דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ל' בכסלו תשפ"ב 04.12.21
16°תל אביב
  • 13°ירושלים
  • 16°תל אביב
  • 16°חיפה
  • 12°אשדוד
  • 10°באר שבע
  • 16°אילת
  • 16°טבריה
  • 13°צפת
  • 14°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ארכאולוגיה

מחקר ישראלי: האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בנגב לפני 50 אלף שנה

מחקר של מכון ויצמן ורשות העתיקות באתר 'בוקר תחתית' בנגב סיפק הוכחה ראשונה מסוגה לקיומן של התרבויות במקביל, והצליח לדייק את זמן ההגירה של הניאנדרטליים לארץ ישראל

החפירות באתר בוקר תחתית (צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע)
דבר
צרו קשר עם המערכת:

מחקר חדש של מכון ויצמן ורשות העתיקות זיהה, לראשונה במחקר, תא שטח בו התקיימו האדם המודרני והאדם הניאנדרטלי. המחקר, שמבוסס על חפירות מחודשות באתר הפרהסטורי החשוב בוקר תחתית שבגן לאומי עין עבדת, קבע כי המינים נפגשו בנגב, לפני  50 אלף שנה. המחקר התפרסם אמש (שני) במגזין המדעי היוקרתי PNAS, והובילו אותו פרופ' אליזבטה בוארטו ממכון ויצמן למדע וד"ר עמרי ברזילי מרשות העתיקות.

מחקרים גנטיים העלו שהאדם המודרני והאדם הניאנדרטלי נפגשו בעבר הרחוק במרחב הגיאוגרפי הקרוי אירואסיה (שכולל גם את ישראל), ואפילו החליפו גנים. עם זאת, עד היום לא היו ידועים המיקומים המדויקים של המפגשים ומתי הם התרחשו.

החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות, בוחן תחת זכוכית מגדלת חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית (צילום: אסף פרץ, רשות העתיקות)

מחקר שפורסם הערב זיהה לראשונה עדות לפעילות של האדם המודרני בנגב, שהתקיימה בתקופה מקבילה לזו שבה פעל האדם הניאנדרטלי במרחב זה. על פי החוקרים, מדובר בהוכחה הראשונה מסוגה לקיומן במקביל של שתי התרבויות במזרח התיכון.

"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", אמר ד"ר ברזילי, מנהל החפירה באתר מטעם רשות העתיקות.

לדבריו, "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר, 50 אלף שנה, מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע שחי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה".

החוקר ד"ר עמרי ברזילי, פרהסטוריון ברשות העתיקות מחזיק חוד מאבן צור מאתר בוקר תחתית (צילום: רשות העתיקות)

"המחקר שלנו באתר בוקר תחתית, מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית", הוסיף.

במסגרת המחקר, תוארכו במעבדתה של פרופ' בוארטו עשרות דגימות פחם מהחפירה החדשה. לדברי ד"ר ברזילי, "תוצאות התארוך מוכיחות, בפעם הראשונה במחקר הפרהיסטורי, את ההשערה שאכן התקיימה חפיפה במרחב בין התרבות המזוהה עם האדם הניאנדרטלי, לבין התרבות שנקשרת להופעת האדם המודרני במזרח התיכון".

שכבה של כלי צור האופיינים לתקופת הפליאולית העליון הקדום, כפי שנמצאו בחפירת אתר בוקר תחתית (צילום: אליזבטה בוארטו, מכון ויצמן למדע)

בפרק הזמן המכונה 'הפליאולית התיכון', לפני 250-50 אלף שנים, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, האדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון בכלל, וארץ ישראל בפרט, היו גבולות התפוצה של המינים הללו. לכן האזורים האלה הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.

מחקרי דנ"א מצאו שלפני כ-60 אלף שנים החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם. תהליך זה גרם, בסופו של דבר, להיעלמותם של הניאנדרטליים והיטמעותם אל תוך אוכלוסיית האדם המודרני.

החפירות באתר בוקר תחתית (צילום: עמרי ברזילי, רשות העתיקות)

על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה התקיים מגע, לפרקי זמן קצרים, בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה את השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנה.

"מה היה טיבו של המפגש שאנו עדים לו בין שני מיני האדם? האם ברחבי הארץ הניאנדרטליים נכחדו באורח טבעי, בהתמזגות עם האדם המודרני, או שמא הם נעלמו בדרכים אלימות? שאלות אלה ימשיכו להעסיק אותנו, החוקרים בשנים הקרובות", מסכם ד"ר ברזילי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!