חדר האוכל "לביא", בקמפוס התעשייה האווירית בנתב"ג, המה מסועדים בשעת צהריים באחד מימי השבוע שעבר. תור ארוך של עובדים המתין למנה מרוקאית מיוחדת בלחם פרנה: שניצל, מטבוחה, פשטידת תפוחי אדמה, חצילים על האש וסלטים, מעשה ידיה של סמדי בומבה, כוכבת העונה הראשונה של "מאסטר שף", שמתארחת כאן ב"הפנינג מאסטר שף", המתרחש פעם ברבעון.

סמדי בומבה, כוכבת מאסטר שף, מתארחת (מימין) והעובדים ממתינים בתור למנה המרוקאית שלה (צילום: הדס יום טוב)

חדר האוכל (שנקרא על שם מטוס הלביא, פרויקט דגל היסטורי של התעשייה האווירית) נחנך בשנה שעברה, והוא אחד מ-3 חדרי האוכל המרכזיים במתחם נתב"ג, שבהם מגישים ארוחת צהריים חמה לכ-5,000 העובדים בקמפוס ולכמה אלפי עובדי קבלן בתחומי האבטחה, הניקיון וההסעדה.

חדר האוכל מרהיב: משני צדיה של רחבה גדולה, גבוהה ומוארת, פרושים פסי מזון גדושים. בצד אחד בר סלטים להרכבה אישית, כולל רטבים (סחוג, פסטו, טחינה גולמית), ובצד שני פס של בשר ודגים, שבו מככב שניצל שנראה בהחלט ביתי. יש גם עמדת מרקים. במרכז הרחבה שתי עמדות עגולות עליהן מוגשות תוספות: אורז ברוטב פטריות, פסטה אלי אוליו, תבשיל חצילים חם, תבשיל כרוב וירקות ועוד. במתחם הישיבה פזורים עשרות שולחנות לצד עמודים גבוהים וחלונות גדולים. השולחנות בהירים, הצלחות עשויות חרס.

עמדות התוספות בחדר האוכל לביא בתעשייה האווירית (צילום: הדס יום טוב)

"ההתלבטות פה היא ברמה של מסעדה", אומר יניב אודנץ, ראש תחום ההסעדה בקמפוס. "בכל כל יום מגיעים לכאן 2.5 טון ירק ו-1.3 טון בשר, דגים ועופות. בפני כל עובד מבחר של 8 מנות עיקריות, בר בריא שמורכב מעשרה פריטים, כולל ירקות טריים וקטניות, וכ-8 סוגים של תוספות חמות, אבל ניכר שהמנה האהובה היא סטייק וצ'יפס".

"התחושה היא שדואגים לך"

"אני מאוד אוהב את חדר האוכל", אומר ניר אשל (28), מהנדס תעשייה וניהול מגבעת שמואל, עובד כבר שלוש שנים בתחום התכנון ובקרת הפרויקטים של חטיבת התעופה. "יש פה מבחר עצום, כל אחד יכול למצוא פה מה שהוא רוצה. אני אדם של אוכל פחות בריא ויותר מטוגן", הוא צוחק, "מנת השף (של סמדי בומבה) הכי מיוחדת זה מה שאני הכי אוהב".

ניר אשל, "אני אדם של אוכל פחות בריא ויותר מטוגן" (צילום: הדס יום טוב)

לאשל יש, לדבריו, "הרבה חברים בהייטק שיש להם 'תן ביס', ואנחנו תמיד משווים בנינו. מה שהם מקבלים לא משתווה הנה. אני מקבל פה מנה עיקרית, תוספות חופשיות, בחירה אדירה. הם צריכים לחשוב מראש מה הם רוצים כל יום, וכבר בשעה תשע להזמין, כדי לא לעמוד בתור ולהספיק לאכול. ה-800 שקל שהם מקבלים בחודש לא באמת מספיקים להם לאוכל כל יום. לעומתם, אני יוצא מפה מפוצץ עד כדי כך שקשה לי לשבת במשרד אחר כך".

שילה בורינסקי, "אני בררנית מאוד, וזה בהחלט מרשים שגם לי יש מה לאכול פה" (צילום: הדס יום טוב)

גם שילה בורינסקי (29) מכפר סבא, שעובדת כבר שש שנים במרכז הגיוס של התעשייה האווירית, אוהבת את חדר האוכל. "אני בררנית מאוד, וזה בהחלט מרשים שגם לי יש מה לאכול פה. יש הרבה אופציות", היא אומרת, "אם כי לצמחונים קצת פחות מבחר. אבל התחושה היא שדואגים לך, שיש לך מעטפת, שיש לך את כל מה שאתה צריך בתוך הבית. אני לא ממש אוהבת לאכול במסעדות, וזה נחמד שלא שולחים אותי החוצה, שדואגים לי פה". היא עצמה נוהגת לקחת את הארוחה בחמגשית למשרד. "כל החברים שלי לוקחים למשרד, אז אני זורמת איתם".

המגישות בעבודה. עדן טקלה: "אני מאוד אוהבת את האנשים, רוצה שהם ירגישו כמו בבית" (צילום: הדס יום טוב) (צילום: הדס יום טוב)

עדן טקלה (32), אם לשלושה מלוד, היא אחת מ-170 עובדי מערך ההסעדה בקמפוס. היא עובדת כאן שנתיים דרך חברת סדסקו, אחת מהחברות האחראיות על ההסעדה. "כל יום אני מגיעה בבוקר עם הסעות", מספרת טקלה, "יש יחס טוב. אני מאוד אוהבת את האנשים, בשבילם אני באה. אין פה מרחק מהאנשים ויש לי פה גם חברים. כשבאים אלי, אני רוצה שהם ירגישו כמו בבית, לתת להם את השירות הכי טוב שאפשר. זה לא מלצרות, שאת שמה בשולחן והולכת, כאן יש תקשורת, יש חיוך ואווירה טובה, גם בנינו וגם עם העובדים".

באפליקציה אפשר לראות את התפריט היומי

בנוסף לחדר האוכל, עומדים לרשות העובדים "חלבייה", שמגישה פיצות, טוסטים, פשטידות ומאפים; וסופרמרקט. את תפריט חדרי האוכל השונים יכול כל עובד לראות באפליקציה ייעודית. "יש באפליקציה תפריט מגוון שמתחלף כל יום בכל חדרי האוכל במתחם, וכל עובד יכול להיכנס לאפליקציה ולבחור לאן הוא רוצה ללכת בהתאם למזון המוגש", מספר עמית בר לב, ראש מינהל הסעדה וחסות בקמפוס. "אם יש לעובד תלונה, הוא יכול לכתוב לנו, ואנחנו מטפלים בה תוך 24 שעות. אנחנו עובדים עכשיו גם על מערכת הזמנות, ובעתיד עובד יוכל להיכנס לאפליקציה, להזמין את האוכל המתאים לו לשעה שמתאימה לו ולקבל את האוכל מוכן בשעה שבה הזמין".

עמית בר לב (מימין) ויניב אודנץ: "ניכר שהמנה האהובה היא סטייק וצ'יפס" (צילום: הדס יום טוב)

בתלוש הארוחה שמקבל כל עובד, כולל עובדי הקבלן, ניתן לאכול ארוחת צהריים מלאה (עיקרית, תוספות, קינוח ושתייה) בחדר האוכל; לבחור מנה בחלבייה; או לקנות מצרכים בסופרמרקט. כלומר, עובד יכול לבחור גם להביא ארוחת צהריים מהבית, ולהשתמש בתלוש כדי לרכוש מצרכים. מי שעובד שעות נוספות, זכאי לארוחה נוספת, קטנה יותר. עובד שיוצא לפגישה או לעבודה מחוץ למתחם מקבל סכום נטען בכרטיס "תן ביס" לקניית ארוחה בחוץ.

את המזון שנשאר לוקחת עמותת "לקט ישראל" לבתי תמחוי (צילום: הדס יום טוב)

"חוויית ההסעדה היא לא רק אוכל"

"התעשייה האווירית היא חברה שמכילה עובדים ממגוון אוכלוסיות, גילאים ועדות", אומר יאיר כץ, מזכיר ארגון עובדי התעשייה האווירית. "לעובדים מגוון העדפות ומגבלות מזון – טבעונים, צמחונים, אנשים שאוכלים כשר בד"צ, תזונה ללא גלוטן, פלאו, וגם אנשים עם אלרגיות שונות למזון, אבל עבור כולם השעות בטווח שבין 11:30 ל-14:00 בצהריים הן חגיגה קולינרית. בחדר האוכל", הוא מתגאה, "מהנדסי האלגוריטמיקה והפיתוח יושבים לצד המנקים, וכולם אוכלים ארוחה עשירה ומזינה. הצבא צועד על קיבתו, וכל עובד ועובדת מקבלים כאן מענה בתחום ההסעדה, גם מעבר לחדרי האוכל. חלק מהעובדים לוקחים הביתה, למשפחות שלהם. יש פה גם מענה סוציאלי מסוים".

מימין: יאיר כץ, משה וורטהימר: "בקורונה סיפקנו לעובדים חמגשיות סגורות למשרדים" (צילום: הדס יום טוב)

חדר האוכל לביא נפתח, כאמור, בשנה שעברה, "בהשקעה גדולה בתכנון ובעיצוב", אומר משה וורטהימר, מנהל מערך תנופה האחראי על התשתיות בתעשייה האווירית. "גם בקורונה סיפקנו לעובדים חמגשיות מזון סגורות לאכילה במשרדים. חווית ההסעדה היא לא רק האוכל, היא הרבה מעבר לזה. חווית העובד היא עבורנו הדבר העיקרי, ולכן, בשנים האחרונות הושקעו מיליוני דולרים בתשתיות שמספקות את רווחת העובדים".

חדר אוכל לביא, נפתח בשנה שעברה "בהשקעה גדולה בתכנון ובעיצוב" (צילום: הדס יום טוב)

בעתיד, מבטיח כץ, "יכנסו לקמפוס גם רשתות שיקימו דוכנים ומסעדות בתוך המתחם, והעובדים יוכלו לאכול את ארוחת הצהריים עם תלוש שיקבלו. "אם עובד יחליט שהוא רוצה לנגב חומוס, לאכול המבורגר, שווארמה, אוכל איטלקי או אסייתי, המבחר הזה יתאפשר בתוך המתחם, בלי צורך לצאת החוצה ולעמוד בתורים ובפקקים".