרחים, זה מאוד מהר תפס, והתפתח גם לעסק של שזירת פרחים באירועים. בקרוב תיפתח גם חנות פרחים במושב שלנו".

"הקמתי את העסק בסוף 2019 ונפלתי בין הכיסאות, לא קיבלתי שום מענק״

דניס קוהון (28) מחיפה, מאפרת מקצועית, עבדה 8 שנים בחנות איפור, ורק לפני שנתיים הקימה לראשונה עסק משלה, ובגלל זה נפלה בין כיסאות המענקים. עם החזרה לאירועים היא ממציאה את עצמה מחדש, ומעזה גם לחלום קדימה ובגדול.

"לפני הקורונה, עיקר הפרנסה שלי הייתה סביב אירועים. בשנה האחרונה, בגלל שלא היו אירועים, נכנסתי גם לתחום של איפור הפקות, קליפים, צילומי תדמית של חברות ועוד", היא אומרת, אבל מודה שהאירועים בכל זאת היו חסרים.

"היה לי נורא קשה להסתדר בלי האירועים בשנה האחרונה. זה מאוד מרגש אותי, אני חיה בשביל לאפר ואני מאוד אוהבת את האירועים, להיות חלק משמחה של מישהו. זה היה כל כך מתסכל, אף אחד לא אמר לך מה קורה, מה יהיה, מתי זה יחזור".

"גם עסקתי המון בלבנות את השם בחזרה", היא מוסיפה. "כשהייתה איזו הפוגה בסגרים בקיץ שעבר והתחילו להיות קצת אירועים, ביקשתי מלקוחות ומחברים שיפרגנו לי, שידברו עלי. מצאתי את עצמי צריכה להמציא את עצמי מחדש- לבנות שם, לבנות בנק לקוחות".

"יש אווירה של לחץ חיובי, זה מאוד ממלא" 

ובשבועות האחרונים, קוהון לא מפסיקה לעבוד. שזה דבר נפלא, אבל מביא איתו גם לא מעט לחץ וקשיים. "החודש יש לי אולי שלושה ימים פנויים, וגם בחודש הבא היומן כבר דיי מלא, ואוגוסט גם כבר מתמלא. יש המון אירועים, גם כלות וגם מלוות, גם הרבה בר ובת מצוות".

"יש אווירה כזו של לחץ חיובי, זה מאוד ממלא ומאוד משמח אותי, אני עובדת טוב תחת לחץ. אבל זה גם נורא קשה לעמוד בקצב, בעיקר שהעסק שלי יחסית חדש. הכל מאוד אינטנסיבי, מאוד קשה לנוח, כי גם יש לחץ להצליח לפצות על הזמן הזה שלא עבדתי בו".

הלחץ שקוהון מדברת עליו לא מגיע משום מקום. בגלל גילו הצעיר של העסק שלה, היא לא קיבלה כל סיוע מהמדינה במהלך כל התקופה. "הקמתי את העסק בסוף 2019 ונפלתי בין הכיסאות, לא קיבלתי שום מענק. למזלי, תמיד הייתי כזו שחוסכת, והייתי מוכנה לתקופות קשות. גם בתור עצמאית, את תמיד צריכה לחשוב קדימה, כי את לא פשוט מקבלת משכורת בעשירי לחודש, לכן היה לי מאוד חשוב שיהיה לי משהו בצד, וזה הציל אותי", היא מספרת.

אבל עכשיו, כשהכל חוזר, היא כבר מעזה לחלום לעתיד. "אני מאוד שמחה שהכל נפתח, והייתי רוצה לעשות עוד דברים ולהתפתח. חשבתי אולי ללמד איפור, אולי גם ללכת ללמוד לנהל עסק, כדי להצליח לקדם את עצמי טוב יותר. בעתיד הרחוק, אולי גם להקים ליין משל עצמי מתישהו".