נועם גרייף (25), מתגוררת בדימונה, מחפשת עבודה
אני מובטלת כרגע. לפני הקורונה עבדתי בגן ילדים ובצוות בידור בבית מלון. במהלך המשבר עבדתי במספר עבודות מזדמנות שהסתיימו, וכיום מובטלת ומחפשת עבודה. אני גרה עם אמי החד-הורית ואחותי בת ה-18. קצבת הבטחת ההכנסה שקיבלתי הסתיימה בינואר לאחר שמצאתי עבודה, שבה הועסקתי רק כחודשיים, ומאז אני נלחמת להשיג אותה שוב, בינתיים ללא הצלחה.
המצב הרפואי שלי לא פשוט כבר כמה חודשים, ולצערי זה לא משהו שייגמר בקרוב. אני כל הזמן מחפשת עבודה קבועה שאוכל לעשות, למרות הבדיקות.
אני מחפשת עבודה בחינוך: פנימיות, מועדוניות, פעוטונים, גנים ועוד. ואני לא מוצאת. אני שולחת קורות חיים לכל מיני מקומות ואומרים שיצרו קשר לקבוע ראיון. לאחר כמה ימים, כשאני שואלת האם עוד רלוונטי, עונים שלא, או שאפילו לא טורחים לחזור אליי. הרבה מקומות מעדיפים מישהי עם תעודת מטפלת.
בתור בחורה צעירה, אני ושאר הצעירים בגיל 18-30 צריכים שייפתחו עוד משרות בתחומים שאנחנו מחפשים. לפני שהמגייסים ישר שוללים, שייתנו לנו יום-יומיים ניסיון בעבודה, ואז יחליטו אם אנחנו מתאימים או לא.
הממשלה החדשה צריכה לעזור למחפשי עבודה. לפתוח עוד משרות לצעירים, כך שהתנאים למשרות מסוימות לא יחייבו תעודה מקצועית, ויאפשרו להסתפק בניסיון תעסוקתי קודם. וגם, שלא יחייבו בגרות מלאה כי לא לכולם יש.
אני מאוד מקווה שמשהו ישתנה לטובה. הגיע הזמן שצעירים, גם בדרום, יצליחו למצוא משרה שתואמת לצרכיהם, ולא יצטרכו להעתיק מגורים או לנסוע מחוץ לעיר בשביל עבודה.
הביאה לפרסום: הדס יום טוב
