דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

שני עובדים מתו השבוע בפירי ביוב: מהן הסכנות, ואיך נזהרים

שוחות ביוב מוגדרות כ"מקום מוקף", ולכן העבודה בהן וגם החילוץ מהן במקרה הצורך הם מורכבים ודורשים היערכות מיוחדת | מומחה הבטיחות מאיר סאיג מונה את הכללים שיש להקפיד עליהם כדי שתאונות כמו אלה שאירעו השבוע לא יחזרו

מאיר סאיג, ממונה בטיחות בעיריית פתח תקווה ויו"ר פורום ממוני בטיחות ברשויות המקומיות (צילום: אלבום פרטי)
מאיר סאיג, ממונה בטיחות בעיריית פתח תקווה ויו"ר פורום ממוני בטיחות ברשויות המקומיות (צילום: אלבום פרטי)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

"שוחות ביוב, מיכלים, בורות, צינורות ומקומות מסוג הזה מוגדרים כ'מקום מוקף'", מסביר ל'דבר' מאיר סאיג, יו"ר פורום ממוני הבטיחות ברשויות המקומיות וממונה בטיחות בעיריית פתח תקווה. "המשמעות היא שהכניסה אליהם, היציאה מהם והשהות בהם מוגבלים, וקיימים בהם מגוון סיכונים, ולכן העבודה בהם צריכה להיעשות במשנה זהירות ותוך הקפדה על כללי בטיחות שחלקם מוגדרים בחוק, וחלקם לא, אבל נדרשים לשמירה על העובד ובריאותו". שני עובדים נהרגו במהלך עבודות ביוב בשבוע החולף.

מהם הסיכונים הייחודיים לעבודה בפירי ביוב וחללים מוקפים אחרים?
"הסיכונים בעבודה במקום מוקף הם מגוונים: החל מסכנה של שפכים תעשייתיים וחומרים כימיים מסוכנים, דרך סכנות של אש, פיצוץ ודליקות, חישמול מתשתיות וכלי עבודה מיטלטלים, סיכונים פיזיקליים עקב מעיכה ממכסי שוחה, מעידות כמו סולם שאתה יורד בו לשוחת ביוב, יכול להיות שפעם אחרונה שמישהו השתמש בו הייתה לפני שנים רבות, או סיכונים ביולוגיים כמו חולדות ונחשים.

"אחד הסיכונים המרכזיים בפירים ושוחות ביוב הוא היעדר חמצן באוויר, כשגבול הבטיחות הוא 19.5% חמצן, ומתחת לו אסור לקיים את העבודה. יש כמובן גם גזים מסוכנים אחרים שעשויים להצטבר במקומות סגורים, כמו פחמן חד חמצני שאין לו ריח, או מימן גופרי שהוא גז מטעה, משום שבריכוזים מסוימים מריחים אותו, אבל בריכוזים שעלולים להיות מסוכנים מאוד אתה עלול גם לא להריח אותו, ואז אין לך את האינדיקציה הטבעית לעצם הסכנה.

"מעבר לזה, הכניסה לשוחת ביוב היא בקוטר כמה עשרות סנטימטרים, וקשה להיכנס ולצאת ממנה, וקשה גם לחלץ ממנה, בוודאי אם אין לך אמצעים מכאניים, והעובד הלכוד איבד חלילה הכרה ולא יכול לשתף פעולה. צריך לשים לב שהחילוץ נעשה נכון אף הוא, כי כבר היו אירועים בעבר שבהם נכנסו עובדים ללחץ מפיר, ונפגעו גם הם, ואז האירוע מסתיים עם יותר מנפגע אחד. אבל אם נוקטים את כל האמצעים מראש ופועלים נכון, אין סיבה שדבר כזה יקרה".

מהם אמצעי הבטיחות שיש לנקוט במהלך עבודות בפירי ביוב וחללים מוקפים אחרים?
"החוק (פקודת הבטיחות בעבודה) עצמו בנושא הזה די לקוני, וקובע שלא ייכנס אדם למקום מוקף לכל מטרה שהיא, אלא אם הוא נכנס כשהוא לבוש מכשיר נשימה מתאים, או אם 'ננקטו כל האמצעים המעשיים לסלק אדים שעלולים להיות שם ולמנוע חדירת אדים'. החקיקה מחדדת, ש'כל עוד לא הראה מבחן נאות שאין במקום אדים מסוכנים, יהיה האדם שנכנס חגור חגורה שאליה מחובר לבטח חבל שקצהו החופשי מוחזק בידי אדם בחוץ'.

"ב-1998 הייתה הצעת תקנות מפורטת יותר בנושא הזה של משרד העבודה, שלצערי ולצערם של העוסקים במלאכת הבטיחות, לא יצאו לפועל ולבסוף ולא נחתמו. ההצעה הזו ביקשה להגדיר באופן מפורט יותר מהם אמצעי הבטיחות שיש לנקוט, מהם הכישורים שאמורים להיות לאחראי על ביצוע העבודה וכו'. בשנת 2007 פורסמו תקנות הבטיחות לעבודה בגובה, שבין היתר התייחסו להדרכת עובדים בעת עבודה בחלל מוקף, כחלק מפוטנציאל נפילת אדם מגובה בו והדרכים לחילוצו.

"אנשי המקצוע בתחום הבטיחות במקומות עבודה מסודרים כן בחרו לאמץ חלקים גדולים מהתקנות הללו, ולהחמיר מעבר לחובה החוקית המינימלית. כך למשל, ברשויות המקומיות דרשנו בטרם מעבר תחום המים והביוב לתאגידים, שבעבודה במקום מוקף יהיו שני עובדים שמלווים את העובד שבפיר מבחוץ, יופעל מפוח אוויר מקדים לאוורור השוחות, ותוצב מראש חצובת כננת, מעין מנוף, שיוכל לסייע בחילוץ העובד במידת הצורך, משום שלחלץ בהרמה אנכית מישהו ששוקל 80 קילו זה מורכב וקשה לבד, ושבעתיים ללא אמצעי מכאני, כשאין כל שיתוף פעולה מצדו.

"מובן שעבודה בטוחה במקומות סגורים מצריכה גם גלאי גזים בעל חישה לניטור שיעור החמצן, תחום הנפיצות ושיעור הגזים הרעילים, כדי לוודא שאכן ניתן להיכנס, וכמובן ציוד מגן אישי: מגפי בטיחות, חליפת דייגים, כפפות, מערכת נשימה, אפוד זוהר, כובע מגן ועוד. הבעיה היא שהקבלנים, שלעתים הם מזדמנים, לא תמיד מקפידים באותה המידה כמו חברות ותאגידים גדולים".

אז מי אחראי על בטיחות העובדים בעבודות כאלו?
"
כל כניסה למקום מוקף מחייבת היתר בכתב של הגורם האחראי על אותו מקום, מנהל מחלקת הביוב למשל, והוא אמור להתנות את הכניסה בקיומם של תנאים מסוימים ועבודה בטוחה. בעבר מערכות הביוב והמים היו חלק מהעיריות, אבל כיום הן על פי רוב באחריות תאגידי המים והביוב. מכל מקום, נקיטה סדורה של כל הפעולות הנדרשות על פי היתר כניסה לחלל המוקף לפני הכניסה לשוחת הביוב, במהלך העבודה בה ולאחר מכן תמנע ללא ספק פגיעה בנפש".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!