9.3% מבני ה-20 ומעלה בישראל, המהווים כ-535.3 אלף בני אדם, נפגעו מעבירות בשנים 2019 ו-2020 – כך עולה מנתוני סקר ביטחון אישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם היום. מדובר בירידה מהסקר של שנת 2019, בו דיווחו 11.5% מהנשאלים שנפגעו מעבירה.

לפי הנתונים, כ-211 אלף איש (3.6%) נפגעו מעבירות מקוונות, כגון גנבת מידע דרך אתרי אינטרנט, התחזות או איום באמצעות מערכות ממוחשבות. סוגי העבירות המקוונות השכיחות ביותר הן עבירה כנגד מחשב (וירוס, תולעת) והתחזות או גנבת זהות ברשת (39.3% ו-38.7%, בהתאמה), ואחריהן גנבה ו/או הפצת מידע (26.9%). 24.6% מהנפגעים דיווחו כי עברו הטרדה מינית ברשת. העבירה הפחות שכיחה היא סחיטה (17.1%).

145 אלף איש (2.5%) נפגעו מעבירת אלימות או איום באלימות, כלומר, אחד מכל 40 ישראלים בוגרים. 139.0 אלף איש (2.4%) נפגעו מעבירת גנבה ללא שימוש בכוח כגון גנבת ארנק או טלפון נייד.

111.8 אלף איש (1.9%) השיבו שנפגעו מהטרדה מינית הכוללת מעשים כגון רמיזות מיניות, הערות מיניות, הצצה. נשים נפגעו מעבירת הטרדה מינית בפער ניכר ומשמעותי יותר מגברים – 3.1% לעומת 0.7%, בהתאמה. הסקר בודק גם היפגעות מעבירת מין הכוללת מעשים כגון מעשה מגונה, ניסיון לאונס או אונס, אך בלמ"ס לא פרסמו את הנתון, עקב טעות דגימה הגבוהה מ-30%.

לפי הנתונים, שיעור ההיפגעות מעבירות בקרב יהודים גבוה פי שניים ויותר מהשיעור בקרב ערבים – 10.1% לעומת 4.7%, בהתאמה. ככל הנראה, נתון זה מושפע בין היתר מהנכונות לשתף פעולה עם הסקר.

עוד עולה כי שיעור הגברים שהשיבו שנפגעו מאלימות גבוה מעט יותר מנשים: במהלך 12 החודשים שקדמו לסקר נפגעו מעבירות כלפי הפרט כ-267 אלף גברים (9.5%) וכ-268 אלף נשים (9.0%). שיעור הנפגעים מעבירה מקוונת בקרב גברים היה גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב נשים (4.3% לעומת 3.0%, בהתאמה). גם בעבירות אלימות או איום באלימות שיעור הנפגעים בקרב גברים גבוה מהשיעור בקרב נשים (3.0% לעומת 2.0%, בהתאמה). לעומת זאת, נשים נפגעו מעבירת הטרדה מינית בפער ניכר ומשמעותי יותר מגברים (3.1% לעומת 0.7%, בהתאמה).

91% מנפגעי עבירה מקוונת לא מדווחים למשטרה

עוד עולה מהסקר כי רוב הנפגעים לא דיווחו על הפגיעה למשטרה. שיעור הדיווח הנמוך ביותר נמצא בקרב נפגעי עבירה מקוונת, כ-91% מתוכם לא דיווחו למשטרה. בקרב נפגעי אלימות או איום באלימות, 60.8% לא דיווחו למשטרה, ובקרב נפגעי גנבה, 57.4% לא דיווחו למשטרה. הסקר אינו מכיל נתונים על נפגעי הטרדה מינית ועברות מין עקב טעות דגימה הגבוהה מ-30%. סקר קודם של למ"ס העלה כי 97% מעבירות ההטרדה המינית לא דווחו למשטרה.

1 מ-25 ילדים נפגע מעבירה

ב-4.0% ממשקי הבית שבהם יש ילדים בגילי 18-2, לפחות אחד מהילדים נפגע מעבירת פרט – גנבה, אלימות או איום באלימות, הטרדה מינית, עבירת מין, עבירה מקוונת ו/או בריונות ברשת וביוש (שיימינג). אחוז ההיפגעות של ילדים במשקי בית באוכלוסייה היהודית עמד על 4.6%. עם זאת יש לציין שהסקר מתבסס על תשאול ההורים ולא הילדים עצמם. מכאן, שקשה לאמוד דרכו את מספר הילדים שנפגעו מאלימות במשפחה. הנתונים על עבירות ברשת וביוש מתייחסים לילדים מעל גיל 6 בלבד.

77.5% מנפגעי עבירות אלימות דיווחו על נזק נפשי

מתוך כ-145 אלף נפגעי עבירות אלימות או איום באלימות, 121.3 אלף (83.7%) השיבו שנגרם להם נזק. מתוכם אחוז המדווחים על נזק נפשי היה השכיח ביותר בפער ניכר  -77.5% (חלק מהנשאלים דיווחו על כמה סוגי נזקים). 22.7% מהנפגעים דיווחו על נזק בעבודה.

מתוך כ-112 אלף נפגעי עבירת הטרדה מינית, 68.8 אלף (61.6%) השיבו שנגרם להם נזק. גם בעבירה זו, הנזק השכיח ביותר שציינו הנפגעים הוא נזק נפשי (58.6%). 14.1% דיווחו על נזק בעבודה.

שיעור הפריצות הגבוה ביותר: במחוז תל אביב

150.7 אלף משקי בית (5.3%) נפגעו במהלך השנה שקדמה לסקר מעבירות רכוש. כ-105 אלף משקי בית (3.7%) נפגעו מעבירת גנבת רכוש מהדירה או מחוצה לה או מניסיון פריצה לדירה ללא גנבה. כ-56 אלף משקי בית (3.2%) נפגעו מעבירה כלפי רכבם: גנבת מכונית, ו/או גנבת חלקי רכב וחפצים ממכונית.

עוד עולה מהסקר כי מחוז תל אביב הוא המחוז שבו שיעור העבירות כלפי הדירה הוא הגבוה ביותר. ל-5.8% ממשקי הבית פרצו או גנבו דבר מה מדירת המגורים.

אחד מארבעה מבוגרים סובל מבעיה בריאותית או פיזית

כ-1.4 מיליון איש (24.4%) מבני 20 ומעלה דיווחו כי יש להם בעיה בריאותית או פיזית שנמשכת שישה חודשים או יותר. מתוכם כ-15% השיבו כי בעיה זו מפריעה מאוד או מפריעה.

האחוז של הגברים והנשים שציינו כי יש להם בעיה בריאותית או פיזית היה דומה (24.5% ו-24.4%, בהתאמה). אך כאשר בוחנים עד כמה הבעיה מפריעה מאוד או מפריעה ניתן לראות שאחוז הנשים היה גבוה מעט מאחוז הגברים (16.5% ו-13.5%, בהתאמה).

בקרב אוכלוסיית הערבים אחוז המדווחים על בעיה היה מעט יותר גבוה מאוכלוסיית היהודים והאחרים (27.6% לעומת 23.8%, בהתאמה). לעומת זאת, באחוז המדווחים כי הבעיה מפריעה מאוד או מפריעה הפער בין אוכלוסיית הערבים לאוכלוסיית היהודים והאחרים גדול באופן משמעותי (23.2% לעומת 13.3%, בהתאמה).

סקר ביטחון אישי הושק ב-2014 כמיזם משותף של הלמ"ס והמשרד לבטחון פנים, נועד לאמוד את שיעור העבריינות המדווחת והלא-מדווחת בישראל. הוא מספק נתונים לפי חמישה סוגי עבירות כלפי הפרט: גנבה, אלימות או איום אלימות, הטרדה מינית, עבירת מין, עבירה מקוונת, וכן נתונים על היפגעות משקי הבית מעבירות רכוש, והיפגעות של ילדים ובני נוער במשק הבית. הנתונים הנוכחיים נאספו ממדגם של תשובי ישראל מגיל 20 ומעלה בין החודשים אוקטובר 2019 עד ספטמבר 2020, ומתייחסים לשנה שקדמה לתשאול המרואיין.