ממצא נדיר במיוחד התגלה בחפירות הארכיאולוגיות של רשות העתיקות ביבנה: ביצת תרנגולת קדומה חולצה במצב שלם מהאדמה. החפירה, בבור ביוב ביתי המתוארך לתקופה האסלאמית לפני כאלף שנה, חשפה בין השאר, אזור תעשייה רחב ומגוון מהתקופה הביזנטית, והיא מתקיימת במסגרת פרויקט של רשות מקרקעי ישראל להקמת שכונת מגורים חדשה.
הארכאולוגים של רשות העתיקות לא יודעים איך הגיעה הביצה דווקא לתוך בור הספיגה. עם זאת ציינו שלצד הביצה, הוצאו מהבור ממצאים מרהיבים נוספים, בהם שלוש בובות עצם אופייניות לתקופה האסלאמית, ששימשו למשחק לפני אלף שנה.
"שברי קליפות ביצים מוכרים גם מתקופות קדומות יותר. למשל, בעיר דוד, בקיסריה ובאפולוניה. אבל בגלל הקליפה השברירית של הביצה, כמעט שלא השתמרו ביצי תרנגולת שלמות. גם ברמה עולמית, מדובר בממצא נדיר ביותר", אמרה ד"ר לי פרי גל, ארכיאוזואולוגית ברשות ומומחית לעופות בעולם הקדום.
"בארכיאולוגיה אנחנו מוצאים, לעיתים נדירות, ביצי יען קדומות שלמות, אשר משתמרות בשל קליפתן העבה יותר", הוסיפה.
לדברי אלה נגורסקי, ארכיאולוגית רשות העתיקות, שבשטחה נמצאה התגלית, "גם היום הביצים בקושי שורדות בקרטונים הסופר. מדהים לחשוב שמדובר בממצא בן אלף שנה".
"נראה שהשתמרותה הייחודית של הביצה נובעת מהתנאים שבהם שכנה משך מאות שנים: מצע רך בבור ביוב, אשר ככל הנראה הכיל הפרשות אדם רכות, שהגנו עליה", הסבירה.
משק העופות נכנס לשימוש בארץ ישראל כבר בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה, לפני 2,300 שנה. בתקופה האסלאמית, החל מהמאה ה-7 לספירה, נצפתה ירידה ניכרת באחוז עצמות החזירים באתרים באזורינו, ביטוי לאיסור על אכילת חזיר.
"משפחות חיפשו תחליף לחלבון זמין בבעל חיים קטן, שלא דורש שימור וקירור, והן מצאו אותו בבשר העופות ובביצים", הסבירה ד"ר פרי גל, "לצערנו, הביצה נמצאה כשבתחתיתה סדק, ולכן מרבית החומר חלחל ממנה. נותרו בה רק שרידים מעטים של חלמון, שנשמרו לבדיקה עתידית של aDNA (דנ"א עתיק, המערכת)".
על אף הזהירות שננקטה במהלך הוצאת הביצה מהשטח, בליווי משמר מומחה, קליפת הביצה, שהתנאים הייחודיים מתחת לפני הקרקע שמרו על שלמותה, נסדקה. במעבדה האורגנית של רשות העתיקות ביצע המשמר אילן נאור פעולות שחזור שהחיזרו את הביצה למצב שלם.