עד כמה המשרות הפנויות שנותרו במשק תואמות למיומנויותיהם של מחפשי העבודה? בשאלה זו תלוי במידה רבה המשך ההתאוששות במשק, לפי ניתוח שפרסם היום (רביעי) אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

"לא ניתן בשלב זה לפסול את האפשרות לירידה משמעותית יחסית במידת ההתאמה בין המובטלים והמשרות הפנויות", ציינו באגף. "לנוכח החשש מתרחיש מעין זה, ישנה חשיבות רבה בהשקעה משמעותית בכלים רוחביים להגברת כישוריהם באופן שיסייע להשתלבות איכותית בתעסוקה. השתלבות איכותית (בשכר גבוה) חשובה בין היתר גם לצמצום אי השוויון בהכנסה הכלכלית, שצפוי כאמור לעלות בתקופה הקרובה עקב ההשבתה של עובדים בשכר נמוך לאורך המשבר".

שיעור התעסוקה בישראל עלה מ-51.1% בשיא הסגר השלישי בינואר 2021, ל-56% במחצית הראשונה של מאי. עם זאת, השיעור היה נמוך ב-4.9 נקודות אחוז ביחס לשיעורו טרם המשבר. המשמעות היא ששוק העבודה נמצא בפער של כ-328 אלף מועסקים בהשוואה לטרום המשבר, כך שנדרשת המשכיות של ביקוש גבוה לעובדים כדי לחזור לשיעורי התעסוקה הקודמים.

למרות מגמת ההתאוששות הניכרת במחצית הראשונה של השנה, באגף הכלכלן הראשי מסבירים שמצב של התרחבות אי ההתאמה בין המשרות המוצעות לכישורי מחפשי העבודה, עלול להקשות על המשך המגמה. החשש הוא שההתייעלות של חברות רבות בתקופת המשבר, מביאה לכך שהמשרות החדשות הנוצרות דורשות מיומנויות תעסוקתיות גבוהות יותר מהמשרות שהתבטלו, וכי מבקשי העבודה המתאפיינים בכישורים תעסוקתיים נמוכים יותר  יתקשו להשלים את הפער.

מצב כזה עלול לייקר גם את עלויות חיפוש העובדים, וכך לצמצם את המוטיבציה של חברות לגייס עובדים. המצב גם עלול לייקר את תהליך חיפוש העבודה עבור המובטלים, ולהוביל לכך שיחפשו עבודה באינטנסיביות נמוכה יותר. בכלכלן הראשי ציינו ששינויים קטנים במידת ההתאמה אינם צפויים לבוא לידי ביטוי משמעותי בשיעור התעסוקה בטווח הארוך, אבל בתרחיש שבו מידת ההתאמה תרד באופן משמעותי, צפויה להיות השפעה מהותית על שיעור התעסוקה.

האגף הציג ממצאים שלפיהם חוסר התאמה בין מבקשי עבודה למשרות פנויות תרם באופן משמעותי להגדלת שיעורי האבטלה בארה"ב ב-2-1.5 נקודות האחוז בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ב-2008. "כשמביאים בחשבון גם את המפוטרים שנפלטו ממעגל העבודה והתייאשו מחיפוש עבודה, מתקבלת תמונה עגומה עוד יותר, ובמקביל חשיבות גוברת למידת ההתאמה", ציינו.

סימולציה שביצע האגף מעלה שאם הירידה ברמת ההתאמה בישראל תהיה דומה לזו שחווה המשק האמריקאי במשבר הפיננסי, היא צפויה להוביל לירידה של 5-3.5 נקודות האחוז בשיעור התעסוקה בישראל בעקבות משבר הקורונה.

שיעור האבטלה בארה"ב בפועל וזה שהיה מתקבל ללא ירידה בהתאמה בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות

לצד הדגשת החשיבות של התאמת כישורי מבקשי העבודה למשרות הפנויות, הציג הכלכלן הראשי גם ניתוח של השפעות משבר הקורונה בשנת 2020. בין היתר ציין שהירידה בסך שעות העבודה בישראל בחודשים אפריל-דצמבר 2020 עמדה על 8.2%, מעט גבוה יותר מהירידה החציונית באירופה שעמדה על 6.8%, על רקע ההגבלות הבריאותיות בישראל שהיו משמעותיות יותר.

הירידה בסך שעות העבודה בישראל בולטת יותר בקרב גברים. בניגוד למרבית המדינות, הירידה בשעות העבודה בקרב נשים בישראל הייתה פחותה בהשוואה לגברים (7.4% ו-8.8% בהתאמה). הירידה בסך שעות העבודה בולטת יותר גם בקרב עצמאים קטנים (שאינם מעסיקים): 13.4% בישראל לעומת 9.8% באירופה, ממצא שיכול להיות קשור, בין היתר, להגבלות שהוטלו בישראל על פעילות ומתן שירותים של יחידים (אחד על אחד) בחלק מהתקופה.

הירידה בסך שעות העבודה בלטה גם בקרב בעלי מלאכה בתעשייה ובבינוי, עובדי משרד, והנדסאים וטכנאים, כנראה עקב ההגבלות שהוטלו בחלק מתקופה זו גם על מקומות עבודה שאינם מקבלים קהל. לעומת זאת, במשלח היד של עובדים מקצועיים בחקלאות חלה בישראל עלייה מרשימה וייחודית בשעות העבודה (16.1%). במקביל, ירדה תעסוקת הפלסטינים בענף באותה התקופה.

הפגיעה בתוצר בישראל הייתה נמוכה יחסית להיקף הפגיעה בשוק העבודה, בין היתר בזכות העלייה בהיקפי היצוא (בעיקר בתחום ההיי-טק) ופערים גדולים ביחס ל-OECD בפריון בין ענפים שהושבתו יותר וכאלו שפחות, דבר שצפוי להגדיל את אי השוויון בהכנסות בישראל.