עדי סבג, בת 39 מבת ים, עברה דרך ארוכה עד שהגיעה להגדרתה כשיפוצניקית. לפני 11 שנים הכירה את גיא סבג, לימים בעלה. "אף פעם לא התעסקתי בשיפוץ. בעברי הייתי מנהלת חשבונות. גיא ואני הכרנו כשעבדנו יחד בחברה. הוא ניהל רשת חנויות, ואני עסקתי בתחום שלי, ונוצר בינינו מפגש. פה יש ריב אם אני התחלתי איתו או הוא התחיל איתי".

גיא הגיע ליחסים כשהוא כבר גרוש עם ילדה, וביחד עם עדי נולדו להם עוד ארבעה ילדים משותפים. מבחינה תעסוקתית, ההורות והלידות היו מאתגרות. "אחרי הלידה של השלישי שלנו, לא כל כך מצאתי את עצמי ולא הצלחתי לחזור להנהלת חשבונות. התעסקתי בהמון דברים אחרים וכל פעם זה לא הסתדר. או שאני עזבתי או שהעזיבו אותי. אחר כך נקלטתי שוב להריון הרביעי. בעצם המון שנים הייתי בהריון, כמו פילונת קטנה".

בנוסף לגידול הילדים וההריונות החליטה עדי ללכת בעקבות חלום נוסף שהיה לה: להיות אם פונדקאית. "זה היה החלום שלי מאז ומתמיד. גיא לא הסכים, לקח לי המון שנים לשכנע אותו".

אחרי הלידה הרביעית היא החליטה לדחוף את הליך הפונדקאות, והיו לזה מחירים שנגעו גם לחזרתה לתעסוקה. "הייתי כבר על התפר של הגיל. אם לא הייתי מתחילה עם זה לפני גיל 38, לא הייתי יכולה לשמש כפונדקאית. אז התעסקתי בזה וקצת פחות עבדתי. זה היה שנה וחצי תהליך, מתוכם שמונה חודשים הריון, הייתי על זה כל כולי".

עדי נשאה בגופה תאומים, ומספרת שההריון לא היה לה קל. המאמץ היה גדול. כאם פונדקאית לתאומים שעוד שבועיים ימלאו להם שנה, קיבלה עדי חצי שנה חופשת לידה. "ילדתי בשיא הקורונה, אז גם ככה כל העולם עצר ועמד".

הלכו אחרי האהבה

גיא תמיד אהב לעבוד עם הידיים. "הוא תמיד היה עושה דברים כאלה. מגיל 13 הוא היה בונה עם אבא שלו לחברים, לשכנים, למי שצריך עזרה. הייתה פעם שהוא עשה משהו כל כך יפה ושאלתי אותו: 'למה אתה לא עושה רק את זה? לך תהיה מה שאתה יודע לעשות, ליצור', והוא נדלק על זה".

עדי סבג. "כשאנשים ייכנסו ויראו את הדירה, הם ייכנסו לבית שאני הכנתי אותו" (צילום: אלבום פרטי)

אחרי שנים של תעסוקה כעצמאי, ועם ארבעה ילדים, החליט גיא לפני שלוש שנים ללכת אחרי הלב ולהפוך את השיפוצים שאהב לפרנסה עיקרית. השנה מסלול חיי הזוג נפגש גם בתחום התעסוקה. "אחרי התהליך של הפונדקאות לא עבדתי בכלל, ואף אחד לא היה גם לוקח אותי לעבודה בהריון, ואז התחלתי לעזור לגיא. הייתי עוזרת לו בהתחלה בקטנה, להקליד להצעות מחיר, לפרסם בפייסבוק ובהנהלת החשבונות כמובן, ומפה זה התלגל".

הקורונה הולידה גם הזדמנות עבור השניים. "עד לא מזמן, כשהייתה קורונה והוא קיבל גל של ביטולים, והחלטנו לשפץ את הבית שלנו, הוא לימד אותי את כל רזי המקצוע".

הלמידה של המיומנות השתלבה גם עם ניסיון מעשי. "הוא נתקע במשהו בעבודה והיה צריך שאבוא. אמרתי לו 'יאללה' ובאתי סתם כדי לתת לו יד, ואחרי זה באתי לקנות לו ציוד שהוא היה צריך, והקפצתי לאתר אחר משהו שהיה צריך, ופשוט זה התגלגל. עד עכשיו הייתי הכלבוייניק. 'תקני, תביאי, תעשי'. זה חסך לו המון זמן שאני מתזזת במקומו. בתכלס אני חדשה בתחום ורק עכשיו אני בעצם ממש עובדת איתו כצוות".

הכי אוהבת שפכטל וצבע

עדי וגיא מבלים את כל זמנם ביחד. הם מנהלים עסק שכולל בתוכו חיי זוגיות, משפחה ועבודה. עדי מתרגשת מהעניין מאוד, ומתארת שהחיבור ביניהם ומה שעברו הוא מה שיוצר את ההתרגשות. "בפודנקאות היה לי הרבה קושי, גם הורמונלי וגם זה שלא מצאתי את עצמי ולא עבדתי, ואז לא הצלחתי למצוא עבודה, ואז הקורונה וכולם בבית. היה לי עומס,  ואז גיליתי אותו, את גיא. הוא שם בצורה אבסולוטית. זה ראוי להערצה בעיני. הפונדקאות זה היה הפרס שלנו לזוגיות. זה היה התגמול שלי. למדתי להכיר ולהוקיר ולהעריך אותו ואותנו. הביחד שלנו בזמן העבודה זה מושלם".

גיא סבג. "הוא מדריך, מלמד, מתעצבן, עד שנתפס" (צילום: אלבום פרטי)

לצד ההתרגשות מהזוגיות ומהעבודה ביחד, עדי גם עובדת. ועובדת קשה. על כל הכלים והדברים שיש לעשות. אבל היא מתוודה שאהבתה האמיתית היא בצבע. "אני הכי אוהבת שפכטל וצבע. אין לי בעיה להתעסק עם הכלים הכבדים. בצבע יש משהו. אנחנו עכשיו באתר, בעבודה, ואני מסתכלת על הקיר שמתייבש. עשיתי גוון. זה מדהים בעיני. אנשים לא גרים שם, וכשהם ייכנסו ויראו את הדירה, הם ייכנסו לבית שאני הכנתי אותו". את גיא היא מכנה 'אומן' ושואבת ממנו השראה וידע.

אחרי חמש לידות, עדי אומרת שהגוף שלה חזר למצבו מיד אחרי לידת הפונדקאות של התאומים. "לומדים איך לעבוד עם הגוף, אני חוצבת, אני יודעת לעשות את הכול. גיא מדריך, מלמד, מתעצבן, עד שנתפס". היום עדי כבר מחזיקה עבודות לבדה ומבצעת אותן עצמאית.

"וואו, את שיפוצניקית"

התגובות למקצוע שנחשב לגברי מגיעות מהשטח כל הזמן. "כשאנחנו נכנסים לבתים חדשים אנשים מתרגשים, ואומרים 'וואו, את שיפוצניקית', ואז כשיודעים שאני אשתו אומרים 'וואו, את אשתו, 'וואי, אתם עובדים יחד'. אני חווה את זה בטוב מאוד.

"אני חושבת שזה מה שאני אמורה לעשות. זה מה שאנחנו יחד אמורים לעשות. זה באמת פתאום נפתח, ואיך לא ראינו את זה עד עכשיו".

גם בבית יש פרגון לאמא ואבא. "הילדים עפים על זה. היום כששנינו בעבודה, הילדה הגדולה עם כולם, והם יודעים שאמא ואבא בעבודה כי יש לנו התחייבות. התמיכה מהילדה הגדולה ברורה. יש לנו שני ילדים על הספקטרום האוטיסטי, שאחד כל הזמן רוצה לבנות עם גיא מעבדה והשני מבקש כלים וחגורת בנאים כמו של אבא".

משפחת סבג. "המון שנים הייתי בהריון, כמו פילונת קטנה" (צילום: אלבום פרטי)

עדי פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק מאמאצחיק עם תמונות שלה בשיפוץ, והתגובות של אלפי נשים היו תומכות ומפרגנות. "הנשים עפו על העניין. הפוסט נולד מזה שחברה התקשרה ואמרתי לה שאין לי זמן לדבר איתה, אז היא שאלה 'מה את כבר עושה?', ושלחתי תמונה שלי משייפת ואמרתי 'יאללה, אני אעלה פוסט למאמאצחיק', וזה תפס באזז מטורף. בכלל לא חשבתי שהפוסט יעניין מישהו. רק אחר כך הבנו כמה רעש זה עשה. יש לזה כוח אדיר".

עדי, שהייתה רגילה להיות מתוקתקת לעבודה כמנהלת חשבונות, החליפה את בגדי העבודה. "זאת הכי אני בעולם. כשאני לובשת לעבודה את הג'ינס הקרוע וגופיות סבא של גיא, אלה הבגדים היפים שלי. אני מתה על זה".  את הסטייל היא מביאה לידי ביטוי בגרביים: "איך אני אוהבת גרביים. אני לובשת אותם גבוה כדי שייראו בין הקעקועים. שם אני משקיעה".

שני בני הזוג מתקיימים כיום משיפוצים. "הדחיפה שלי הובילה את זה שגיא יעבוד במה שהוא אוהב לבר קיום. הוא ידע שהוא ממש טוב בזה. הוא לא חשב שזה יכול להיות המקצוע שמפרנס את הבית. זה היה התחביב".

הרבה אמונה יש בהחלטה של הזוג להתפרנס ביחד משיפוצים. עדי מספרת שהאמונה של גיא בהצלחה היא מדבקת. "'פרנסה זה משמיים', זה המשפט שהוא לימד אותי. כשהייתי מקטרת איך נחיה ומה נעשה הוא היה אומר לי: 'יש לך קורת גג מעל הראש, יש אוכל במקרר, אז הכל בסדר'. אנחנו בעלי אמונה שזה הדבר הנכון, זה מה שאנחנו צריכים לעשות".