דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי ח' בתמוז תשפ"א 18.06.21
23°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 23°תל אביב
  • 22°חיפה
  • 20°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 25°אילת
  • 22°טבריה
  • 13°צפת
  • 20°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

קורונה: הסוף. ההבטחות והאתגרים בדרך לניצחון אפשרי על המגפה

בית חולים מאולתר שהוקם באיצטדיון בניו דלהי, הודו, ה-2 במאי 2021. הודו חצתה ציון דרך קודר משלה בחודש שעבר, עם יותר מ-400,000 מקרי הדבקה חדשים ביום אחד (Photo by Getty Images/Getty Images)

המדען ויזם הבריאות ויליאם א. הסלטין טוען שלמרות הסכנה של ווריאנטים חדשים, מדינות העולם יוכלו להשתלט על הקורונה אם יגבירו את מאמצי המחקר ויחזקו את הרפואה הציבורית | בלעדי ל'דבר'

ויליאם א. הסלטין
ויליאם א. הסלטין
מדען, יזם ביוטכנולוגיה ומומחה למחלות זיהומיות, הוא יו"ר ונשיא צוות החשיבה על בריאות גלובלית ACCESS Health International.
צרו קשר עם המערכת:

בתחילת השנה היו סיבות לקוות שהסוף של הקורונה קרוב. בארצות הברית החל המספר היומי של מקרים חדשים לרדת בצורה חדה, לאחר הזינוק של "עונת החגים". זמן קצר לאחר מכן גם הואצה הפצת החיסונים. אף על פי שבחודשים הראשונים של 2021 אירופה פיגרה מאחור, גם שם המגמה החלה להתהפך באפריל, כאשר קצב ההתחסנות גבר סוף סוף.

עם זאת, כעת, כשהקיץ כמעט בפתח, הכיוון התהפך שוב, ולא לטובה. בדרום אמריקה מספר הנדבקים החדשים מרקיע שחקים, ומדינות כמו ארגנטינה, ברזיל וקולומביה התקרבו בשבוע שעבר לשיאים חדשים. הודו חצתה ציון דרך קודר משלה בחודש שעבר, עם יותר מ-400,000 מקרי הדבקה חדשים ביום אחד – זינוק כמעט בלתי נתפס שהכריע את בתי החולים והותיר משפחות מקוששות אחר כל סוג של טיפול, חמצן או תרופות שהן יכולות למצוא. גם בארה"ב, מדינות כמו מישיגן ואורגון נאבקות לאחרונה בגלים חדשים של המגפה.

בדרום אמריקה מספר הנדבקים החדשים מרקיע שחקים

הגלים החוזרים האלו מהווים תזכורת שגם לאחר מתן מיליוני חיסונים במדינות מסוימות, המגפה רחוקה מלהסתיים. זו לא חזרה לנקודת ההתחלה של המאבק, אבל האתגרים הצפויים בעתיד משמעותיים.

לחגוג את הניצחונות

החדשות הטובות הן שהדור הראשון של חיסונים מבוססי mRNA נגד הקורונה (מדובר על החיסונים מתוצרת פייזר-ביונטק ומודרנה) עובד אפילו טוב יותר ממה שרוב החוקרים קיוו. בנוסף להגנה שמספקים החיסונים כנגד מחלה קלה, בינונית וחמורה, עדויות אחרונות מצביעות על כך שהם גם מגנים מפני הידבקות. הם הוכחו כיעילים בקרב בני 12 ומעלה, וכבר נבדקים על ילדים מגיל שש. גם אם הביצועים של החיסונים האחרים אינם באותה רמה, קיומם של שני חיסונים בעלי יכולת להסיר הדבקה מהמשוואה כמעט לחלוטין הוא צעד דרמטי בדרך לשליטה במגפה.

חיסון נגד קורונה של חברת מודרנה. עובד אפילו טוב יותר ממה שרוב החוקרים קיוו (צילום: Giovanni Cancemi/shutterstock.com)

עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן נשמרת ההגנה המתקבלת מהחיסונים, במיוחד כנגד וריאנטים חדשים של SARS-CoV-2, הנגיף שגורם למחלת הקורונה COVID-19. מחקרים אחרונים מצביעים על כך שעוצמת ומשך החסינות כתוצאה מחיסון תלויים בריכוז הראשוני של נוגדנים לאחר השלמת הליך החיסון. ככל שהריכוז גבוה יותר, כך ההגנה תהיה חזקה יותר וארוכה יותר – נגד הווריאנט המקורי וגם נגד וריאנטים חדשים.

עם זאת, גם כאן לא כל חיסוני הקורונה שווים. לפי מחקר שפורסם בחודש מאי והשתמש בנתונים הקיימים ובמודלים סטטיסטיים כדי לחזות את ביצועיהם של שבעה חיסונים, ההגנה המוצעת על ידי החיסונים של מודרנה ופייזר-ביונטק – כיום החזקים ביותר מבין הקבוצה עם יעילות של 95% – עשויה להימשך תשעה חודשים. חיסונים עם יעילות ראשונית של מתחת ל-70% עשויים לאבד מעוצמתם הרבה יותר מהר. זה לא מבשר טובות לחיסונים המופצים באופן נרחב של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואוקספורד-אסטרזניקה.

דעיכת יעילות חיסונים לקורונה. לא מבשר טובות לחיסונים המופצים באופן נרחב של ג'ונסון אנד ג'ונסון ואוקספורד-אסטרזניקה (עיבוד: אידאה)

היכן עומדות תחזיות אלה בהשוואה למה שאנו יודעים על התפתחות של חסינות טבעית המתפתחת בקרב מי שנדבקו בנגיף והחלימו מהמחלה? תשובה אחת המבוססת על מחקר שנערך לאחרונה בסינגפור היא שלחסינות הטבעית יש שונות רבה יותר מאשר לחסינות בעקבות חיסון.

מחלקת חולי קורונה בבית חולים בארגנטינה, ה-1 במאי 2021 (AP Photo/Natacha Pisarenko)

החוקרים מצאו כי חולי קורונה מתחלקים לחמש קבוצות: אלו שהנוגדנים שלהם מעולם לא הגיעו לרמות ניתנות לזיהוי; אלו שרמות הנוגדנים שלהם היו ניתנות לגילוי בתוך 20 יום מהזיהום, אך ירדו תוך פחות מ-180 ימים; אלו שנמצאו חיוביים לנוגדן 180 יום לאחר ההדבקה; אלו שרמות הנוגדנים שלהם לא הראו סימני ירידה או ירידה מעטה במשך חודשים רבים; ואלו שאצלם, כנגד כל הסיכויים, רמות הנוגדנים עלו מאוחר יותר במהלך ההתאוששות במקום זמן קצר לאחר ההדבקה. מרבית החולים במחקר היו בשלוש הקבוצות האמצעיות.

דעיכת נוגדנים בקרב מחלימים מקורונה. לחסינות הטבעית יש שונות רבה יותר מאשר לחסינות בעקבות חיסון (עיבוד: אידאה)

מה שאנו רואים כעת הוא "שמיכת טלאים" עצומה של תגובות חיסוניות. המשמעות של השונות הזו היא שאין חזית שניתן לבנות עליה של חולים שהחלימו שמסוגלת להגן על הציבור מהנגיף. יחד עם הקצב הלא אחיד של התחסנות ברחבי העולם (שלא לדבר על ההקצאה הבלתי פרופורציונלית של החיסונים היעילים ביותר), השגת חסינות עדר עלולה להיות קשה.

פריצות דרך אחרות

התקדמות חלה לא רק בפיתוח חיסונים, אלא גם בפיתוח תרופות מונעות, שיכולות למנוע הידבקות וסימני מחלה בקרב מי שנחשפו לנגיף. בניסויים קליניים אחרונים, שני טיפולים בנוגדנים "חד-שבטיים" שפותחו על ידי "אלי לילי" (Eli Lilly) ועל ידי "רגנרון" (Regeneron) הראו ביצועים טובים בבתי אבות והפחיתו את הסיכון לפתח תסמיני קורונה ב-80% וב-100%, בהתאמה. כיוון שווריאנטים חדשים גילו עמידות לתרופות, מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) עצר מאז את השימוש בתרופה "במלניווימאב" ((Bamlanivimab של אלי לילי בפני עצמה, אך עדיין ניתן להשתמש בה בשילוב עם תרופות אחרות כך שעוד ניתן להפיק ממנה תועלת בשימוש אסטרטגי.

ג'ון בייקר בן ה-102 שלחם במלחמת העולם ה-2 מקבל חיסון לקורונה במישיגן, ינואר 2021. התקדמות חלה לא רק בפיתוח חיסונים, אלא גם בפיתוח תרופות מונעות (AP Photo/Carlos Osorio)

החיסרון של טיפולים אלה הוא שהם חייבים להינתן באמצעות עירוי תוך-ורידי. עם זאת, ב-12 באפריל פרסמה רגנרון תוצאות ניסוי קליני שבדק את התרופה שלה בהזרקה תת-עורית. במקרה זה, הסיכון להידבקות סימפטומטית הופחת ב-81% בממוצע.

כמובן שהיה טוב עוד יותר אם ניתן היה לתת טיפול מונע בבליעה דרך הפה, בדומה לטיפול המניעה לפני חשיפה ל-HIV. שני המועמדים המבטיחים ביותר כאן הם "מולנופיראוויר" ((Molnupiravir האנטי-ויראלית ו"מעכב פרוטאז" הנמצא כעת בפיתוח על ידי פייזר. על פי הודעה לעיתונות שפורסמה על ידי "מרק (Merck), אחת החברות העומדות מאחורי מולנופיראוויר, התרופה הראתה ביצועים טובים במחקר קטן בקרב מבוגרים: אף אחד מאלה שקיבלו מינון מהתרופה לא נבדק חיובי לנגיף לעומת 24% מקבוצת הפלצבו.

אישה מקבלת זריקת "קובישילד", הגרסה מתוצרת הודו של חיסון אסטרה-זנקה במהלך מבצע חיסונים מיוחד בהידראבאד, הודו, 9 ביוני 2021. כמובן שהיה טוב עוד יותר אם ניתן היה לתת טיפול מונע בבליעה דרך הפה, בדומה לטיפול המניעה לפני חשיפה לנגיף האיידס (AP Photo/Mahesh Kumar A)

בדומה לתרופה של מרק, מעכב הפרוטאז של פייזר מיועד למתן דרך הפה והוא יהיה אידיאלי למקומות עבודה, לבתי ספר ולסביבות של מגורים קהילתיות כמו מתקני סיעוד, בתי כלא ובתי משפחה בהם אחד מבני הבית נדבק בקורונה. שילוב של תרופות מונעות מסוג זה באסטרטגיות בריאות הציבור יסייע לאטום חלק מהסדקים שבאסטרטגיית החיסון הנוכחית. ביחד עם מספר תרופות אנטי-ויראליות מבטיחות אחרות הנמצאות בפיתוח, התקווה לטווח הארוך היא ששילוב כלשהו של תרופות מונעות הניתנות דרך הפה יאפשר מניעה מהימנה של הידבקות בקרב אנשים שנחשפו לנגיף.

נקמת הקורונה

כנגד החדשות הטובות בחזית פיתוח התרופות, עומדת העובדה שווריאנטים חדשים מתגלים באופן תדיר. עד כה עולה שכמעט כל הווריאנטים מדבקים יותר, לרבים יש את היכולת למנוע או להפחית את התגובה החיסונית (בין אם טבעית או כתוצאה מחיסון), וחלקם אלימים יותר (מבחינת היכולת לגרום למחלה קשה).

כדי להבין את הווריאנטים של הנגיף, מועיל לבחון את מחזור החיים המלא שלו. בין אם בהעברה דרך האוויר, במגע אינטימי, בהפרשה אוראלית או ב"תרסיס", על הנגיף עליו לשרוד את המסע מהנשא אל הנדבק, ושם להיצמד ולחדור אל תא דרך משטח רירי כלשהו. העברה מוצלחת תלויה בכמות הנגיף המופרשת על ידי האדם הנגוע, ביציבותו של חלקיק הנגיף, בקישור שלו לקולטנים על פני הרירית וביעילות החדירה לתא.

לאחר שהנגיף נכנס לתא עליו להתרבות ולהתפשט לתאים אחרים. חומרת המחלה תיקבע על ידי קצב שכפול הנגיף ועל ידי יעילות התגובה החיסונית. אצל אנשים שהחלימו מזיהום קודם או חוסנו, גורלו של הנגיף תלוי בעוצמת התגובה החיסונית וביכולתו לחמוק ממנה.

נגיף הקורונה כפי שנראה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. עיקר המחקר על וריאנטים חדשים התמקד בחלבון ה"דוקרנים" של נגיף קורונה (NIAID-RML via AP)

כל וריאנט חדש יכול להשפיע על כל אחד מהמשתנים הללו, החל מהעומס הנגיפי, יציבותו והתקשרותו, ועד לחתירה לתא, השכפול ויכולת ההתחמקות מהתגובה החיסונית. חלק מהווריאנטים, כולל הווריאנט הנפוץ ביותר "המוטציה הבריטית", הם בעלי התקשרות גבוהה יותר לקולטן על גבי התא, פחות רגישים לנוגדנים, ומתרבים מהר יותר מאשר הווריאנט המקורי. הידבקות שנגרמה על ידי המוטציה עשויה להימשך עד 14 ימים לפני שהנגיף מתנקה מהגוף. כך, וריאנט זה מגלה בסביבות 60% יותר יכולת העברה והוא קטלני במידה כפולה ואף יותר בהשוואה לזן המקורי (אם כי לפחות שני מחקרים מטילים ספק בממצא האחרון).

עיקר המחקר על וריאנטים חדשים התמקד בחלבון ה"דוקרנים" של נגיף קורונה,  כיוון שההגנה שמציעים החיסונים נובעת במידה רבה מנוגדנים שמזהים את החלבון הזה ומגיבים לו. עם זאת, עלינו לזכור כי עלייה בהדבקה ובחולי  נובעת משילוב של אינטראקציות בין כל הגנים הנגיפיים והחלבונים של המארח, ולא רק חלבון הדוקרנים. שינויים המשפיעים על כל חלק מסוים במעגל ההדבקה יכולים להשפיע על מידת ההדבקה והאלימות של הנגיף, לטוב ולרע.

אמן הסוואה

יכולתו של נגיף הקורונה להתחמק מתגובת מערכת החיסון היא תחום מחקר מתפתח. כיוון שהתגובה החיסונית הראשונית של הגוף פועלת כמערכת התרעה מוקדמת, לנגיף יש "אינטרס" לפתח דרכים להאט את המערכת הזו או לחמוק ממנה. לרוע המזל לנגיף הקורונה יש שפע של חלבונים שהוא יכול להקדיש למשימה זו, וכן אזור מיקרו-תאי מיוחד שמסווה את הפעילות התוך-תאית של הנגיף, ומאפשר לו להסתיר את מנגנוני הפעולה שלו מפני מערכת החיסון.

הנגיף מסוגל גם להסוות את עצמו על ידי חיקוי ה-RNA (חלק מהחומר הגנטי) של התא המארח עצמו, ובכך להתחמק מהטריגר השני של התגובה החיסונית הטבעית של הגוף. בנוסף יש לנגיף סט של "חלבוני עזר" בעלי יכולת לסכל אותות אזהרה מוקדמים שבאופן נורמלי היו מפעילים תגובה חיסונית מהירה. ביניהם יש חלבונים המעכבים את הייצור והפעילות של אינטרפרונים, החלק במערכת החיסון שנועד ליידע את המערכת בדבר הפולש.

ננגיף הקורונה כפי שנראה תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. הנגיף מסוגל להסוות את עצמו על ידי חיקוי חלק מהחומר הגנטי של התא המארח (צילום: NIAID-RML/AP)

גרוע מכך, מוטציות בגנים של חלבוני העזר של הנגיף עלולות להוביל לשכפול נגיפי יעיל יותר והתרבות ממושכת יותר של הנגיפים. התוצאה תהיה עלייה במספר חלקיקי הנגיף המופרשים ולעלייה בהדבקה, בחומרת המחלה ובמקרי המוות.

אלה אינן השערות תאורטיות. כל הווריאנטים המעלים דאגות מתפשטים במהירות באוכלוסייה ונושאים מוטציות ברבים מהגנים הללו – כולל אלה הקשורים בהסוואת הנגיף ובוויסות מערכת החיסון. בנוסף, ווריאנטים אלו כוללים גם מוטציות המזרזות את שכפול הנגיפים.

את ההשפעה של מוטציות אחרות, במיוחד אלה המווסתות את תפקוד החיסון, ניתן להעריך רק אצל בעלי חיים המדמים בצורה קרובה את המחלה אצל בני אדם. עד כה, כמעט כל הידע שלנו על וריאנטים אלה נגזר ממחקרים אפידמיולוגיים או מאנליזה של הנגיף בתרביות תאים. יהיה מועיל לחקור את התרומה של כל אחת מהמוטציות בכל הגנים הנגיפיים כדי לקבוע את יכולת ההדבקה הכוללת, את הפוטנציאל להתחמק מתגובות חיסוניות ואת האלימות של הווריאנטים.

מרכז חיסונים בצרפת, 11 במאי 2021. הווריאנט הבריטי אחראי לכמעט 75% מהמקרים החדשים בצרפת (Photograph by Patricia Huchot-Boissier / Hans Luc, AP)

כשהווריאנטים החדשים החלו להתגלות לראשונה, מומחים רבים, לרבות כותב שורות אלו, חששו שהם יהפכו בסופו של דבר לדומיננטיים וישבשו את ההתערבויות הנעשות בתחום בריאות הציבור ברחבי העולם. לרוע המזל, החשש הזה התממש. ב-7 באפריל 2021, המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) דיווחו כי "הווריאנט הבריטי" הפך לזן הקורונה (COVID-19) הנפוץ ביותר בארה"ב. אותו וריאנט קשור גם לכמעט 75% מבין המקרים החדשים בצרפת ולהכפלת מספר המקרים בגרמניה.

יתר על כן, למעלה מ-50% ממקרי ההדבקה החדשים בארה"ב כעת קשורים לאוסף של וריאנטים חדשים, חלקם מיובאים מחו"ל ולפחות שלושה מהם התפתחו באופן מקומי. בתחילת מרץ התגלה באורגון דור שני של הווריאנט הבריטיהנושא מוטציה נוספת בחלבון הדוקרן. מאז הגיע לארה"ב הווריאנט ההודי המתפשט במהירות, והוא גורם לשיעור גדל והולך של מקרים בקליפורניה. זן-משנה שלו מתפשט במהירות בבריטניה.

וריאנטים חדשים המעוררים דאגה זוהו גם בבלגיה, הפיליפינים וטנזניה. במפתיע, הווריאנט של טנזניה, שהתגלה לראשונה אצל מטייל באנגולה, נובע מזן הנגיף SARS-CoV-2 A ולא מזן B הדומיננטי ברוב העולם.

להסתגל לווריאנטים

היו מי שהניחו שנגיף הקורונה יהיה מוגבל בכמות ה"טריקים" שהוא יוכל "שלוף מהשרוול". אולם לאור חוסר המוכנות שלנו להתמודדות עם הווריאנטים, זו נראית הנחה נאיבית. אם בוחנים את מבנה הגנום של הנגיף, נראה שיש אינספור אפשרויות להיווצרות וריאנטים חדשים ובני-קיימא. בדומה לנגיפי השפעת שלעולם לא ממצים את הדרכים שיש להם להתחמק מחיסוני השנה הקודמת, גם נגיפי קורונה אחרים, הגורמים לצינון, מתחמקים מהתגובה חיסונית שלנו מדי שנה.

יתר על כן, בני אדם אינם המינים המארחים היחידים של הנגיף ונתונים מצביעים על כך שלחלק מהווריאנטים החדשים יש מגוון רחב יותר של מארחים מאשר לקודמיהם. בין בעלי החיים האחרונים שהצטרפו לשורת המארחים, על פי נתונים של חוקרים צרפתים, נכללים גזעים שכיחים של עכברי מעבדה, ממצא מטריד כשלעצמו אם נחשוב עד כמה בעלי חיים אלה מאכלסים בצפיפות את הערים. מדענים זיהו עד כה 80 מינים אשר עשויים לשמש מארחים מסבירי פנים לנגיף המחולל את מגפת הקורונה.

חוות חורפנים בדנמרק. הנגיף הדביק את החקלאים, עבר לחורפנים ואז קפץ בחזרה לבני אדם  (צילום: שאטרסטוק)

במילים אחרות, הקורונה נמצאת בדרכו להיות לא רק מגפה אנדמית להומו-סאפיינס, אלא להיות נפוצה בקרב בעלי חיים רבים אחרים עימם אנו חולקים את המערכת האקולוגית. ככל שמגוון המארחים גדול יותר, כך יש לנגיף יותר הזדמנויות "לדגור" ללא התערבות אנושית רק כדי לחזור בצורה קטלנית ומידבקת יותר. תופעה זו כבר תועדה בחוות חורפנים בדנמרק בהן הנגיף הדביק את חקלאים, עבר לחורפנים ואז קפץ בחזרה לבני האדם.

כעת, כאשר ריבוי הווריאנטים הוא עובדה, יש להשקיע בגישת מעקב וגילוי שיטתית, מתוקננת וניתנת למימוש יותר. שיתוף פעולה בינלאומי הכרחי בכדי להפוך זאת למציאות, כיוון שלא לכל המדינות יש את הכספים או התשתית לעשות את זה לבד.

מרכז לבדיקות קורונה בפיליפינים, 29 באפריל 2021. להשקיע בגישת מעקב שיטתית בשיתוף פעולה בינלאומי כיוון שלא לכל המדינות יש את הכספים לעשות את זה לבד (AP Photo/Aaron Favila)

בראש ובראשונה, אתגר ניטור הווריאנטים דורש הרחבה עצומה של מאמצי ריצוף גנום של נגיף הקורונה, במטרה לזהות שינויים לפני שהם יפריעו למאמצי בריאות הציבור. זה מצריך יותר בדיקות, תחום בו ארצות הברית דשדשה למרות ריבוי הטכנולוגיות והמודלים מבוססי הראיות שמאפשרים אבחון בסדרי גודל המוניים. ובכל זאת, נכון לאמצע אפריל ממשלת ארה"ב הקדישה 1.7 מיליארד דולרים לשיפור המעקב אחר וריאנטים באמצעות יוזמות מחקר של אפידמיולוגיה גנומית ותשתית ביואינפורמטיקה לאומית לאיסוף נתונים. מסגרות אלה יגבירו את יכולת התגובה הן למגפה הנוכחית והן למחוללי מגפות עתידיים.

באופן מבטיח לא פחות, בריטניה מתחילה לפרוס תוכנית לבדיקה ביתית שתאפשר לכל אחד לבדוק את עצמו לפחות פעמיים בשבוע בחינם. בריטניה ממשיכה להיות גם המובילה העולמית ביכולות של רצף גנומי הודות לקבוצת מדענים שהצליחה לחבר תהליכי איסוף נתונים משלה למערכות הבריאות הקיימות (כלומר לתכניות בדיקה בבתי חולים ובמרכזי טיפול בקהילה).

חיסון לקורונה: הדור הבא

הדור הראשון של החיסונים פותח כולו תוך שימוש באותה מולקולה, אנטיגן, של הנגיף. לכן, ההבדל העיקרי בין החיסונים השונים הוא עוצמת התגובה שהם מעוררים במערכת החיסון, כפי שהוכח ממחקרים שקישרו את עוצמת ואורך ההגנה כתוצאה מחיסון לתגובת הנוגדנים. לעומת זאת, מבחינת יכולתם של החיסונים הנוכחיים להגן מפני וריאנטים חדשים נצפתה ירידה ביעילות בכל החיסונים הקיימים.

הדור השני של החיסונים כבר נמצא בפיתוח, עם התמקדות בעיקר בווריאנטים המדאיגים יותר, בעלי המוטציה המאפשרת התחמקות מתגובה חיסונית. עם הדור השלישי תהיה הזדמנות ליצור חיסונים המעניקים הגנה רחבה ויוצרים רמת נוגדנים גבוהה יותר וארוכה יותר. פלטפורמה הנמצאת בשלביה המוקדמים אך כבר נראית מבטיחה בנושא זה ידועה בשם טכנולוגיית חיסון ננו-חלקיקי (nanoparticle immunization), המשלבת שברי נגיפים שונים לחלקיק יחיד הניתן להזרקה כחיסון.

אחות מכינה זריקה במסגרת בניסוי החיסון לקורונה של חברת מודרנה. הדור הבא של החיסונים נמצא בפיתוח, עם התמקדות בווריאנטים המדאיגים (צילום: AP/Hans Pennink)

עד כה פורסמו שני מחקרים שעסקו בשתי גישות לפיתוח חיסון ננו-חלקיקי. המחקר הראשון השתמש ב"כלוב" מבוסס פריטין (חלבון המשמש לאגירת ברזל בגוף) כדי לאסוף חתיכות של חלבון דוקרנים מנגיפים שונים; בעוד שהמחקר השני משתמש ב"פסיפס של ננו-חלקיקים, המורכב מ-60 שברי חלבון דוקרנים זהים במראה ובתפקוד, אך שנלקחו מעד שמונה נגיפי קורונה שונים. בשני המחקרים, שבוצעו על בעלי חיים (קופי מקוק ועכברים בהתאמה) החיסונים השיגו ביצועים מצוינים.

כיוון שנגיף הקורונה מפרק את ההגנה החיסונית באמצעות התקפה מתואמת המשתמשת בכל הגנום של הנגיף, כל תרופה יחידה – או מטרה יחידה – אינה מספיקה. מה שנדרש הוא שילוב של תרופות שמעכבות ספקטרום רחב יותר של פעילות, ושניתן ליטול דרך הפה.

אך גם אם יש לנו תרופות מעשיות בהישג יד, אנו עדיין זקוקים לאסטרטגיה כיצד לשלב ביניהן וכיצד לספק אותן בשילוב עם חיסונים והתערבויות אחרות בתחום בריאות הציבור. השימוש הטוב ביותר בתרופות הניטלות דרך הפה, למשל, יהיה בסביבות מגורים קהילתיות כמו מעונות סטודנטים, בתי אבות ובתי כלא, שם יהיה קל לתת אותן באופן מהיר ונרחב במקרה הידבקות.

מוכנות קבועה

במבט קדימה, אסור לנו לחזור על הטעות של שתי המגפות הקטלניות הראשונות של נגיפי קורונה במאה זו, SARS ו-MERS, בהן גלי המחקר הראשוניים דעכו עם שוך המגפה. אסור לנטוש את המוכנות למגפה ואת שיתוף הפעולה הבינלאומי מתוך תחושת ביטחון כוזבת.

במדינות מסוימות – כמו ניו זילנד, אוסטרליה, סין וסינגפור – אמצעים מתחום בריאות הציבור הספיקו כדי לשלוט במגפה. האסטרטגיה של מדינות אלו היתה פשוטה אך קפדנית, וכללה מעקב רחב, זיהוי מהיר של מקרי הידבקות, איתור מגעים, בידוד בסיוע המדינה ובקרת גבולות הדוקה. אבל אפילו גישה כזו אינה חסינה לחלוטין. סינגפור, למשל, הטילה לאחרונה סגר מחודש וסגרה את בתי הספר, המסעדות ומקומות אחרים של התכנסות ציבורית לאחר עלייה של מקרי הידבקות חדשים.

רחוב בהונג קונג, 26 במאי 2021. במדינות מסויימות אמצעים מתחום בריאות הציבור הספיקו בכדי לשלוט במגפה (AP Photo/Vincent Yu)

עבור מדינות כמו סינגפור, חיסון מהווה נקודת תמיכה קריטית בבלימת הקורונה. במדינות שאכפו שילובים שונים של אמצעי בריאות הציבור בהצלחה פחותה בהרבה, התקוות תלויות כעת בעיקר בחיסון המוני ובפיתוח תרופות. יש להגדיל את יכולת הייצור של חיסונים ולהשקיע בפתרונות רחבים וארוכי טווח יותר כמו חיסוני פסיפס. כמו כן, יש להרחיב את דרכי ההפצה של החיסונים הקיימים כדי שאף מדינה לא תישאר מאחור. הקורונה עדיין מהווה איום חמור במדינות רבות, והמשמעות היא שהיא עדיין מהווה איום חמור על כולנו.

ויליאם א. הסלטין, מדען, יזם ביוטכנולוגיה ומומחה למחלות זיהומיות, הוא יו"ר ונשיא צוות החשיבה על בריאות גלובלית ACCESS Health International.

© Project Syndicate, 2021

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
"ממקום של ספרים למקום של אנשים"
"אחת הבנות הוציאה את הרובה מידי החייל": 75 שנה לשבת השחורה
"המושג אפרטהייד הפך למילת קוד גנרית ואיבד משמעות"
תגובות