"מגפת הקורונה הוכיחה איזה מקצועות במערכת הבריאות נמצאים בחסר: רופאי ואחיות טיפול נמרץ, רופאים ומתמחים ברפואה פנימית, ומומחים למחלות זיהומיות. המגפה נחתה עלינו פתאום והעצימה את החוסר הזה, אבל הוא קיים לא רק בעת מגפה", כך אומר ל'דבר' פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות, שוועדה בראשותו המליצה השבוע למנכ"ל משרד הבריאות להכפיל את מספר הרופאים והאחיות ביחידות אלו.
הוועדה שבראשה עמד פרופ' ניב מונתה בנובמבר על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, במטרה לבחון את איכות הטיפול בחולי קורונה שאושפזו בבתי החולים הכלליים. מסקנות הביניים שלה פורסמו השבוע. בנוסף להכפלת מספר הרופאים והאחיות במחלקות טיפול נמרץ, פנימיות ומחלות זיהומיות, המליצה הוועדה להוסיף להן תקני רופאים מתמחים ולתגבר את צוותי המנהל והמשק. המלצה נוספת היא הקמת צוות טכנאי ההנשמה בכל בית חולים, ומינוי טכנאי הנשמה ראשי למשרד הבריאות. בשיחה עם 'דבר' מסביר ניב שמגפת הקורונה חידדה את החוסרים הקיימים במערכת, ושהם מקשים עליה לתת מענה גם בעתות שגרה.
"מערכת הבריאות נכנסה למגפה בחוסר של כוח אדם ושל תקציבים", אומר ניב, "בעשרים השנים האחרונות הצטבר גירעון של קרוב ל-20 מיליארד שקלים במשרד הבריאות, וזה משתקף במקום שלנו מול מדינות אחרות ב-OECD בתקנים של רופאים ואחיות ובמספר מיטות לנפש. הדברים האלה ידועים, ובשנה האחרונה המגפה הוכיחה את חשיבותה של מערכת הבריאות."
כדי לגשר על הפערים בהיערכות למצב קיצון של הצפה בחולי קורונה קשים, הועברו בכל בתי החולים הכשרות מזורזות לטיפול נמרץ ולטיפול בחולים מונשמים לצוותי בתי החולים ממקצועות אחרים. אך לדברי פרופ' ניב, מדובר במענה חלקי ביותר. "מגפה כזאת יכולה לקרות עוד פעם, שלא לדבר על רעידת אדמה, והכשרה מזורזת לא יכולה להחליף התמקצעות שלוקחת חמש שנים. מערכת הבריאות עובדת בחסר כבר הרבה מאוד שנים".
במסגרת עבודת הוועדה נבדקו 6,000 מקרים מדגמיים של אשפוז חולי קורונה בכל בתי החולים הכלליים. חברי הוועדה עברו ביסודיות על כל תוצאות הבדיקות, הטיפולים שבוצעו וההחלטות הרפואיות שהתקבלו. הממצאים המלאים נכללו בדו"ח של 3,000 עמודים בסך הכל, שיישאר חסוי וייועד לבקרה פנימית של מערכת הבריאות. החלק השלישי והאחרון של הדו"ח צפוי להימסר בשבוע הקרוב למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי.
המלצות נוספות של הוועדה, שחלקן כבר הוגשו והושמו במהלך המגפה, הן להיעזר בייעוץ של רופאי טיפול נמרץ לכל אורך הטיפול בחולי קורונה קשים, לא לאשפז חולי קורונה קלים ובינוניים, לחזק את יכולתן של מרפאות הקהילה לשמור על רצף טיפולי של חולי קורונה, ולפתח פרוטוקול קליני למעבר של מטופל מקבלת חמצן אל הנשמה.
