באחד מגני הילדים במרכז הארץ נקלטו השנה שני ילדים עם קשיי תקשורת, שהוכרו כזכאים לחינוך מיוחד. אחד מהם על הרצף האוטיסטי, שמגיע לגן עם סייעת צמודה, והשני עם הפרעות קשב וריכוז קשות. במקום להיות בגן ייעודי לחינוך מיוחד, הם משתתפים בפעילויות הגן ככל הילדים, ופעמיים בשבוע מגיעה לגן גננת שילוב שעובדת רק איתם.

הגננת מספרת שהקליטה של שני הילדים בגן הייתה מוצלחת, אך מדגישה שהיא וצוות הגן לא קיבלו הכשרה מספיקה לשילובם. "המפגש שלי איתם הוא מאתגר ומלמד אותי המון, ואני אוהבת את זה. הוא גם מיטיב מאוד עם שאר ילדי הגן, ובשנה הבאה ביקשתי לקלוט בגן ילדים נוספים מהחינוך המיוחד. יחד עם זאת, אני מרגישה שאין כלים למפגש עם הילדים המשולבים, וגם לשיח עם הוריהם."

בתחילת השנה החל משרד החינוך ליישם בכל הארץ את הרפורמה בחינוך המיוחד, שנועדה לקדם שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. הרפורמה עברה כחוק בכנסת בשנת 2018, תחת שר החינוך דאז וראש הממשלה כיום, נפתלי בנט. החוק כלל הגדרה של סלי השירותים להם זכאים תלמידי חינוך מיוחד המשולבים בבתי ספר, ומתן אפשרות בחירה להורים בנוגע לשיבוץ הילדים במסגרות. למרות הכוונות החיוביות, המהלך זכה מתחילת הדרך לביקורת חריפה מצד הסתדרות המורים והנהגת ההורים הארצית, שהתריעו על היעדר הכשרה מתאימה לצוותי החינוך שאמונים על קליטת הילדים, על מחסור בתקציבים ובכוח אדם לשילוב, ועל חשש לשיקולים זרים בוועדות המשבצות את הילדים.

הפגנת הורים נגד התיקון לחוק החינוך המיוחד. ארכיון (צילום: דוד טברסקי)

מרבית תשומת הלב של מערכת החינוך בשנה החולפת הופנתה למאבק בקורונה, ובסופו של דבר השנה הראשונה ליישום הרפורמה, על הסגרים והבידודים, היתה רחוקה משנת לימודים נורמלית. בשבועות האחרונים חוזר החינוך המיוחד למרכז תשומת הלב: הפסיכולוגים החינוכיים השביתו במשך שלושה שבועות את ועדות הזכאות והאפיון, הקובעות את הזכאות לשירותי חינוך מיוחד, עקב עומס העבודה שנוסף להם בעקבות הרפורמה; אלפי הורים ניגשים כעת לוועדות, ומתלבטים על בחירת המסגרות לילדיהם בשנה הבאה; ולמשרד החינוך נכנסה שרה חדשה, ד"ר יפעת שאשא ביטון, שמצע מפלגתה כולל התחייבות לשיפור הרפורמה והקצאת התקציבים הנדרשים.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, שהובילה מאבק ברפורמה, אומרת ל'דבר': "משרד החינוך לא שם את צרכי התלמידים בעדיפות ראשונה, אלא מה שחשוב לו באמת זה לחסוך כסף על גבם של אותם תלמידים. המצב בשטח הולך ומחמיר. אנחנו לא מפסיקים להתריע כי המשרד מתעלם לחלוטין מבעיות קשות שנוצרות בשטח והגרוע מכל עוד לפנינו".

הכשרה לא מספיקה: "הפגישו את כל הגננות בתחילת השנה להרצאה של ארבעים דקות"

ד"ר יערה הרמלין פיין, ראש החוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים, מספרת על החוסר בכלים של מורי החינוך הרגיל בשילוב ילדים מהחינוך המיוחד: "הרבה מהסטודנטיות שלנו מצאו את עצמן עוזרות לשאר המורות, או משתלבות בכיתות רגילות". במקביל, גם למורות החינוך המיוחד חסרה הכשרה להתמודדות עם משימות הנדרשות בחינוך הרגיל. "חסרים להן כלים למשימות הללו, כמו למשל ללמד בכיתה הטרוגנית של שלושים ילדים, או להתמודד עם דילמות של הערכה".

ד"ר יערה הרמלין פיין, מכללת אורנים. "למורות בחינוך הרגיל חסרים כלים" (צילום: אלבום פרטי)

סיפורה של הגננת בגן באזור המרכז ממחיש את מיעוט ההכשרה. "בתחילת השנה הפגישו את כל הגננות שהולכות לשלב ילדים מהחינוך המיוחד למפגש של ארבעים דקות להרצאה מעניינת אך דלה וזהו. כלומר יש מלווה שמגיעה פעם בכמה זמן, ויש פסיכולוגית חינוכית ויועצת, אבל כולן אחראיות על כל כך הרבה מסגרות, שהליווי שהן נותנות הוא מעט מידי ומאוחר מידי". גם הסייעת של הילד שעל הרצף האוטיסטי לא הוכשרה לתפקיד: "במקרה שלנו היא מופלאה, אבל זו מקריות גמורה כי היא לא הוכשרה בכלל להיות סייעת. שמעתי גם על סייעות אחרות שסופרות את הדקות מהרגע שהן נכנסות".

במשרד החינוך אמרו בתגובה לפניית 'דבר' כי המשרד משקיע מזה שלוש שנים כ-25 מיליון שקלים בפיתוח מקצועי מקדם הכלה. "במהלך משותף עם האקדמיה אותרו חמישה נושאים מרכזיים מקדמי הכלה, בהן מתמקדים הקורסים. הפיתוח המקצועי מתקיים במגוון מסלולים: במוסדות החינוך, מרכזי פסגה או באמצעות קורסים מקוונים. בנוסף מתקיימים מדי שבועיים הרצאות ברשת, שהן נגישות להאזנה ולקיום דיונים ושיח. הקורסים מיועדים לצוותי החינוך ולבעלי תפקידים. בנוסף גורמי מקצוע מומחים מהמתי"א (מרכז תמיכה יישובי אזורי) מלווים ומנחים את צוותי החינוך".

מחסור בכוח אדם: "יש בתי ספר בהם הטיפול לא ניתן בכלל"

אחד העקרונות המוצהרים של הרפורמה הוא ש"התקציב הולך עם התלמיד", כלומר, שההשקעה בילד שלומד במסגרת חינוך מיוחד ובילד שזכאי לחינוך המיוחד והשתלב בחינוך הרגיל, תהיה זהה. לבתי הספר נקבע סל שמיועד לשירותי חינוך מיוחדים, ממנו מקבלים הילדים שמשתלבים בהם שעות הוראה פרטנית, שעות טיפול, וליווי של סייעת בהתאם לצורך. אליהם מצטרף הסל הפרטני שמותאם לכל ילד. פיין הרמלין מסבירה שבפועל, התקצוב רחוק מלהיות שווה.

"סל השילוב שמנהלי בתי הספר מקבלים אינו לפי השמות של התלמידים הזכאים לו או לפי מאפייניו של בית הספר, אלא לפי גודל בית הספר. כך יוצא שלעיתים שעות השילוב מעטות. דוגמה נוספת לבעייתיות בתיקון לחוק היא שלפעמים הוועדה קובעת לילד זכאות לטיפול, למשל ריפוי בעיסוק, אך בגלל מיעוט השעות בבית הספר ישנו קושי למצוא מטפלת וכך הטיפול לא ניתן בכלל. לעומת זאת, בבית ספר לחינוך מיוחד שבו יש הרבה שעות טיפול, הטיפול יינתן. מכאן נובע שתלמיד של החינוך המיוחד המשולב בחינוך הרגיל מקבל בפועל פחות מתלמיד בחינוך המיוחד."

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד. "פצצה מתקתקת שאם לא יטפלו בה עכשיו היא תתפוצץ ממש בקרוב" (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דוד, אומרת שבפועל הרפורמה גורעת מהתקציב שמקבל כל ילד. "זאת לא רפורמה, זו פצצה מתקתקת שאם לא יטפלו בה עכשיו היא תתפוצץ לנו בפרצוף ממש בקרוב. אנחנו חוזרים על אותם דברים כבר שלוש שנים ברצף, עוד משלב הדיונים בכנסת: הרפורמה מזיקה לכלל התלמידים כי בשורה תחתונה היא רפורמה של קיצוץ תקציבי שארוזה במילים יפות על שילוב והכלה, אבל בפועל מה שקרה, זה שעשרות אלפי תלמידים שפעם זכו להכרה, היום נכנסו לסל תקציבי כוללני של בית ספר והשעה או שעתיים פרטניות שהם קיבלו, נבלעו."

לוין, שמלמדת בעצמה בבית ספר יסודי בדימונה, מעידה שזה המצב: "בדימונה אין מטפלות ולכן אין מה שההורים בכלל יחשבו להמיר את שעות הסיוע שלהם בשעות טיפול, כפי שהרפורמה טוענת שהם יכולים לעשות."

במשרד החינוך מודעים למחסור במטפלים, ומנסים להתמודד איתו "על רקע המחסור בהכשרת מטפלים במקצועות הריפוי, המשרד פועל יחד עם משרד ראש הממשלה לתת מענה לסוגיה, בין היתר, מתן מענה לתנאים מיטיבים לעבודה במערכת החינוך", נאמר בתגובת המשרד, "יודגש כי לצד מהלך זה, כאשר לא נמצא מטפל מומחה/ית מהתחום, המתי"א מנחה את הצוות של המוסד החינוכי, ומלווה אותו מקרוב כדי לסייע במתן מענה.

בנושא גודלו של סל השילוב נמסר מהמשרד כי "כיום, סל שילוב והכלה שמקבל בית הספר הוא גדול יותר מזה שהיה בעבר. נוסף לסל השילוב, ישנו סל אישי לתלמיד שנקבע על פי רמת התפקוד שלו והצרכים שלו."

אין תקציב להנגשה

קושי נוסף הוא ההנגשה והתאמת המסגרת ה'רגילה' לצרכי הילד שזכאי לחינוך מיוחד. "בתי הספר עצמם לא מונגשים. אומרת סלומון. איך הייתי שולחת את הבן שלי לגן עם שלושים ילדים רק עם שעתיים בחוץ שיש לו רגישות שמיעתית? אולי אם ההנגשה הייתה גבוהה אז יכול להיות שהייתי באמת בדילמה על לימודים בגן רגיל".

"אין לי תקציב להפוך את הגן שלי למונגש יותר", מספרת הגננת מהמרכז, "מעבר לתקציב יש גם את המבנה של המסגרת. בגנים של החינוך המיוחד הסדר יום הוא אחרת החופשות הן אחרות וכו'. בקורנה זה ממש בלט: היה ברור כי הילד על הרצף האוטיסטי לא יעמוד בזום והעבירו אותו באופן זמני לגן לחינוך מיוחד באופן זמני. מעבר שחירפן את הילד".

"מרגיש שהוועדות משרתות את המערכת ולא את היחיד"

שינוי נוסף שהביאה הרפורמה הוא הליך השיבוץ למסגרות חינוך מיוחד, או לקבלת סל שילוב במסגרות הרגילות. כחלק מהרפורמה הוחלפו ועדות ההשמה שהיו קיימות בעבר ב'ועדות זכאות ואפיון' שמורכבות מפסיכולוגים חינוכיים, נציגי משרד החינוך, הרשות המקומית וארגוני הורים. הורים שהוועדות דנו בילדיהם מספרים על לחץ לשילובם במסגרות החינוך הרגיל, ולעיתים בניגוד לדעתם של גורמי המקצוע. "לפני כשנה בערך בני הצעיר, כיום בן ארבע, אובחן כאוטיסט", מספרת שירי סלומון (44) מרחובות. "לאחר האבחון שלחתי את הניירת הנדרשת לעירייה וחיכית לוועדה. הוועדה שברוח אותה תקופה הייתה בזום, כללה המון נציגים, יותר מידי לדעתי, והייתה מבולגנת לגמרי. הם לא ידעו למה פנינו אליהם, למרות ששלחנו את הטפסים מראש. אחרי שהסברנו הם ניסו לשכנע אותנו לשלוח את הילד לגן רגיל עם סייעת. התייעצתי עם חברה שלי, שהיא גם הפסיכולוגית השיקומית שאבחנה אותו, והיא המליצה לנו לבחור בגן תקשורת. החלטנו לשמוע בעצתה ואני שמחה מאוד"

בנה של מרב לוין (41) מדימונה לומד בגן רגיל עוד מלפני הרפורמה. "בוועדה הראשונה שלנו אני התעקשתי שאלון ילך לגן רגיל, על אף שהוועדה המליצה לשלוח אותו לגן של החינוך המיוחד. הסיבה שאני התעקשתי היא שהאוטיזם של אלון הוא רגריסיבי. כלומר הוא התפרץ אחרי שאלון למד ללכת ולדבר לכן חשבתי שגן רגיל ייטיב עמו. לפני הרפורמה אני שילמתי לסייעת שתהיה אתו בגן, ובזכות הרפורמה קיבלנו סייעת וגננת שילוב לשעתיים בשבוע. בוועדה שהיינו אחרי הרפורמה כמובן שלחצו עלינו להישאר בגן הרגיל. המעבר הזה הוא מאוד משונה בעיניי, ומרגיש שהוועדה באה לשרת את המערכת ולא את היחיד".

הגננת מאזור המרכז סבורה שהמשקל שהרפורמה מעניקה להורים הוא חוסר אחריות במסווה של בחירה. "אמו של הילד על הרצף האוטיסטי פנתה אליי ואמרה לי שהוועדה נתנה לה את היכולת לבחור בין הטיפולים השונים. היא שאלה אותי מה אני ממליצה, כי היא לא יודעת. מאיפה היא אמורה לדעת? זה לא עולם שהיא מכירה".

לוין אומרת שלדעתה חשוב שיינתן בוועדות משקל להחלטת ההורים, "אבל אני לא בטוחה שהם צריכים להחליט לבד". לדבריה, "אם היה בוועדה אין איש מקצוע שמכיר את הילד שלי, הייתי סומכת יותר על הוועדות".

ביקורת נוספת בתהליך השיבוץ הוא שאלון ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה), שממלאים אנשי הצוות במוסד החינוכי הרגיל, ומשמש את הוועדות. מדובר בשאלון מספרי, שהציון בו נועד לקבוע את חומרת הקשיים והזכאות לטיפולים. בעקבות עתירה לבג"ץ, השאלון השתנה, אך לוין טוענת שהשאלון בירוקרטי ולא מכיל מורכבות ."בג"צ קבע כי השאלון מפלה ילדים גבוליים כלומר ילדים שהאיפון שלהם הוא לא חד משמעי ולכן נדרש יותר מהציון בשביל להחליט מה המסגרת המתאימה לו". הרמלין פיין מוסיפה כי ריבוי השאלות והיותו ארוך נותן תחושה שלא סומכים על הצוות."

במשרד החינוך אמרו כי "המשרד ביצע זה מכבר שינוי בשאלון הראמ"ה. השאלון אינו מציג רמת תפקוד אחת אלא משקף 5 מדדי תפקוד של כל תלמידה ותלמיד בתחומים שונים, כאשר הוועדה קובעת את רמת התפקוד לאחר ששמעה את כל הנוכחים והמוזמנים. לאחר שהעמיקו באבחון שנעשה והתייחסו לכל המסמכים שהוצגו בפני גורמי המקצוע, השאלון קוצר בכ-50 היגדים בהתאם לשלבי הגיל השונים."

שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון. במצע תקווה חדשה נכתב: "הרפורמה צודקת ונכונה במטרותיה ובתפיסה שמאחוריה, אך בפועל הרפורמה, ביישומה הנוכחי, פוגעת ומסבה נזק לשילוב וקידום הילדים" (צילום: אוליבר פיטוסי / פלאש 90)

שרת החינוך החדשה התחייבה לשנות

שרת החינוך החדשה, יפעת שאשא-ביטון, לא הגיבה לפניית 'דבר' ביחס לרפורמה בחינוך המיוחד מאז כניסתה לתפקידה. עם זאת, במצע מפלגת תקווה חדשה, שהציגה את שאשא ביטון כמועמדת לשרת החינוך במערכת הבחירות, מופיעה התחייבות מפורשת להגדיל את התקציב ליישום הרפורמה.

בתכנית החינוך של המפלגה נכתב: "הרפורמה החשובה בחינוך המיוחד שעברה ב-2018 אמנם צודקת ונכונה במטרותיה ובתפיסה שמאחוריה, אך בפועל הרפורמה, ביישומה הנוכחי, פוגעת ומסבה נזק לשילוב וקידום הילדים. ביישום הנוכחי של הרפורמה ילדי החינוך המיוחד אינם מקבלים את המעטפת הנחוצה ואת אנשי הצוות המתאימים לצרכיהם. אנו נכין את המערכות, את בתי הספר והמכללות להוראה, נקצה את התקציבים הנדרשים ונכשיר את השטח כדי להוציא לפועל את הרפורמה בצורה מיטבית ומוצלחת שתשרת את טובת הילד."

"הילדים למדו להכיר ילד שונה מהם ולכבד אותו"

לוין מספרת על השפעה חיובית של המפגש של בנה על שאר הילדים בגן. "בהתחלה חששנו כי כשהוא התחיל זה היה בתקופה שפרסמו את הסקר הזה שהורים לא רוצים שילדם יהיה עם ילדים בחינוך המיוחד. למזלנו הילדים של הגן והוריהם מקבלים אותו. הילדים יודעים לגשת לסייעת ולהגיד לה שהוא צריך עזרה. ברור לי שהם למדו להכיר ילד שונה מהם ולכבד אותו".

הרמלין פיין רואה פוטנציאל בכך שהרפורמה תוביל לאימוץ גישות של החינוך המיוחד בחינוך הרגיל. "עוד לפני הרפורמה מנהלי בתי הספר היסודיים שדיברתי איתם היו אומרים לי שהם מעדיפים לקחת בוגרים של החינוך המיוחד, משתי סיבות: האחת לימודית- היכרות עם ליקויי למידה ואופני למידה שונים, והסיבה השנייה היא היחס השלם לתלמיד, וקשר רצוף עם הוריו. הגישה החינוכית הזאת טובה גם למורים מהחינוך הרגיל. זה ייקח כמה שנים, אבל אני חושבת שאנחנו בכיוון טוב."