מהולנד ועד לטביה, 18 מדינות באיחוד האירופי העלו את שכר המינימום במהלך משבר הקורונה, לעומת 4 בלבד שלא עשו זאת. העליות מנומקות כצעד להתמודדות עם הפערים שנוצרו במהלך משבר הקורונה, והן בולטות בעיקר בכלכלות מזרח אירופה.

אתר הסוכנות האירופית לשיפור תנאי העבודה והמחייה (Eurofound) ניתח את נתוני ארגון העבודה הבינלאומי ומצא שמתוך 28 מדינות אירופה (כולל בריטניה) 18 העלו את שכר המינימום במהלך המשבר.

בבלגיה ובספרד התקיים משא ומתן הנוגע להעלאת שכר המינימום ללא הצלחה עד כה. ממשלת ספרד מתכוונת להעלות את שכר המינימום בכ-10% בשנתיים הקרובות, כדי לעמוד ביעד של 60% מהשכר הממוצע. רק באסטוניה וביוון הוחלט להקפיא את שכר המינימום לעת עתה.

השינוי בשכר המינימום במהלך משבר הקורונה (נתונים: האיחוד האירופי, גרפיקה: אידאה)

המדינות הבולטות בהעלאת השכר נמצאות במזרח אירופה: לטביה (16.3%), סלובניה (8.9%) ופולין (7.7%). שכר המינימום הועלה גם בכלכלות מפותחות יותר כמו צ'כיה (4.1%), בריטניה (2.2%), הולנד (1.9%) וגרמניה (1.6%).

ב-6 מדינות אירופאיות אין שכר מינימום, והשכר נקבע בעיקר על פי הסכמים ענפיים (איטליה, דנמרק, פינלנד, שבדיה, אוסטריה וקפריסין). המדינות האלה לא נכללו בבדיקה.

בחלק ממדינות אירופה שכר המינימום נקבע על פי נוסחה מוסכמת מראש, מה שמאפשר את עלייתו כמעט ללא התנגדות. כך למשל, בגרמניה עלייה של השכר הממוצע מחייבת עלייה בשכר המינימום בשיעור ידוע מראש. ועדת שכר המינימום הגרמנית קבעה עליית שכר של 11.6% שיחולקו ל-4 פעימות בשנתיים הקרובות.

מכיוון שעד כה לא נרשמו עליות מחירים באירופה, הרי ששיפור בשכר המינימום מהווה שיפור ריאלי – עלייה ממשית בכוח הקנייה של העובדים המרוויחים שכר מינימום.

באיחוד האירופי מסבירים את העליות בשכר המינימום בצורך לאזן במידת מה את הפגיעה הכלכלית הבלתי שוויונית שנגרמה במשבר הקורונה, וכן בצורך להפוך את ההתאוששות למכלילה יותר מבחינה כלכלית.

בישראל שכר המינימום קפוא מאז שנת 2018, לאחר סדרה של עליות בעשור הקודם, שהושגו בהסכמה בין המעסיקים להסתדרות, ואושרו בצו הרחבה על ידי הממשלה.