הממשלה אישרה היום (ראשון) הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון במירון, בו נמחצו למוות 45 בני אדם במהלך הילולת ל"ג בעומר השנה. לפי הצעת ההחלטה שהגישו שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן, הוועדה תוקם לחקירת האירוע "ולשם מניעת הישנותם של אירועים דומים".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר עם אישור ההחלטה: "45 אנשים איבדו את חייהם באסון הנורא ועל כתפינו מוטלת האחריות להפיק את הלקחים ולמנוע את האסון הבא. הוועדה לא תוכל להשיב לחיים את אלו שאינם, אבל הממשלה כן יכולה לעשות הכל כדי למנוע אובדן מיותר בעתיד. כפי שאמרנו, ועדת חקירה קום תקום. לצד הוועדה, חשוב לומר למתפללים ולכל האנשים שמגיעים למירון – אנחנו נעשה הכל כדי שמסורת החגיגות בל"ג בעומר, ובכל ימות השנה, תמשיך. למירון מגיעים אנשים מכל המגזרים: חרדים, ציונות דתית, מסורתיים, ספרדים, אשכנזים, חילוניים. האחריות שלנו היא להבטיח את ביטחונם, זה תפקיד הממשלה וכך נעשה".
פורום משפ' הרוגי מירון: "מברכים על החלטת הממשלה שלכאורה הייתה אמורה להתקבל כבר בשבוע שלאחר האסון, עצוב שהיינו צריכים להילחם על כך בעצמנו".
עצמאות וסמכויות רחבות
ההחלטה קובעת שתוקם ועדת חקירה ממלכתית, שנהנית מכוח החוק מעצמאות וסמכויות רחבות ביותר: חבריה מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון (ולא על ידי הממשלה, שאת פעילותה הם אמורים לחקור), בראשה עומד שופט, יש לה סמכות לזמן כל עד לחקירה ולעיין בכל חומר שתבחר, וכן להגיש המלצות. לפי הנוהג שהתגבש בוועדות החקירה שפעלו בישראל עד כה, ההמלצות יכולות להיות מוסדיות, וגם אישיות, למשל, שאדם מסוים לא ימשיך לכהן בתפקידו. עם זאת, הממשלה אינה מחויבת לקבל את המלצות הוועדה.
הצעת ההחלטה קובעת שהוועדה "תחקור את השתלשלות האירוע ותקבע מסקנות בכל הנוגע למכלול ההיבטים של האירוע, ובכלל זה תתייחס גם לעניינים הבאים: מעגלי קבלת ההחלטות שהובילו לאישור האירוע וקביעת המתווה שאושר ותנאיו; מכלול השאלות המקצועיות והמשפטיות הנוגעות לבטיחות אירועים המוניים ובתוכם גם אירועי פולחן דתיים והמקומות המשמשים את הציבור לעריכתם, לרבות ובמיוחד אירועים המשמשים לקיום אירועים רבי משתתפים, וכן לניהול אירועים כאמור, לרבות הגדרת בעלי תפקידים ותחומי אחריותם וכן עמידה בנהלים קיימים בעניינים אלה; הכלים העומדים בפני רשויות המדינה וגורמים נוספים לאפשר הפעלה יעילה ותקינה של המתחם".
בנוסף נקבע שהוועדה תמליץ על "הדרך הנכונה לעריכתם של אירועים המוניים בעיקר במקומות פולחן דתיים לרבות הכרה לאומית בערכם ובחשיבותם של האתרים", וכן על הסדרת האחריות על ניהול טקסים ושגרת החיים במקומות הפולחן, ויצירת מנגנון תקצוב ראוי ורישוי כחוק לקיומם הבטוח של האירועים.
הלאמה או המשך בעלות ההקדשים על מתחם הרשב"י
סוגיה נוספת שהממשלה מביאה לפתחה של הוועדה היא בחינת העברת הבעלות על אתרים מקודשים לידי המדינה. הצעת ההחלטה כוללת "בחינת הצורך בקבלת אחריות המדינה על חלק מהאתרים ובשינוי הבעלות על האתרים כיאה לערכם וחשיבותם לכלל הציבור".
אתר קבר הרשב"י במירון, שבו אירע האסון, נמצא בבעלות של ארבעה הקדשים פרטיים שונים. בעקבות דו"ח מבקר המדינה מ-2008 החליטה הממשלה להלאים את הקרקע במקום כדי לפתח אותו, אך בעקבות עתירה של ההקדשים לבג"ץ המדינה נסוגה מכך בהמלצת השופטים. כיום מנוהל מתחם הקבר על ידי 'ועדת החמישה' – גוף המשותף למדינה ולנציגי ההקדשים. הוועדה תצטרך לקבוע את עמדתה בשאלה האם נכון להלאים את קרקע המתחם הקדוש במירון ובמקומות נוספים.
הוועדה תפעל במקביל לחקירת המשטרה
האסון במירון נחקר גם על ידי המשטרה והמחלקת לחקירות שוטרים (מח"ש) שבוחנות את האחריות הפלילית של גורמים שונים המעורבים בו. חקירת מח"ש נפתחה מאחר שלמשטרה היה חלק משמעותי בניהול אירוע ההילולה במירון. שתי החקירות החלו בסמוך לאירוע. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן החל בקיום ביקורת על נסיבות האסון, אך הודיע כי אם תוקם ועדת חקירה, הוא יבחן את נחיצות הביקורת בנוסף על עבודת הוועדה. בהצעת החלטת הממשלה נכתב כי ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה ביחס לעבודת הוועדה ולחקירות הפליליות.
בכל מקרה, שטח הפעולה של ועדת החקירה הוא רחב בהרבה מחקירת משטרה, שמטרתה לבדוק אחריות פלילית קונקרטית של אנשים ספציפיים, בעוד ועקת חקירה מוסמכת לבחון היבטים רחבים כמו התנהלות לקויה של בעלי תפקידים, גופים ונבחרי ציבור שאינם בהכרח עבירה פלילית, אך תרמו להתרחשות האסון. זאת בנוסף לסמכות הוועדה להציע המלצות להמשך.
הצעת ההחלטה כוללת גם תקציב לוועדה – 6 מיליון שקלים, ו-5 תקני כוח אדם זמניים. עקב היעדר תקציב מדינה מאושר, התקציב יגיע מתקציבים של משרדי ממשלה שייסגרו – המשרד לחיזוק וקידום קהילתי והמשרד לעניינים אסטרטגיים.
הח"כים החרדים דרשו ועדה שימנו שרי הממשלה
הדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית עלתה בסמוך לאסון, ומרבית משפחות ההרוגים שותפות לה. גם מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי תמך בהקמת ועדת חקירה. למרות זאת, הממשלה בראשות נתניהו לא הורתה מיידית על הקמת ועדת חקירה. במקביל הגישו חברי כנסת מיהדות התורה ומש"ס (יעקב אשר, משה גפני וישראל אייכלר מיהדות התורה, מיכאל מלכיאלי ואוריאל בוסו מש"ס) הצעת חוק לוועדת חקירה 'ציבורית' לאירועים, שחבריה ימונו על ידי שרים בממשלה וחלקם יהיו עובדי משרדים אלו, מבנה שעלול לפגוע בעצמאות הוועדה לבקר את הממשלה.
חלק מהח"כים בסיעות החרדיות נימקו את התנגדותם לוועדת חקירה ממלכתית בכך שאינם מעוניינים שוועדה ששופט עומד בראשה תקבע את גורלו של אתר קדוש. "שופט שלא יצא מלשכתו לא יוכל לדעת מה לעשות עם זה", אמר חבר הכנסת יעקב אשר בכנס לשכת עורכי הדין, "ראש עיר לשעבר יכול לעשות את זה, אלוף פיקוד העורף יכול לעשות את זה. צריך שבוועדה יהיה רב, שיהיה דיין, מדובר במקום קדוש. השופטת חיות תקבע מה יהיה עם הר מירון לעוד 200 שנה? צריך לשמור על מקומו הייחודי והקדוש של המקום, ולעשות שינוי דרמטי".
במקביל לנסיון להקים ועדה שימנו השרים, קידמה סיעת יש עתיד חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית. לאחר שהוחלט בוועדה המסדרת לקדם את החוק הזה, פנה גפני לראש הממשלה דאז נתניהו בדרישה להקים ועדת חקירה ממלכתית. עם הקמת ממשלת בנט-לפיד, נקבעה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי המירון כחלק מקווי היסוד של הממשלה.
גנץ: "נוכל למנוע את האסון הבא"
שר הביטחון בני גנץ: "הקמת הוועדה היא חוב מוסרי לציבור הישראלי, וגם למשפחות. עלינו לוודא שלעולם לא יתרחש אירוע כזה. מדובר על ועדה שתפקידה קודם כל להציל חיים. אני מודה לשר האוצר ליברמן, לראש הממשלה בנט ולכלל חברי הממשלה שנרתמו לאישור מהיר של הקמת הוועדה כבר בישיבת הממשלה הראשונה". אתמול אמר גנץ על הצעת ההחלטה: "את 45 ההרוגים, שום ועדה לא תשיב, ואת צלקותיהם הפיסיות והנפשיות של מאות שנכחו במקום, לא נוכל להעלים. אך נוכל למנוע את האסון הבא, נוכל למנוע כאב ממשפחות רבות. רק ועדת חקירה ממלכתית, שאינה תלויה באף גורם פוליטי, תוכל להביא לחקר האמת, ואני באופן אישי, וחברי הממשלה כולם, מחויבים לכך."
שר האוצר אביגדור ליברמן: "היום אנו פותחים דף חדש, לא עוד התנהלות של כסת״ח על חשבון אזרחי המדינה. זו העת להסיק מסקנות, לקחת אחריות ולמנוע את האסון הבא, כך פועלת ממשלה שבאה לחזק את אמון הציבור. אני מביע שוב את תנחומיי הכנים למשפחות ההרוגים באסון. אנחנו כאן בשבילכן".
