המנגינה לעולם חוזרת. בכל מקום שעובדים מבקשים להתארגן, נראה שקמה קבוצה קטנה אך קולנית, שתיאבק בכל כוחה נגד עצם הניסיון לשפר את תנאי השכר והביטחון התעסוקתי, באמצעות המהלך הדמוקרטי של התארגנות עובדים. עכשיו גם בחברת הביטוח 'הראל' הוכיחה קבוצת עובדים קטנה שהיא יודעת לעשות "העתק הדבק", ופרסמה פלאייר בזו הלשון:
פלאייר של ההתנגדות להקמת ועד עובדים בחברת הביטוח הראל – 2016.
המזמור של מתנגדי ההתאגדות הוא קבוע; "שינוי בלי ההסתדרות", "גורם זר", "דמי טיפול" ו"מה שמסתירים מכם". 'ההסתדרות גובה דמי חבר', טוענים מתנגדי ההתאגדות, זאת על אף שדמי חבר נגבים רק עם החתימה על הסכם קיבוצי. המתנגדים מתעלמים כמובן מההישגים המשמעותיים לאין ערוך של ההסכמים הקיבוציים בענפים השונים. בעוד המתנגדים להתאגדות מבקשים שלא להכניס 'גורמים שלישיים' למערכת יחסי העבודה, הנהלות מאז ומעולם נהנו מסוללות של עורכי דין וחברות יח"צ. גם הדמויות מההתנגדות להתאגדות נראות כאילו נגזרו מאותו שטאנץ – בדרך כלל מנהלים בדרגים הנמוכים ובדרגי הביניים, שסבורים בטעות שהנאמנות המשפחתית הזו תזכה אותם לבסוף בנקודות את ההנהלה, במקרה הטוב, או שמקבלים הוראות בהסתר מלמעלה, במקרה הרע.
פלאייר הצטרפות להתנגדות להקמת ועד עובדים בחברת פרטנר – 2014.
באפריל 2014 היה זה אורן שירזי, מוביל קבוצת המתנגדים לוועד העובדים בפרטנר שהסביר לכתב אבי עמית מ'חדשות 10' שפרטנר המציאה "תרבות ניהולית חדשה שטרם נשמע כמוה בעולם", ושבה אין צורך בוועד שיגן על עובדי החברה וישפר את תנאיהם. "זר לא יבין!" חזר שירזי שוב ושוב, "אין ועד והתנאים מצוינים אני מבטיח לך". השנה בזכות הישגי הוועד, יצאו עובדי פרטנר לראשונה לנופש חברה בכרתים, ובחגי תשרי הקרובים יהנו ממתנות מוגדלות לחג ומשלושה ערבי חג, על חשבון המעסיק.
עצומת הצטרפות להתנגדות להקמת ועד עובדים בחברת הביטוח מנורה, צילום מסך- 2015.
"כשאני רואה את הפלאיירים האלה, בהתאגדויות החדשות, קודם כל זה מצחיק אותי מאוד" אומר יחיאל שמן, שהיה פעיל בשנת 2012 בהתאגדות ההיסטורית של עובדי פלאפון, והיום חבר ועד. "זה לא מצחיק בכלל את מי שמקים התאגדות ונתקל בזה, וגם יודע שזה מייצר מהלכים שפוגעים בו, כי הוא רוצה להתארגן ולשמור הזכויות שלו. אבל היום, בדיעבד – אני מבין שבסופו של דבר המנדט שקיבלנו הוא בעל ערך גבוה יותר – בזכות אותם האנשים. האנשים האלה מייצגים את כל מה שההתאגדות לא צריכה. הם דואגים לאינטרסטים האישיים שלהם. רוב האנשים שהולכים להקים ועד מטעם עושים את זה מאג'נדה אישית – שההנהלה תסתכל עליהם, ותראה אותם, ואולי יתנו להם תפקיד".
פלאייר הצטרפות להתנגדות להקמת ועד עובדים בחברת פלאפון – 2012.
מי משלם על החולצות הצבועות בצבעי החברה? על הדפסת הפלאיירים המעוצבים על ניירות כרומו? על העמדות הממותגות המוצבות בתוך הלובי? וכל זאת בשעה שהנהלת החברה מונעת מחברי ועד הפעולה לפעול במסדרונות, המיילים מהמערכות הפנימיות של החברות ועוד. נראה שבעידן שאחרי פסק דין פלאפון, האוסר על מנהלים להתערב ולהביע עמדה באשר למימוש זכות ההתאגדות של עובדיהם, מקבלות קבוצות עובדים אלו הנאבקים את מאבקה של ההנהלה, רוח גבית סמויה.
התנגדות להקמת ועד עובדים בחברת סלקום, צילום מסך – 2012.
ב'מנורה' ו'אמדוקס' הלכו המתנגדים גם צעד אחד נוסף קדימה, וטענו להקמתם של "ועדים פנימיים", יצור כלאיים מוזר הטוען להיות התאגדות עובדים כנגד התאגדות העובדים. בתי הדין לעבודה דחו את טענותיהם, והבהירו כי בית הדין צריך להיות זהיר וקפדן "שאם לא כן אנו עלולים להכיר ב'ארגון עובדים' שיתפרק לאחר זמן קצר, לאחר השגת מטרתו העיקרית (סיכול ההתארגנות באמצעות הארגון הקיים)".
