אליפות ישראל ה-85 באתלטיקה נפתחה אתמול (ראשון) באצטדיון הדר יוסף. זו הבמה המרכזית של האתלטיקה הישראלית וגם הזדמנות כמעט אחרונה של האתלטים להתחדד ולהשיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו. שש אתלטיות ושלושה אתלטים ישראלים כבר הבטיחו את מקומם בנשף של "מלכת האתלטיקה", שלוש מהן היו על המסלול: סלאמוויט באיולין טפרי, דיאנה ויסמן ואדווה כהן.

***

הכניסה לאליפות חופשית, מזג האוויר נעים, הנקניקיות בדוכן סבירות והאווירה באצטדיון אופטימית. קהילת האתלטיקה הישראלית היא קהילה קטנה ויש את הרושם, שכולם מכירים את כולם. קהל של כ-400 צופים (באצטדיון של 1,400 מקומות), שמורכב בעיקר ממשפחות וחברים של האתלטים, בחיזוק דמויות מפתח בהיסטוריה של הספורט הישראלי כמו אגדת המסלול, אסתר רוט שחמורוב, שהתקבלה במחיאות כפיים, כיאה למעמדה ויעל ארד, שהסתובבה בין הצופים, חילקה חיוכים וזכתה להרבה אהבה.

ספורטאיי עבר נוספים נכחו ביציע כדי לעודד, לתת עצה ולהרגיש שוב קרובים למסלול. גם צ'אמפי, הקמע של איגוד האתלטיקה, שהתחיל את הקריירה שלו בדיוק לפני חמש שנים באליפות ישראל ה-80, נמצא ביציע, מזיע בחליפת הפרווה שלו ומצטלם עם כל מי שרק מבקש. כולם מפרגנים לכולם ואין שום ריחוק בין הספורטאים לקהל. המנצחת ואלופת ישראל ב-100 מטר משוכות, אלכסנדרה לוקשין, עולה ליציע מיד אחרי טקס המנצחות ועושה סיבוב עם מדלית הזהב על צווארה. גאה כמו מישהי, שהיא הטובה ביותר בישראל בתחומה.

אוהדות אתלטיקה צעירות עם צ'אמפי הקמע, באליפות ישראל באתלטיקה (צילום: איתן דולפן)

בכל רגע מתקיימות בשדה מספר תחרויות במקביל והניווט בין האירועים חשוב. הרכבת, שחולפת מידי פעם קרוב מידי לאצטדיון, מפריעה לכרוז התחרות, יובל חץ, אבל המנחה הוותיק מנהל את הערב בצורה מקצועית, עניינית וברורה ומסביר לצופים את לוח הזמנים והיכן כדאי למקד את תשומת הלב כרגע.

***

בצד השמח של הערב הייתה סלאמוויט באיולין טפרי, שכבר השיגה את הקריטריון למשחקי האולימפיים בריצת 5,000 ו-10,000 מטר וניצחה אתמול במקצה ה-1,500 מטר, די בקלות, יש לומר. דיאנה וייסמן, שגם היא כבר השיגה את הכרטיס לטוקיו, הייתה מחויכת כהרגלה וזכתה אתמול בזהב ב-100 מטר, די בקלות, יש לומר: "אליפות ישראל זאת התחרות הכי חשובה ומרגשת בשבילי", אמרה בראיון לערוץ הספורט והדגישה את החשיבות של האליפות הזאת עבורה: "הקהל שמעודד ונותן לי חום ואהבה. הכי מרגש שיש. אין אליפות, לא תחרות אירופה או עולם, שאני מתרגשת בה יותר מאליפות ישראל".

דיאנה ויסמן באליפות ישראל באתלטיקה (צילום: טיבור ייגר)

בצד הפחות שמח של הערב הייתה קופצת המשולשת, חנה קנייזבה מיננקו, שאומנם זכתה באליפות ישראל עם קפיצה של 14.04 מטר אבל לא השיגה את הקריטריון האולימפי, שהוא 14.32 מטר. אחרי שהשתתפה במשחקים בלונדון 2012 ובריו 2016 יתכן שהחלום של טוקיו 2021 מתרחק מסגנית אלופת העולם בעבר. תהיה לה עוד הזדמנות להשיג את הקריטריון בשבועיים הקרובים ויהיה מאכזב אם היא לא תגיע ליפן.

***

אתלטיקה קלה זה ספורט של בודדים. הם מתחממים לבד, מתחרים לבד, שמחים ועצובים לבד. יש להם אתגר מנטלי אדיר, שדורש מהם להגיע לשיא בדיוק ברגע הנכון. אסור להם לטעות. זינוק של עשירית שנייה מוקדם מידי ויוצאים מהתחרות. איבוד ריכוז לפני קפיצה משולשת מובילה לפסילה. אין הזדמנות שנייה. יש הרבה לחץ וזה ניכר. לעיתים קרובות הפער בין המקום הראשון "ההירואי" למקום השני "המאכזב" או הפער מהמקום השלישי "שמוביל לפודיום" ולמקום הרביעי ה"נורא" הוא בסך הכול עשירית השנייה.

עשירית זה בדיוק מה שהבדיל בין המקום הראשון למקום השני במקצה הראווה ב-100 מטר של נבחרת אומני ישראל. האומן הגדול ביותר על קו הזינוק במקצה הזה היה אורן ניסים (בן 44), שסיים במקום השני. חלוצה האגדי של הפועל חיפה נכנע בקרב עיקש לבן זיני (בן 25) ויצא קצת מאוכזב מהתוצאה.

***

השיר "גדול ביפן" (Big in Japan) של הלהקה הגרמנית, אלפאוויל, יתנגן הרבה בזמן הקרוב לקראת המשחקים האולימפיים בטוקיו. קצב הסינת'פופ משנות ה-80, הפזמון הקליט והרצון להיות "גדולים ביפן" הם שילוב נהדר לפרומו על אתלטים אולימפיים. אלא שהמשמעות של השיר אולי הורסת קצת את החגיגה. הביטוי "גדול ביפן" שימש לתיאור להקות רוק מערביות שזוכות להצלחה ביפן, אך מקבלות תשומת לב מועטה בארץ מוצאם.

לא קל להתחרות על תשומת הלב של התקשורת ביום של החלפת ממשלה או על תשומת הלב של חובבי הספורט, כשמולך גמר הרולאן גארוס בטניס ומשחקי יורו בכדורגל. אבל עם כל הכבוד לענפי הספורט האחרים, מלכה יש רק אחת. יש הזדמנות נוספת לראות אותה ואת האתלטים שלנו היום בערב ולעודד אותם, כדי שהם לא רק יהיו "גדולים ביפן" אלא גם גדולים בישראל.