סעיף בהסכם הקואלציוני בין מפלגת ה'עבודה' ל'יש עתיד', דן בעתיד המקרקעין במאות קיבוצים ומושבים הנאבקים על שיוך מבני המגורים שלהם לתושביהם. הסעיף מעורר ביקורת מצד ארגונים המזוהים עם הפריפריה.

על פי הסעיף המדובר, הממשלה תקדם את "חלופת האגודה" שאושרה בהחלטה 1488 של מנהל מקרקעי ישראל ב-2017, כשראש המנהלת היה בנצי ליברמן. החלופה מהווה פשרה בין המגזר הכפרי למדינה בכל הקשור להליכים ביורוקרטיים לשיוך קרקעות, ומאפשרת לקיבוצים התנהלות שיתופית ברכישת קרקעות בתחומי "הקו הכחול" לצד זכויות בנכסים לבעלי משקים. ההחלטה למעשה משלימה מהלך שהחל עם פירוק האגודות השיתופיות בשנות ה-90.

בתנועה הקיבוצית טוענים שרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מקשה על הליך השיוך על ידי סעיפים ביורוקרטיים שאינם מאפשרים בפועל את קיום ההחלטה; ומפנים אצבע מאשימה למנכ"ל רמ"י הקודם עדיאל שמרון, וכן למנכ"ל הנוכחי ינקי קווינט, שתואר לא פעם כ"עויין לתנועה".

השוואת תנאי החכירה

מרכיב נוסף בסעיף, השוואת תנאי החכירה בקיבוצים ובמושבים לאלו של הערים, מהווה חידוש של מאבק ארוך שנים של התנועה הקיבוצית, שראשיתו בתקופת כהונתו של מזכ"ל התנועה לשעבר איתן ברושי כחבר בכנסת ה-20. בלב הדרישה קיבוצים ומושבים באזורי הביקוש במרכז הארץ, שמחירי הקרקעות בהם עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות.

נכון להיום, בעלי בתים בקיבוץ נדרשים לשלם דמי היוון בגובה 33% משווי חלקת המגורים בכדי לחכור את הנכס שלהם, סכום העשוי להגיע ל-2 מליון שקלים באזורי הביקוש. זאת, בניגוד ל-3.75% שמשלמים בעלי הנכסים הוותיקים בעיר.

לטענת גורמים בתנועה הקיבוצית, מדובר בעיוות שהופך את מקום מגוריהם לבלתי ניתן להשגה, מכביד על היכולת של הקהילה לשמור על עצמה ולהוריש את הבתים (בניגוד לערים, בהתיישבות החקלאית לדיירים אין בעלות נכסיהם) ויוצר פתח להשתלטות של בעלי הון על קרקעות בקיבוצים.

לדברי הגורמים, בכירים ברמ"י שדחפו לאורך לדמי ההיוון הגבוהים השנים לא יחזרו בהם בקלות, גם לא נוכח ההסכם הקואלציוני, בשל הסכומים הגבוהים שהתשלומים מכניסים לקופת רמ"י ומתוך חשש לאבד שליטה על מה שקורה בתוך "התחום הכחול" הקיבוצים.

"המגזר העירוני הוא זה שזכויותיו מופלות"

באגודה לצדק חלוקתי, שעתרה כנגד ההחלטה בשנת 2016 ביחד עם פורום 15 הערים,  קראו לבטל לאלתר את התמיכה בהחלטה 1488 "הבלתי סבירה בעליל", בטענה שהיא ממשיכה את האפליה בין הקיבוצים לערים: "המגזר העירוני הוא זה שזכויותיו מופלות ביחס לזכויות החברים בקיבוץ ובמושב ולא כפי שנטען בהסכם", מסרו מהאגודה.

לדבריהם, בקיבוצים ובמושבים חלקת המגורים משתרעת על שטחים נרחבים ואפשרויות הבניה גדולות, בעוד שהתשלום לקופה הציבורית נשאר נמוך. כן ציינו באגודה שלאורך השנים המגזר החקלאי זכה להטבות רבות בתחום הקרקעות, היתרי בנייה, הקמת מרכזים מסחריים ועוד. "חבל מאוד שעוד טרם קמה הממשלה החדשה, חלק ממרכיביה דואגים אך ורק למגזר אחד, בניגוד גמור לרוח הפיוס והשינוי המובטחת על ידי מרכיביה", אמרנו נציגי האגודה, והוסיפו כי "אם רוצים לערוך שינויים בתחום הקצאת המקרקעין בישראל, יש להקים ועדה שתבחן את שאלות ההקצאה באופן רוחבי וברוח עקרונות הצדק החלוקתי, ולא לקדם מדיניות אינטרסנטית ומגזרית".

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״הכוונה שלנו הינה לקדם הליך חקיקה שישווה את עלויות היוון זכויות המגורים בין חלקת המגורים במושב לבית בעיר. תנועת המושבים טוענת כי קיימת אפליה שאינה מוצדקת ושהתשלום עבור היוון חלקות המגורים שנקבע בהחלטות רמ״י גבוה ביחס לחוכר העירוני, וכעת הכוונה להביא את הסוגיה לידי חקיקה בכנסת ובכך לתקן את העיוות שאנו טוענים לו כבר שנים רבות. אנו תקווה כי הממשלה החדשה תקדם בנוסף גם את עצירת הותמ״ל (הוועדות הארציות לתכנון ולבנייה) על הקרקעות החקלאיות ותרכז מאמץ כעת בהתחדשות העירונית ובמגזר הערבי״.