רגע אחרי התמונות החגיגיות והטקסים להעברת השרביט, שרי ממשלת בנט-לפיד יידרשו להתמודד עם אתגרים גדולים, חלקם מיידים. אחרי משבר הקורונה וכמעט שנתיים של שיתוק פוליטי, אין תחום בישראל שלא מחכה להכרעה: מתקני הרופאים במערכת הבריאות, ועד גודל התקציב הבא. אלו חלק מהאתגרים שמחכים לשר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת החינוך יפעת שאשא-ביטון.

משרד האוצר

תקציב 2022 מצמצם או מרחיב: הרבה שאלות מלוות את תקציב 2022, שיובא בחודשים הקרובים לדיון הממשלה כחלק מתקציב דו שנתי, אך בסופו של דבר הן מתנקזות למספר אחד: גודל התקציב.

תקציב 2020 עמד, לאחר שינויים, על 411 מיליארד שקלים, ועוד כ-85 מיליארד שקלים תוספות להתמודדות עם הקורונה: סה"כ 496 מיליארד שקלים. התקציב ל-2021 עומד על 419 מיליארד שקלים, ועוד 68 מיליארד שקלים תוספת קורונה: סה"כ כ-487 מיליארד שקלים.

רוב תכניות הסיוע ייפסקו ב-2022, אבל המשק רחוק מלחזור לשגרה. הממשלה הנכנסת ושר האוצר ליברמן יצטרכו להחליט מה יהיה המספר הנכון לישראל שמתאוששת מנגיף הקורונה.

דרושות תשתיות: שר האוצר הנכנס ליברמן חזר על הצורך בהשקעה גדולה בתשתיות כדי להמריץ את המשק. קריאה זו משותפת לרבות מהמפלגות בקואליציה, ועולות גם המלצות בנק ישראל, אבל היישום לא יהיה קל. ישראל סובלת אמנם מפערים גדולים בהשקעה בתשתיות בהשוואה למדינות ה-OECD, אבל הבעיה המיידית איננה היעדר מימון, אלא מחסור בהיצע.

עם פקקי ענק, עומס בבתי החולים וכיתות הלימוד, ואזורים שמתנהלים כמו מדינת עולם שלישית, אי אפשר לטעון שאין צרכים בוערים, אבל מעטות התכניות שמוכנות לביצוע מידי ומחכות לתקציב. כדי לטפל בחסם זה יצטרך ליברמן להיכנס לעומק מנגנון התכנון באגף החשב הכללי.

היום שאחרי החל"ת: נתונים שיתפרסמו בימים הקרובים דרמטיים כדי להבין איזה מספר מובטלים מתכנס המשק לאחר חזרה כמעט מלאה לשגרה. ליברמן כבר אותת כי בכוונתו להקשיח בצורה משמעותית את התנאים להמשיך החל"ת, ולשלול תשלום לגילאי 45 ומטה. פרטי התכנית המלאה טרם פורסמו, אבל שר האוצר עלול לגלות ששלילת דמי אבטלה לא תסייע להתאוששות.

כדי להחזיר את שוק העבודה למסלול נדרש מערך מורכב של סיוע למובטלים שיתקשו למצוא עבודה, הכשרה מקצועית, חיבור למקומות עבודה והמרצת המשק. אחרי שנה של שימוש בכלים גורפים נדרשת עבודת מטה מורכבת, ומעורבות נכונה ומשמעותית של המדינה. מאמץ זה ידרוש גם שיתוף פעולה בין משרד האוצר לזרוע עבודה, שעברה למשרד הכלכלה.

משרד הכלכלה והעבודה

להחזיר את המשק לעבודה: האתגר המרכזי המסתמן לשרת הכלכלה והעבודה הנכנסת אורנה ברביבאי, יהיה קידום המדיניות הפרו-אקטיבית של ממשלת ישראל, לצמצום משבר האבטלה הנלווה למשבר הקורונה. על אף הצהרות הממשלה הקודמת בדבר הקצאה של מאות מיליוני שקלים להכשרות מקצועיות, בפועל כיפופי הידיים בין שר האוצר היוצא ולשר העבודה והרווחה היוצא הביאו לכך שבתקופת הקורונה כמעט ולא בוצעו הכשרות מקצועיות. גם במחצית הראשונה של 2021 נוצלו לעת עתה רק 470 מיליון שקלים מתוך 1.5 מיליארד שהוקצו. אחד מקווי היסוד של הממשלה היה כינוס כלל 11 הגופים והתוכניות בתחום זה תחת משרד אחד – זאת בהתאם להמלצות וועדת תעסוקה 2030 וכן הקריאות שנשמעו מצד ארגוני העובדים והמעסיקים.

בין העצמאים למדינה: אחד האתגרים הבולטים שנחשפו בתקופת הקורונה הוא עיצוב מחודש של יחס הממשלה לעצמאים. הגישה הישנה שראתה את סקטור העצמאים כסקטור של עובדי מקצועות חופשיים, של עובדים חזקים – כבר אינה עומדת במבחן המציאות. הקורונה חשפה שמדובר באחד הסקטורים השבריריים ביותר במשק הישראלי – סקטור שרק הולך וגדל עם התרחבות תופעת ה'פרילאנסרים', וכלכלת הפלטפורמות.

משרד הבריאות

תקציבים ותקנים למערכת: מגפת הקורונה הפנתה זרקור למערכת הבריאות הישראלית ולמצוקות שלה – מחסור בכוח אדם, במיטות אשפוז ובחלק מבתי החולים אף בתקציבים להפעלה שוטפת. שר הבריאות ניצן הורוביץ פעל לעיגון השקעת משאבים במערכת בקווי היסוד של הממשלה החדשה, כולל השוואה לסטנדרטים של ארגון המדינות המפותחות (OECD). המבחן יצטרך להיות ביישום, ביכולת להוציא מהלכים גדולים לפועל, בשיתוף פעולה עם משרד האוצר, האיגודים המקצועיים ודרגי השטח.

הפגנת רופאים שובתים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע (צילום: ההסתדרות הרפואית)

הסכם קיבוצי חדש לרופאים ותורנויות המתמחים: הורוביץ יצטרך להוביל את המשא ומתן עם ההסתדרות הרפואית על הסכם השכר החדש של הרופאים, שמכיל בתוכו את אחת הסוגיות הבוערות של מערכת הבריאות: מבנה תורנויות הרופאים המתמחים, שכיום מבצעים תורנויות של 26 שעות ברצף. ארגון הרופאים המתמחים 'מרשם' הוביל בשנים האחרונות מאבקים נגד אורך התורנויות ודורש לקצר אותן, ואף עתר לבג"ץ בנושא. ועדה של ההסתדרות הרפואית, שמשרד הבריאות היה שותף בה, המליצה על מספר מודלים חלופיים לתורנויות, שכל שינוי בהם ישפיע גם על הרופאים הוותיקים.

שמירה על הישגי המאבק בקורונה: בשבוע בו ייכנס הורוביץ למשרדו תוסר החובה לחבוש מסכות בחללים סגורים, ביטוי סמלי להיעלמות הכמעט מוחלטת של מגפת הקורונה מהמציאות הישראלית, בעיקר בזכות מבצע החיסונים שהובילה הממשלה הקודמת.  זה קורה כשכניסת אזרחים זרים לישראל אסורה, ועל הטיסה למדינות עם תחלואה גבוהה חלות הגבלות. הורוביץ יצטרך לתמרן בין הצורך לשמור על ההישג הזה, לבין השאיפה לחיים נורמליים. בדרך יכולות להופיע גם התפרצויות חדשות עקב כניסת וריאנטים לחו"ל. בין אם מדובר בהחלטות על המשך או הסרת הגבלות, ועל ניהול של מדיניות מבצע החיסונים, מדובר באתגר של ניהול מגפת הקורונה שלא תחת מעטה ה'חירום'.

משרד החינוך

שנת הלימודים שאחרי הקורונה: שנת הלימודים תשפ"ב תיפתח לאחר שנה שבה חלק מהתלמידים נכחו בבית הספר חודשיים או שלושה בלבד, עקב סגרי הקורונה והבידודים שאליהם הצטרפו גם ימי מבצע שומר החומות. התוצאה היא פערים רבים בתחום הלימודי, החברתי והרגשי, שמשרד החינוך יידרש לתת להם מענה – החל ממערכת השעות ועד עיצוב מבחני הבגרות.

הסכם שכר חדש למורים ולעובדי ההוראה: ההסכמים הקיבוציים רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה, שהחילו שינויים רבים במערכת החינוך, פקעו כבר בשנה שעברה. בארגוני המורים חיכו לממשלה חדשה כדי לנהל איתה משא ומתן על הסכם שכר חדש, שמכיל בתוכו סוגיות רחבות על ההווה והעתיד מערכת החינוך – מבנה יום העבודה, היכולת למשוך צעירים להוראה ולגרום להם להתמיד במקצוע (שיעור ניכר מהמורים עוזבים את המקצוע לאחר השנה הראשונה), ואף כניסה של שיטות הוראה חדשות.

מעבר החינוך לגיל הרך למשרד החינוך: קווי היסוד של הממשלה החדשה כוללים יצירת רצף חינוכי מגיל לידה ועד גיל 18 תחת משרד החינוך. כיום, מעונות היום לגילאי לידה עד 3 נמצאים תחת זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, שתועבר לאחריות משרד הכלכלה. פרשות כמו הגננת כרמל מעודה שהואשמה בהתעללות בפעוטות במעון העלו לכותרות את היעדר הפיקוח המשמעותי על מרבית המעונות. העברתם למשרד החינוך תהיה שינוי שידרוש מאמץ מהמשרד לקחת אחריות על תחום חדש שהוא בין חינוך לטיפול, ולפי ה-OECD נדרשת בו השקעה משמעותית וסטנדרטים מתקדמים כמפתח להצלחה בכל שלבי החינוך האחרים.