מצבם של עובדות משק הבית החמיר בזמן הקורונה, כך על פי דו"ח שפרסם היום (רביעי) ארגון העבודה הבינלאומי. 75.6 מיליון עובדי משק הבית בעולם, המהווים 4.5% מהעובדים, סבלו באופן משמעותי, מה שהשפיע על משקי הבית שנשענים עליהם כדי לענות על צורכי הטיפול היומי שלהם. 

בשיא משבר הקורונה, אובדן מקומות העבודה בקרב עובדי משק הבית נע בין 5%-20% ברוב מדינות אירופה, כמו גם בקנדה ובדרום אפריקה. באמריקה המצב היה גרוע יותר, וההפסדים הגיעו ל-25%-50% אחוזים. באותה תקופה, אובדן המשרות בקרב עובדים אחרים היה פחות מ-15% ברוב המדינות. 

מגפת הקורונה החמירה את תנאי העבודה שכבר היו גרועים מאוד, נכתב בדו"ח. עובדי משק הבית היו פגיעים יותר לנזקי המגפה בגלל פערים ארוכי טווח בעבודה ובהגנה הסוציאלית. הדבר השפיע במיוחד על יותר מ-60 מיליון עובדי הבית במשק הבלתי פורמלי. 

"המשבר הדגיש את הצורך הדחוף להפוך את עבודות משק הבית לפורמליות, כדי להבטיח את נגישותם לעבודה ראויה, החל מהרחבת ויישום חוקי העבודה והביטוח הלאומי לכל עובדי משק הבית", אמר גיא ריידר, מזכ"ל ארגון העבודה הבינלאומי.  

עשור של התקדמות ונפילה

עשר שנים לאחר אימוץ אמנת ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) שאישרה את זכויות העבודה שלהם, עובדי משק הבית עדיין נלחמים על הכרה כעובדים וכנותני שירותים חיוניים. 

אימוצה של אמנת עובדי משק הבית ב-2011 היווה פריצת דרך עבור עשרות מיליוני עובדי משק הבית ברחבי העולם, רובם נשים. האמנה מתמודדת עם הסדרה בסיסית של עובד משק הבית כעובד בעל זכויות, ומנסה ליצור גבולות שניתן לכמת בשכר לכל התחום האפור, שכולל שינה בבית שעובדים בו, ארוחות במקום שחיים בו ועוד.  

מאז האמנה ששמה את הנושא של עובדות משק הבית בקדמת הבמה, חלה התקדמות מסוימת במצב זכויותיהן, עם ירידה של יותר מ-16 נקודות האחוז במספר עובדי משק הבית שהוחרגו לחלוטין מתחומי חוקים ותקנות העבודה. עם זאת, הדו"ח אומר שמספר רב של עובדי משק בית (36%) נותרים לגמרי מחוץ לחוקי העבודה, ומצביעים על הצורך הדחוף לסגור פערים משפטיים, במיוחד באסיה, בפסיפיק ובמדינות ערב, שם הפערים הם הגדולים ביותר. 

על פי הדו"ח, רק אחד מכל חמישה (18.8%) עובדי משק בית נהנים מכיסוי הגנה סוציאלי יעיל שקשור לתעסוקה. גם כשעובדי משק הבית מכוסים בחוקי עבודה והגנה סוציאלית, יישום החוקים נותר משמעותי בהרחקה שלהם מציבור העובדים הכללי ובהישארותם בתחום הבלתי פורמלי.   

העבודה במשק הבית נותרה דומיננטית מגדרית, והיא מעסיקה 57.7 מיליון נשים המהוות 76.2% מעובדי משק הבית. בעוד נשים מהוות את מרבית כוח העבודה באירופה, במרכז אסיה ובאמריקה, גברים רבים יותר ממספר הנשים בארצות ערב (63.4%) ובצפון אפריקה, ומהווים מעט פחות מכל עובדי הבית בדרום אסיה (42.6%). 

הרוב המכריע של עובדי הבית מועסקים בשני אזורים. כמחצית (38.3 מיליון) נמצאים באסיה ובאוקיינוס השקט, בעיקר בגלל סין, בעוד רבע נוסף (17.6 מיליון) נמצא באמריקה. 

על פי הדו"ח, ישראל היא אחת מ-10 המדינות המובילות באירופה במספר עובדות משק הבית שלה יחסית לאוכלוסייה, עם 1.8% מעובדים, 69 אלף בסך הכול, מהם 60 אלף נשים.  

בדירוג נוסף בין 1 ל-4, כש-1 מציין כיסוי מלא של זכויות ו-4 מציין היעדר כיסוי, ישראל מדורגת 3.  

מצב עובדות משק הבית בישראל הידרדר גם הוא בזמן הקורונה, ועכשיו עם התאוששות המשק יש ציפייה לשינוי.