איש הדת השמרן איברהים ראיסי ניצח בבחירות לנשיאות איראן, כך הודיעו הבוקר (שבת) ברשתות התקשורת במדינה. ראיסי, הנחשב למקורבו של המנהיג העליון עלי חמינאי ומי שמסומן כמועמד לרשת אותו, גרף מספיק קולות כדי לנצח בסיבוב הראשון. מספירה חלקית של התוצאות, ראיסי קיבל עד כה 17.8 מיליון קולות, יותר מ-62% מכלל הבוחרים, ונמצא בפער משמעותי מיריביו. הוא ייכנס לתפקיד ב-3 באוגוסט.
מתוך כ-59 מיליון בעלי זכות בחירה, רק כ-28 מיליון מימשו אותה, כלומר יותר ממחצית המצביעים לא השתתפו בבחירות, בין היתר כמחאה על פסילתם של מועמדים רפורמיסטים ומתונים. עוד בטרם פורסמו התוצאות הסופיות, יריביו של ראיסי בירכו אותו על הניצחון. המועמד המתון עבד אל-נאסר המתי, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של איראן, כתב לראיסי כי הוא מקווה שהממשלה בראשותו, תחת הנהגתו של המנהיג העליון עלי חמינאי, "תביא לשגשוג של איראן". גם מוחסן רזאי, לשעבר מפקד משמרות המהפכה, הודה בהפסד בחשבון הטוויטר שלו.
גם הנשיא היוצא, חסן רוחאני, לא חיכה לתוצאות הרשמיות כדי להכריז שיש מנצח אחד, אך המתין עם פרסום שמו של ראיסי. "אני מברך את העם על בחירתו. ברכתי הרשמית תגיע מאוחר יותר, אך אנו יודעים שיש מי שגרף מספיק קולות כדי לנצח בסיבוב הראשון".
ראש מערכת המשפט שסומן כיורש למנהיג העליון
ראיסי, בן 60, כיהן בשנתיים האחרונות כראש מערכת המשפט של איראן. בשנים האחרונות מינה אותו המנהיג העליון חמינאי לשורה של תפקידים בכירים במשטר. פרשנים טוענים כי ראיסי הוא המועמד המוביל לשמש כמנהיגה העליון של איראן לאחר חמינאי. גם בהתמודדות שלו על הנשיאות יש הרואים חלק מ"תהליך הכשרה" לקראת תפיסת התפקיד הרם ביותר ברפובליקה. חמינאי שימש אף הוא כנשיא איראן בטרם נבחר לתפקידו הנוכחי, לפני 32 שנה.
הוא נחשב למי שחולק קווי אידיאולוגיה רבים עם חמינאי, ובראשם חוסר האמון העמוק כלפי ארה"ב. וושינגטון הטילה עליו סנקציות בגין חלקו בהפרת זכויות אדם באיראן, בין השאר בגין המעורבות הישירה שלו בהוצאתם להורג של אסירים פוליטיים בסוף שנות ה-80, אז נרצחו אלפים ממתנגדי המשטר, ובגין חלקו לכאורה בדיכוי המחאה העממית נגד המשטר האיראני ב-2009. הוא יהיה הנשיא הראשון של איראן הנתון לסנקציות אמריקניות שהוטלו עליו עוד לפני שנבחר.
תומך בחידוש הסכם הגרעין
הבחירות לנשיאות התקיימו בשעה שבווינה נמשך המשא ומתן הבלתי ישיר בין טהרן לוושינגטון על חזרה של השתיים להסכם הגרעין, אחרי שארה"ב פרשה ממנו ב-2018 בהוראת הנשיא דאז דונלד טראמפ, ובתגובה החלה איראן להפר בעצמה ועוד ועוד מהתחייבויותיה בהסכם, ולהעשיר אורניום עד לרמה בינונית.
ראיסי הצהיר במהלך הקמפיין כי הוא תומך בקיום השיחות הללו, וכי תידרש ממשלה חזקה על מנת לחדש את הסכם הגרעין. השבוע הצהיר ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי להערכתו חזרה להסכם לא תושג לפני הקמתה של ממשלה חדשה באיראן, ואם דבריו נכונים – הרי שהכדור יתגלגל כעת לידיו של ראיסי.
ניסיון ראשון להיבחר לנשיא עשה ראיסי כבר ב-2017, אבל אז הוא גרף רק 38% מהקולות והפסיד בפער גדול לנשיא המכהן רוחאני, שנחשב למועמד המחנה המתון. באותה מערכת בחירות תקף ראיסי את רוחאני על כך שתחת הנהגתו חתמה איראן על הסכם הגרעין עם ארה"ב, שבמסגרתו צמצמה טהרן את תכניתה הגרעינית. אולם יש לציין כי הסמכות העליונה בכל הנוגע למדיניות חוץ וביטחון של איראן מצוויה בידיו של חמינאי, שתומך ככל הנראה בחזרה להסכם הגרעין.
עד לשנת 2016 נחשב ראיסי לדמות לא מוכרת במיוחד עבור הציבור האיראני, אבל מאז הוא זכה לעוד ועוד סמכויות מחמינאי, אולי כחלק מההכשרה שלו לקראת תפיסה עתידית של תפקיד המנהיג העליון – בעל המילה האחרונה ברפובליקה האיסלאמית והאיש שגם הנשיא כפוף לו. לפני חמש שנים מינה חמינאי את ראיסי לאחראי על "אסטן קודס רזאווי", קונגלומרט דתי בשווי מיליארדי דולרים, המחזיק בבעלותו מכרות, מפעלי טקסטיל, מפעלי תרופות וחברות נפט וגז גדולות.
במרץ 2019, פחות משנתיים אחרי שהפסיד לרוחאני בבחירות, מינה חמינאי את ראיסי לראש מערכת המשפט, ובתפקיד זה נהנה ראיסי מהשפעה רבה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאיראן נוהגת זה שנים להשתמש בערוצים משפטיים כדי לדכא מתנגדי משטר. לאחרונה מונה ראיסי גם לסגן יו"ר מועצת המומחים האיראנית, גוף שתפקידו להציע מחליף למנהיג העליון חמינאי אחרי מותו. זכייתו בתפקיד נשיא איראן תאפשר לראיסי לצבור לגיטימציה ציבורית לקראת מינוי עתידי אפשרי למנהיג העליון.
