רכש חדש הצטרף לאחרונה למחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל – בקסטר, רובוט תעשייתי שיכול ללמוד ביצוע פעולות מכאניות מחיקוי פעולות של בני אדם. הרובוט, אותו מפיצה בישראל חברת iCobots, יכול גם לנוע על גלגלים ברחבי אולם הייצור באופן די חופשי, בניגוד לרובוטים בהם משתמשים כיום בתעשייה המקובעים למקומם בדרך כלל או נעים על גבי מסילה.

יכולות אלו הן חלק מהמאפיינים של קטגוריה חדשה בתחום הרובוטיקה – רובוטיקה שילובית (Collaborative Robotics), המציבה בקו הייצור את הרובוט לצד העובד אך לא במקומו. רובוטים כאלו מסוגלים לבצע את המלאכות הקשות או המפרכות יותר וגם לפעול בסביבה רעילה לבני אדם, שעובדים אנושיים חייבים להשתמש בחליפות מיגון כדי להימצא בהן.

החוקרים באריאל מעוניינים ללמוד כיצד לשלב רובוטים לצד עובדים אנושיים בתעשייה, באופן שבו בני האדם ירגישו בנוח במחיצתם. הסטודנטים יוכלו להשתמש בבקסטר הרובוט במהלך לימודיהם לתואר ראשון ושני.

אמיר ביטון,מהנדס המחלקה להנדסה תעשייה וניהול, פרופסור איריס רכב, ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול וראשת התכנית לתואר שני ברובוטיקה והנדסת גורמי אנוש באוניברסיטת אריאל ובקסטר הרובוט. (צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל)

הרובוטיקה השילובית עשויה להשפיע באופן מרחיק לכת על התעשייה. שכן מדובר, כאמור, ברובוטים שלא יהפכו את משרות הייצור למיותרות בהכרח, אלא כאלה שיעלו דווקא את הפריון של העובדים בקו הייצור.

פריון העבודה בישראל (התוצר השנתי במשק בחילוק שעות העבודה במשק באותה שנה) נמוך באופן יחסי. בכירי המשק – התאחדות התעשיינים, משרד האוצר ומכוני המחקר – מצביעים על הפריון הנמוך כסיבה מרכזית לקצב הצמיחה האטי של הכלכלה הישראלית. רובוטים שילוביים יכולים, אם כן, לסייע בפתרון הבעיה. זאת לצד השקעות רחבות ביותר בתשתית כמו, למשל, הקמת מערכת תחבורה ציבורית יעילה שמצמצמת זיהום אוויר וחוסכת את שעות העבודה שמתבזבזות על עמידה בפקקים.

רובוטים בשוק גלובלי

שילוב רובוטים חדשניים בייצור התעשייתי עשוי להתגלות כחדשות טובות עבור העובדים בעולם המערבי. חלקים הולכים וגדלים ממשרות הייצור עברו בעשורים האחרונים מהמדינות המפותחות והעשירות למדינות המתפתחות, בעיקר סין והודו, בהן שכר העבודה נמוך יותר. מגמה זו, שהשתלמה אולי מהבחינה הכלכלית לחברות, עודדה "תחרות לתחתית" בין עובדים ברחבי העולם תוך החלשת איגודי העובדים והגברת הגמישות של המעסיקים.

מגמה זו הייתה הרסנית גם מבחינת איכות הסביבה, שכן נוצר צורך בשינוע נרחב הרבה יותר של סחורות על פני מרחקים עצומים, תוך שרפת דלקים ופליטת מזהמים. שיטה זו וגם סותרת, במידה מסוימת, את השכל הישר לפיו כדאי לייצר את המוצרים קרוב לאנשים שירכשו אותם.

אדידס חוזרת לגרמניה

חברת אדידס, פתחה מפעל חדש בגרמניה, המבוסס על אוטומציה רובוטית בשיעור גבוה שיעילותה בקו הייצור ביחד עם החיסכון בשינוע, הופכת אותו לכדאי. וייתכן כי ענקית הביגוד וההנעלה מסמנת היפוך מגמה בתעשייה העולמית.

פס ייצור רובוטי במפעל החדש של אדידס(צילום: יח"צ)

המפעל החדשני נמצא כעת בשלב הפיילוט, בו יתבצע ייצור רובוטי של נעליים ב-500 דוגמאות בלבד, כאשר ב-2017 אמור להיפתח שלב הייצור ההמוני למכירה בגרמניה עצמה.

הפיננשייל פוסט דיווח כי מדובר בסנונית ראשונה בלבד של תאגיד הענק שמייצר 300 מליון זוגות נעליים בשנה ומקים שני מפעלים חדשים בכל שנה כדי לעמוד בביקוש. יחד על מפעל רובוטי מקביל בארצות הברית, אמור הייצור בשיטה החדשה להגיע למיליון זוגות נעליים בשנה, שבריר אחוז מכלל הייצור של החברה, ודאי ביחס להיקף השוק העולמי, אך הצלחה מסחרית של מפעלים אלו עשוי להגדיל את היתכנות החזרת הייצור למערב, בעזרת רובוטים ומשרות חדשות לפועלים, גם אם במספרים קטנים יותר בהשוואה היקף משרות הייצור במאה ה-20. תאגיד נייק מתכנן אף הוא מפעל ייצור נעלים רובוטי, וזו כנראה תחילתה של מגמה.

פיתוחים מסוג אלו מעלים שאלות מוסריות מורכבות. כמו למשל, אם הרובוט ילמד לבצע את המטלות של העובד האנושי, מדוע שלא יעדיפו בעלי המפעלים לפטר את מרבית עובדיהם. לפי מנכ"ל ICOBOTS יואל הכט, בשונה מתהליכי מיכון קלסיים של החלפת אדם במכונה, מפעלים ששילבו רובוטים לצד העובדים במפעליהם העדיפו לנצל את השיפורים בקו הייצור לשינוי תפקיד העובד האנושי ולא לפיטוריו. העובדים עדיין מבצעים מלאכות להן אין בשלב זה מקבילה רובוטית שוות ערך, ובמקביל משגיחים על תפעול הרובוטים. העובדים אף פנויים יותר למשימות של פיתוח ולא רק תפעול.

מכיוון שהרובוטים השילוביים לא מתעייפים כמו העובדים האנושיים, הטכנולוגיה הנוכחית מאפשרת, סוף סוף, ללמד את המכונות כיצד להכין קפה לעובדים בזמן ההפסקה.