דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט"ו בחשון תשפ"ב 21.10.21
24°תל אביב
  • 19°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 21°חיפה
  • 22°אשדוד
  • 18°באר שבע
  • 23°אילת
  • 21°טבריה
  • 15°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

גשר צר מאוד: דיוקן של מחאה

גשר ההלכה, תל אביב (צילום: הדגלים השחורים)

הנשים שיזמו את "מחאת הגשרים" מציעות מבט אל מאחורי הקלעים, שבוע אחרי החלפת הממשלה נגדה מחו | הן מתייחסות בביטול לטענות שמדובר במחאה ״שבעה״ של אנשים מבוססים: ״היינו בכל הארץ. לגשרים הגיעו אנשים עובדים ומשפחות. היה לנו חשוב להניף דגלי ישראל״

יהל פרג'

"המחאה מושתת על אנשים, ואנשים צריכים יחס אישי" אומרת מיכל יאירי דולב, תושבת תל אביב, פרויקטורית, ויזמית, ואמא לאחד (47). "מדובר בעשרות אלפי אנשים שאתה מתנהל איתם. אם מישהי היתה מוטרדת בלילה היא כתבה לנו. ויש דילמות שצריך לקבל עליהן החלטות, אנשים צריכים וודאות אבל הקפדנו להשאיר את הבחירה אצל האנשים".

"היו גם התארגניות חברתיות שלא קשורות למחאה" מוסיפה חמוטל שדות (49), אדריכלית ואמא לשניים. "איסוף דבש לראש השנה, איסוף חיתולים. נוצרו קהילות מתוך ההתגייסות הזו למשימה".

השבעת ממשלת בנט-לפיד בתחילת השבוע מהווה נקודת סיום, לפחות לעת עתה, בעבור המחאה נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. חלק ממובילי המחאה הפכו מוכרים בכל בית בישראל. אבל לצדם ואיתם צעדו לא מעט נשים וגברים שעמלו מאחורי הקלעים על אחת המחאות האזרחיות המתמשכות והנרחבות בישראל.

הפגנה מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. אחת המחאות האזרחיות המתמשכות והנרחבות ביותר בהיסטוריה הישראלית (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

יאירי דולב ושדות הביאו לעולם את מחאת הגשרים, בלי רקע מוקדם כפעילות חברתיות וללא גב מפלגתי. השתיים מספרות על מה שהתחולל מאחורי הקלעים של מחאה שבועית שסחפה עשרות אלפים.

קודם כל, מה בעצם היתה מטרת המחאה? למה יצאתם לגשרים?
"המטרה הברורה, שהיתה לאורך כל הדרך, ושאני לא מבינה למה בכלל צריך להסביר, אותה, היא שלא יעמוד נאשם בפלילים בראשות הממשלה. נקודה״, אומרת שדות."אין פה סימן שאלה. גם אם יצא זכאי, מעצם זה שעומד למשפט הוא בניגוד עניינים, ולא יכול להיות שתהיה לו השפעה על מערכת המשפט או על המשטרה החוקרת".

חמוטל שדות. "שלא יעמוד נאשם בפלילים בראשות הממשלה" (צילום: אלבום פרטי)

מי הגיע לגשרים? מי הציבור של המחאה?
"כל מיני, גם מבחינת גילאים. בהתחלה זו היתה מחאה קשישה. אבל אחרי המעצר של אמיר השכל (ביוני 2020) הצעירים הגיעו, רובם לבלפור", אומרת יאירי-דולב. "בגשרים היו בעיקר משפחות, אנשים עובדים", אומרת שדות.

הפגנה בצומת הגומא. "בגשרים היו בעיקר משפחות, אנשים עובדים" (צילום: הדגלים השחורים)

הדימוי הוא שהיה מדובר במחאה "שבעה", של אשכנזים מבוססים ממרכז הארץ. שהיא היתה צבועה בצבע מאוד מסוים.
יאירי דולב: "אני לא מסכימה עם הדימוי הזה. ממש לא. היינו בכל הארץ. בטח במחאת הגשרים שכדי להגיע אליה לא נדרש שום אמצעי כלכלי. אתה יודע באיזה צבע המחאה צבועה? בכחול לבן. ואתה יודע משהו? אחד הדברים שהיו לנו קריטיים הוא שלא יהיו רק דגלים שחורים, אלא גם דגלי ישראל.

מיכל יאירי דולב. "אחד הדברים שהיו לנו קריטיים הוא שלא יהיו רק דגלים שחורים, אלא גם דגלי ישראל" (צילום: אלבום פרטי)

הפגנת הדגלים השחורים במחלף חמד. "הצלחנו גם לייצר דיאלוגים, להיפרד בברכת שבוע טוב מאנשים שהשיחה איתם התחילה באיחולי מוות" (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"הצלחנו גם לייצר דיאלוגים, בצד, לא בתוך ההפגנה. למצוא מכנה משותף. להיפרד בברכת שבוע טוב מאנשים שהשיחה איתם התחילה באיחולי מוות. והייתה הרבה מאוד הסתה, המון. מעל 800 מקרי אלימות. קריאות "שמאלנים בוגדים", שנאה, בקבוקים.

"פעילים שאלו אותי לא פעם 'איך אנחנו שולחות את האנשים לגשרים עם הילדים?'. היה שוטר שאמר לי 'אז אל תביאי את הילד להפגנה'. אבל ההפגנה חוקית, על עקרונות שאני מאמינה בהם, עם משטרה שאני מאמינה בה. זו הדרך שלי לחנך אותו לאזרחות".

איך מתחילה מחאה

כדי להבין איך שתי נשים בסוף שנות ה-40 לחייהן מוצאות עצמן מנהלות עשרות קבוצות מחאה של אלפי אנשים, צריך לחזור לראשית מחאת הגשרים בחודשים הראשונים של 2020. אחרי שלוש מערכות בחירות, כשהקורונה עוד היתה בחיתוליה.

"אני שייכת לקהילה הלהט"בית" אומרת יאירי דולב, "ושנים אני זוכרת את עצמי צועדת וצועדת. ב-2019 היתה מחאה נגד שר החינוך דאז, הרב רפי פרץ, על רקע התבטאויות הומופוביות שלו. הצטרפתי לכמה קבוצות וואטסאפ שקשורות למחאה, שאחת מהן נקראה 'מניפים דגל שחור: גזענות, כהניזם והומופוביה – לא בבית ספרנו'".

הפגנה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. "זו הדרך שלי לחנך לאזרחות" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

קבוצות הווטסאפ שינו לאט לאט את ייעודן, במיוחד אחרי החרפת המשבר הפוליטי ותחילת סגרי הקורונה במרץ 2020. "בקבוצות מחאת הדגל השחור שלנו, הופיע ב-18 במרץ 2020 סרטון של בחורה מהממת, שקמה ברסלר, שקראה 'מחר עולים עם דגל שחור בשיירה'. זה היה בעקבות הניסיונות של יולי אדלשטיין, שהיה אז יושב ראש הכנסת, להתפטר ולא למנות לעצמו מחליף. התחילו שאלות, מי אלו? הרי אנחנו מחאת הדגל השחור?".

בהמשך להודעות האלו נוצר הקשר עם יוזמי שיירת המחאה לבלפור, ויאירי דולב צורפה לקבוצת החמ"ל שהובילה את השיירות.

"לי אין רקע ספציפי", מספרת שדות. "תמיד מאוד העסיקה אותי פוליטיקה, פני ארצנו, אבל שנים לא התעסקתי בזה בכלל. 20 שנה זה היה בתרדמת, ושנתיים הייתי על גחלים. נטרפת מהחדשות. מהמצב. מזה שלא עושים שום דבר. מהתחושה שאנחנו הולכים ומאבדים את הצביון המוסרי שלאורו הייתי רוצה שהילדים שלי יגדלו במדינה הזו.

הפגנה של הדגלים השחורים בירושלים. "רק חיכיתי לנקודה הזו שיהיה לי לאן לצאת" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

"רק חיכיתי לנקודה הזו שיהיה לי לאן לצאת. יש לזה נקודה מאוד ספציפית, סגירת בתי המשפט בחסות הקורונה (ב-15 במרץ 2020), כשראש הממשלה נאשם בפלילים. אני הצטרפתי בשיירה השנייה, שם כבר היינו 1,600 מכוניות".

״בהתחלה היה בלבול, לא ידענו אם אנחנו מצילים את הדמוקרטיה או נלחמים בדיקטטורה"

לשתיהן חשוב להדגיש שהמחאה לא התחילה מהן. "היו הרבה הרבה לפנינו", אומרת שדות. "מחאת היחידים, מחאת פתח תקווה בכיכר גורן, ואחר כך את מני נפתלי ואלדד יניב בצעדות ברוטשילד והפגנות בהבימה, זה היה הרקע".

השתתפתן בהפגנות האלו?
יאירי דולב: "וואלק כן, הייתי בפתח תקווה פעם פעמיים, אבל לא חייתי את זה כמו האנשים שם".

ומתי זה הפך להיות משהו שאתן "חיות אותו"?
שדות: "כשאדלשטיין סירב לכנס את הכנסת ולשמוע להחלטת בג"צ. הוא גם עשה משהו שלא רבים מודעים אליו, וסירב למנות לעצמו סגן. במודע. ואז הוא התפטר, ב-25 במרץ. היתה לקונה בחוק שיצרה ריק של 24 שעות והוא ידע וניצל את זה.

"עמדנו אז יומיים מול הכנסת במחאה, ואז גנץ הודיע שהוא יהיה יו"ר הכנסת, במטרה לפנות את הדרך לממשלה עם הנאשם. עמדנו שם, אחרי שהרגשנו שעשינו מלחמה בשבילם".

הפגנה מול בית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. "היה סוג של הלם. תחושה שירקו לנו בפרצוף" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

הפגנה נגד ראש הממשלה בגשר נעורים. "נדלקתי על הדבר הזה. טעות גדולה" (צילום: הדגלים השחורים)

מהנקודה הזו החל הוואטסאפ של השתיים להשתולל. מידע שלא היה זמין לכולם, ושנטו להתעלם ממנו, התחיל לזרום. מי שחשו במשך שנים שהם בלב הקונצנזוס, גם אם באופוזיציה, החלו לחוש ש״גונבים להם את המדינה״. שהם חייבים לצאת לרחובות, למחות, להפגין. אבל לא יודעים איך.

"היה סוג של הלם", מספרת שדות. "תחושה שירקו לנו בפרצוף. היתה תקווה שנגדעה. אני זוכרת לילה בלי שינה כשכל החברים שלי ערים גם, ואני זוכרת שחיכיתי להודעה מכם", היא פונה למיכל, "שתגידו מה לעשות. ואז שלחתם הודעה 'מי שרוצה לקחת על עצמו לפתוח קבוצת וואטסאפ ולהביא אנשים'. טראח, נדלקתי על הדבר הזה. טעות גדולה. פתחתי קבוצה, והתחלתי לעשות טלפונים מטורפים".

איך מגייסים? מה אומרים לאנשים בטלפונים?
"אני אומרת תקשיבו, אנחנו בסכנה. זה זמן חירום. זה עכשיו או לעולם לא. עכשיו צריך לקום ולעשות מעשה".

הפגנה בכיכר פאריז בירושלים. "זה עכשיו או לעולם לא" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

בדיעבד את מזדהה עם התחושה הזו של הסכנה?
"בוודאי. ההבנה עד כמה אנחנו במצב חירום ובסכנה התחדדה ברבדים עמוקים מקודם. כי מצאתי את עצמי מאוימת פיזית לא פעם אחת. מילאתי את הקבוצה תוך יממה".

מה היה השם של הקבוצה?
"בהתחלה היה בלבול, לא ידענו אם אנחנו 'נלחמים בדיקטטורה' או 'מצילים את הדמוקרטיה'".

על הגשר כל אחד הוא מלכת אנגליה

בתחילת קיץ 2020 עוד לא היו הפגנות על הגשרים ולא מוצאי שבת בבלפור. היו קבלות שבת מול בית ראש הממשלה, ושיירות שעלו להשתתף בהן. שדות ויאירי דולב עסקו בבנייה של רשת קבוצות ווטסאפ מקומיות, שהפעילו 23 מוקדי מחאה ברחבי הארץ, נוסף על קבלות השבת של בלפור.

ב-11 ליוני החלה "מחאת הכיסאות". ב-26 ליוני נעצר אמיר השכל. אחרי המעצר חסמו המפגינים לראשונה את הכביש "בהתחלה היינו מנומסים, חסמנו רק חצי כביש", אומרת שדות. "אבל אחרי שהחרימו את ההגברה אמרנו ככה? וחסמנו את כל הכביש".

ליום השבת שאחרי מעצרו של השכל תכננו שדות ויאירי דולב את הצעד הבא במחאה שלהן. אלא שלא היה ברור מה צריך להיות הצעד הבא. במקביל, ספגו השתיים ביקורת מגורמים שטענו שפיזור האנשים בין מוקדים שונים מחליש את המחאה.

יאירי דולב: "קיבלנו ריקושטים שמה שצריך עכשיו זה רק בלפור. 300 אלף איש עם שקי שינה, שנשארים במקום. אבל אנחנו חיות את הציבור שלנו. ציבור פחות אקטיביסטי, שגם להגיע להפגנה בכיכר רבין לפעמים קשה לו. הם לא יעלו לשלושה שבועות בבלפור, זה קשוח מדי. ובמקביל גם ביקורת שהמחאה לא מתאחדת עם מחאות אחרות שמתפרצות באותו זמן. כל הזמן היו מאוכזבים מאיתנו. אבל אנחנו הבנו שיש ציבור גדול, לא ציבור מובס שרק מחכה לדרכונים, שמחכה שיגידו לו מה לעשות ואיך לעשות. וניסינו להבין מה צריך להגיד להם.

הפגנה נגד ראש הממשלה בגשר ינאי. "איזה יופי אנחנו רואים אתכם על הגשר" (צילום: הדגלים השחורים)

הפגנה נגד ראש הממשלה בכפר יחזקאל. "על הגשר כל אחד הוא מלכת אנגליה" (צילום: הדגלים השחורים)

"ואז יום אחד אנחנו מקבלות הודעה, 'איזה יופי, אנחנו רואים אתכם על הגשר, איזה משגע'. אני מתקשרת לחמוטל, 'אנחנו על הגשר? לא מופיע לי! איפה זה?'. ואז מצאנו את המישהי הזו על הגשר, כרמית בלבן שעמדה בגשר יקום. הבנתי שהיא המודל שלי. למה? כי היא לא חיכתה למישהו שיגיד לה מתי ואיפה ואיך לעשות, היא לא חיכתה לפלריג בגודל כזה או אחר. וככה הגיע הרעיון הזה של גשרים.

"על הגשר כל אחד הוא מלכת אנגליה. אתה מנפנף, האופק פרוש לפניך, ציפצופים. לא חוטפים בקבוקים בראש. וזה מחזק את האנשים בדרך לבלפור, והתקשורת לא יכולה להתעלם".

לחשוף את הכוחות הקיימים

בניתן כוח רציני.
יאיר דולב: "אפילו לא בנינו כח, חשפנו את הכחות הקיימים, וחיברנו".

שדות:  "את הגשרים ארגנו על בסיס הקבוצות המקומיות. התחלנו להעביר וואטסאפ מתגלגל, קיווינו להגיע ל-30 גשרים וצמתים, כתבנו שעה במוצ"ש ובסוף היו 90 גשרים. אבל לפני זה, בשישי, קרה המעצר אמיר השכל, ורצינו לבטל".

הפגנה בירושלים. "חשפנו את הכוחות הקיימים, וחיברנו" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

יאירי דולב: "רגע רגע. לא רצינו לבטל. קיבלנו הודעה מ'רק בלפור', 'תבטלו את השטויות האלו עם הסמרטוטים על הגשרים'. זה ציטוט, לא נגיד של מי. כעסו עלינו, בלי להבין שאנחנו מבינות מי האנשים שלנו, זה לא פוגע, המטרה היתה לייצר בלפוריסטים".

איך התמודדתן עם הלחץ הזה?
"היתה התלבטות. הודענו למובילים שאם מישהו רוצה לעלות לבלפור, שיעלה. ביקשנו שאם יש להם מישהו להעביר לו אתא השלטים שהכינו שיעבירו ואם לא שיעדכנו".

הפגנה של הדגלים השחורים בירושלים. "הודענו למובילים שאם מישהו רוצה לעלות לבלפור, שיעלה" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

שדות: "חששתי שאהיה לבד על גשר ההלכה. בסוף הגיעו 150 איש. בסגר כבר היינו 700. בחודשים הקרובים ההתנהלות היא גשרים וצמתים במקביל ללמוצאי שבת בבלפור והגענו למספר יציב של 315 מוקדים".

מהגבלת הקילומטר ל-1300 גשרים

עם התפשטות הקורונה והכניסה לסגר השני בספטמבר 2020, עתיד המחאה לא היה ברור. הגבלת התנועה שאסרה להתרחק מעל קילומטר מהבית לא יכלה להשלב עם כינוס אלפי נמפגינים ל-300 ומשהו נקודות ברחבי הארץ.

"אנחנו מתפעלות את זה שלוש נשים מיכל אני וכרמית", מתארת שדות. "ואז מגיע הסגר השני עם הגבלת הקילומטר, וזה מתפוצץ מ-300 גשרים ל-1300 גשרים. זה היה לנו מאוד חשוב שנקודה אצלנו זה בנאדם, אנחנו יודעות מי עומד שם, יש את הטלפון שלו.

הפגנת הדגלים השחורים בקיבוץ גלויות, תל אביב. "ל אחד יכול היה לנעוץ הפגנה על המפה" (צילום: טל איילון)

"עם ה-1300 האלו זה היה אחרת. כל אחד יכול היה לנעוץ הפגנה על המפה, ולאט לאט חזרנו אל כולם כדי לעזור להם איך מתפעלים קבוצה, איך עושים שלט, הנה רעיונות, איפה מעלים תמונות. מתחילה עבודה של תפעול הנקודות האלו בצורה ממשית, חלוקה מחדש של המערכת וכניסה גם של הדר, שיחד עם כרמית הן היו נשות השטח.

"דבר נוסף שהתחיל באותה תקופה זה תקיפות של מפגינים, ופיתחנו אפליקציה של דיווח על מקרי אלימות".

עשרים ושלושה מוקדי מחאה בתחילת הדרך (מימין), מאות מוקדים בהמשך.  "גילנו שהכלי הקטן הזה שקוראים לו מפה, נורא קריטי"

יאירי דולב: "גילנו שהכלי הקטן הזה שקוראים לו מפה, נורא קריטי. הכוח שלו זה להבין שהנקודה שלך על המפה, אתה חלק. אתה רואה את הדגל השחור ואתה מבין שאתה חלק ממקום. וכעסו עלינו, זה הרגיז אנשים, שיוצאים להראות נוכחות ולא להפגין מול משהו".

בואו נדבר על הסלוגן 'לך'.
"בואו נדבר על סלוגן 'אנחנו האנשים להם חיכינו'".

אתן מבינות למה ליכודניקים רואים את ה'לך' ומבינים את זה 'לכו'?
שדות: "ביביסטים, לא ליכודניקים. הם צריכים לעשות חשבון נפש עם עצמם. אם עד היום הם חיו באמונה שזו הדרך, לתמוך בנאשם בפלילים. במובן הזה זה מופנה גם אליהם".

הפגנהנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. "אני מבינה את התחושה של חלק מתומכי נתניהו. זה טבעי לכעוס" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יאירי דולב: "אני כן מבינה את התחושה של חלק מתומכי נתניהו, כמו שהרגשנו אז עם גנץ כשהוא נכנס לממשלה עם נתניהו. זה טבעי לכעוס".

תומכי נתניהו אומרים שעצם זה שבנט עם 6 מנדטים הוא ראש ממשלה, זו פגיעה בדמוקרטיה.
שדות: "זה לפי חוקי הדמוקרטיה, יש לו תמיכה של רוב חברי הכנסת".

גם זה שעמד בראשות הממשלה נאשם בפלילים זה בהתאם לחוק שנקבע בצורה דמוקרטית.
"הממשלה הוחלפה באמצעים דמוקרטים. שיחקנו לפי הכללים. אנחנו לא שוברים אותם. כל עוד יש כללים ואפשר לשחק על המגרש, אנחנו באותו מגרש. לא נעשה פה משהו לא דמוקרטי. אבל ברור שזה לא מהלך אידאלי, לא בעינינו ולא בעיני הצד השני".

הפגנה בירושלים. "שיחקנו לפי הכללים. לא נעשה פה משהו לא דמוקרטי" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

לנוח עם עיניים פקוחות

אתן מתארות תהליך של התעוררות ציבורית. למה אתן מצפות מההנהגה הפוליטית?
שדות: "אולי שיבינו שיש דרישה בציבור לעבודה אמיתית, בשבילנו?".

יאירי דולב: "זה כבר לא אזרחים שילכו לבכות בבית. יש לנו כח משותף. אופוזיציה אזרחית. אני מקווה שהממשלה החדשה יקומו בבוקר לעבוד, ושאנחנו נוכל לנשום ולנוח. אבל אנחנו ננשום וננוח עם נעלים,  ועם עיניים פקוחות".

כשהושבעה הממשלה החדשה, ראיתן בזה ניצחון אישי שלכן?
שדות: "כן. נתתי את החיים שלי. הפסקתי הכל, קרה משהו שהיה חייב לקרות".

הפגנה בירושלים. "יש לנו כוח משותף. יש אופוזיציה אזרחית" (צילום: ארז חרודי, "עולים על הבלפור")

מחאת הדגלים השחורים בגשר נעורים. "יושבים בממשלה אנשים מכל הקצוות, שהיו צריכים להגיע לפשרות, אז כן. זו אחת הנקודות שאני יודעת שהצלחתי" (צילום: הדגלים השחורים)

יאירי דולב: "הצלחה, לא ניצחון. כשעומד ראש ממשלה, שאני בהחלט יכולה למצוא את עצמי מתנגדת אליו, אבל הוא מדבר לכל העם, ויושבים בממשלה שלו אנשים מכל הקצוות, שהיו צריכים להגיע לפשרות, אז כן. זו אחת הנקודות שאני יודעת שהצלחתי".

מה הצעד הבא? רואות עצמן בגשרים שוב?
"אנחנו לא רדומים ולא ישנים. אבל לא נפעיל את המערכת כי התאהבנו בפוזיציה. אסור להתאהב. מחאה היא כלי להשיג מטרות. צריך לדעת מה רוצים להשיג".

שדות: "אני אופטימית מההתחלה. זה למה אני פה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
קופצי המשאיות
לשיר לעובדים הפשוטים 
יצחק, אחי
תגובות