מלצרית שהוטרדה והותקפה מינית על ידי בעלי מסעדה בתל אביב תפוצה ב-300 אלף שקלים, כך קבע בית הדין האזורי לעבודה בהחלטה ממאי, שהותרה השבוע לפרסום. שם המסעדה והתוקף לא הותר לפרסום, בהתאם להסכמה בין הצדדים בהליך.
האירועים שבתביעה התרחשו בשנים 2014 ו-2015, בעת שהעובדת היתה בת 26. היא החלה לעבוד במסעדה לאחר שעברה לתל אביב מהמושב בו גדלה. כבר בחלוף ימים בודדים מתחילת העבודה, החל אחד מארבעת בעלי המסעדה להעיר לה הערות בעלות קונוטציה מינית, ואף לדרוש ממנה ליצור איתו קשר לאחר שעות העבודה בלילה, בטענה ש'אישתו בחו"ל'.
לטענת העובדת, אותו הבעלים נהג גם לשחק משחקי שש-בש עם עובדות ולתבוע מהן נשיקות ומגע גופני במידה והפסידו. לפי כתב התביעה, הפעיל עליה הבעלים לחץ לשחק עימו גם כן, כשהיא כל הזמן חוששת למקום עבודתה. בהמשך, לאחר שנעתרה לו, דרש ממנה לעשות לו מסאג' ואף אמר לה כי "יש לו זכות לקבל מה שהוא רוצה", אולם היא סירבה, ואף הבהירה לו באופן מפורש באחד המפגשים ביניהם כי היא איננה מעוניינת בקשר איתו, שכן הוא נשוי עם ילדים.
ב-2 באפריל 2015, יום לפני ערב חג הפסח, תקף בעלי המסעדה את העובדת בתא השירותים של המסעדה, אליו ירדה להתפנות, כשהוא מאלץ אותה בכוח לגעת באיבר מינו ולקיים עמו מין אורלי, לאחר שנעל את תא השירותים. יום למחרת האירוע, הגישה העובדת תלונה במשטרה. התיק הפלילי נסגר וגם ערר על סגירתו נדחה על ידי הפרקליטות.
בשבועיים שלאחר התקיפה, המשיך התוקף להגיע מדי יום למסעדה, על אף הבטחת הבעלים האחרים שיורחק מהעובדת כמה שאפשר. לצד זאת, טענה העובדת כי החלה העובדת לקבל פחות ופחות משמרות, וכי הורע היחס כלפיה מצד מנהלים ועמיתים. מצבה הנפשי הלך והחמיר עד שעזבה את מקום העבודה.
בית הדין ציין בפסק דינו כי העובדת הצליחה להוכיח כי הייתה חשופה לסביבת עבודה רוויית אווירה מינית מצד הבעלים במהלך עבודתה, וכי הבעלים אכן הטריד אותה מינית וכפה עליה מין אורלי תוך ניצול מרותו. "חמורה בעינינו העובדה שהנתבע המשיך להגיע באין מפריע לעסק כתמול שלשום", כתב השופט אורן שגב.
עוד קבע בית הדין כי המסעדה מילאה רק חלק מדרישות החוק והתקנות למניעת הטרדה מינית. כך, הברמן אשר הוגדר בה כממונה לתחום מניעת הטרדה מינית במקום העבודה לא קיבל לכך הדרכה והכשרה ראויה, והיה חסר כישורים ספציפיים כלשהם שהכשירו אותו למלא את התפקיד. מהעדויות בהליך עלה, כי הברמן הזהיר את התובעת מפני הקשר הבעייתי שזיהה שהחל להתרקם בין הבעלים לבינה. בית הדין ציין כי מנהלי המסעדה היו צריכים לדעת את אשר ידע הממונה למניעת הטרדה מינית במקום העבודה – וכי לו היה מקבל הכשרה מתאימה כנדרש, היה יכול האירוע להימנע.
עם זאת בית הדין ציין כי העובדת לא הצליחה להציג תשתית ראייתית מספיקה כדי לבסס את התרחשותם של כל אחד מחמשת אירועי ההטרדה המינית שפרטה בתביעתה בנפרד, וכן כי לא הצליחה להוכיח את טענות ההתעמרות, ואת תביעתה לקבל פיצויים מכוח חוק שוויון הזדמנויות. כמו כן דחה את טענתה לפיטורין שלא כדין וקבע שהתפטרה.
בפסק דינו הטיל על התוקף לשלם בעצמו 120 אלף שקלים בגין אירוע התקיפה המינית. יתר סכומי הפיצוי – 100 אלף שקלים בגין האווירה המינית הלא בטוחה בה נאלצה התובעת לעבוד, 50 אלף שקלים בגין עגמת נפש ו-30 אלף שקלים שכר טירחה ועו"ד, נקבע שישולמו על ידי התוקף והמסעדה במשותף.
