היום תתחיל שנת לימוד חדשה, ויחד עם 158,958 תלמידי כיתה א' שיתחילו את לימודיהם, כ-9000 מורים ומורות חדשים יעשו אף הם את צעדיהם הראשונים במערכת החינוך.

למרות שהן יודעות שהמשכורת לא משביעת רצון, שההערכה למורים טעונת שיפור והסטטיסטיקה שמראה כי רבע מהמורים החדשים לא ישרדו את השנים הראשונות, המורות מלאות חזון וכוח לפגוש את הילדים ולחנך אותם להיות אנשים טובים יותר.

קבלו אותן, אין צורך לעמוד:

קארין קפלן (תמונה באדיבות המצולמת).

קארין קפלן, בת 26 מבאר שבע, תכנס לראשונה ללמד בבית-ספר בעיר כמורה לאזרחות והיסטוריה. לקארין עבר עשיר בתור מדריכה בתנועת נוער, מפקדת בגדנ"ע ורכזת חינוכית בחינוך מיוחד, אבל היום מגיע הדבר האמיתי.

מתי ואיך הבנת שאת רוצה להיות מחנכת ?
מאז שהייתי בתנועת הנוער, הבנתי שאני רוצה לעסוק בחינוך ושזה מה שאני אוהבת לעשות. אחרי שהשתחררתי עבדתי בבית ספר לתלמידים עם בעיות קשב וריכוז, ופגשתי בית ספר שכיף להיות בו ותלמידים שנתנו לי את ההרגשה שחינוך זה הדבר הכי משפיע בחיים.

ספרי על דמות חינוכית משמעותית בחייך שעיצבה את בחירתך להיות מחנכת?      
עינת, המדריכה שלי במסע לפולין. היא ידעה לעורר אותנו לשאלות, לעשות פרובוקציות ולא לתת לנו לענות שאלות קלות. היה לה מאוד אכפת מאתנו, למרות שהיינו קבוצה גדולה מאוד שיצאה למסע.

ממה את הכי חוששת בשנה הראשונה במפגש עם התלמידים?
שהתלמידים יחשבו שאני בגיל שלהם… אמרו לי בבית ספר לא להיעלב אם ישאלו אותי למה אני בלי תלבושת. סתם. אני לא מחנכת השנה, ואפגש עם המון כיתות וזה מפחיד אותי לא להגיע לכל התלמידים. אני הולכת ללמד אזרחות, שזה המקצוע הכי חשוב בבית ספר, וממש אתבאס אם זה לא יעניין אותם. וכמובן, התעסקות במשמעת.

מה המטרות שלך לגבי שנת הלימודים הקרובה ואיך תדעי שהצלחת?
להצליח לעשות שיעורים שרלוונטיים לחיי התלמידים ולתת להם כלים שיאפשרו להם להתבונן במציאות, לפתח תרבות דיון וחשיבה משמעותית. זה הגיל הכי משמעותי שזה יכול להיווצר. אני מקווה שבסוף השנה תתפתח תרבות דיון, והילדים יצליחו לדבר לא רק בסיסמאות.

דבר שחשוב לך להגיד לכל המורים החדשים בישראל ולתלמידי ישראל
למרות שהמקצוע לא מתגמל ולא מוערך, שנצליח לזכור למה באנו לעשות את זה ולא נכנע למערכתיות ונצליח לשנות את המערכת מבפנים.

טליה פורמנסקי "לא רציתי לעבוד מול מחשב ולכן עברתי לחינוך." (התמונה באדיבות המצולמת).

טליה פורמנסקי, בת 25, גרה בבאר שבע ותלמד בעיר. טליה התחילה לימודי כלכלה, אך מהר מאוד מצאה את עצמה מבינה שזה לא דרכה ועשתה הסבה לחינוך. מחר היא תכנס ללמד בבית ספר חילוני למרות שהיא עצמה בוגרת אולפנה, 'רציתי לצאת מהבועה שלנו, מרגיש לי שהחברה דתית קצת סגורה בעצמה ורציתי לצאת החוצה'.

מתי ואיך הבנת שאת רוצה להיות מחנכת ?
הבנתי את זה תוך כדי הלימודים. לא רציתי לעבוד מול מחשב ולכן עברתי לחינוך.

ספרי על דמות חינוכית משמעותית בחייך שעיצבה את בחירתך להיות מחנכת?      
המורה שלי להיסטוריה, היא לא זכרה את השמות של אף אחד מאתנו ודווקא לא היה שם יחס אישי אבל היא הייתה מאוד מעניינת ומאוד התלהבה מהמקצוע וזה החזיק אותי.

ממה את הכי חוששת בשנה הראשונה במפגש עם התלמידים?
בגדול, שהתלמידים לא ישימו עליי.

מה המטרות שלך לגבי שנת הלימודים הקרובה ואיך תדעי שהצלחת?
קיבלתי המון ערכים מהעולם הדתי שלדעתי אפשר להעביר הלאה, זה רלוונטי לכולם אבל יש את כל עניין הכבוד. אני עד היום אם אפגוש את המורה שלי מהתיכון אקרא לה המורה, יש הרבה מאוד כבוד אחד לשני ולאנשים מבוגרים ממך, אני לא אתחיל לדרוש מכולם לקרוא לי המורה, אבל האווירה והרעיון נראים לי חשובים.

דבר שחשוב לך להגיד לכל המורים החדשים בישראל ולתלמידי ישראל
אומרים שהשנה הראשונה הכי קשה אבל אחרי זה עובר, וגם חשוב ללמוד מהמורים הוותיקים

נרדינה מוגייזל-שמאס "לילדים יש סוד, ואם יודעים מה הסוד הזה אז כל הפחדים נעלמים" (התמונה באדיבות המצולמת).

נרדינה מוגייזל-שמאס, בת 26, במקור מחיפה אך כיום מתגוררת היום בגליל המערבי ותתחיל ללמד בפסוטה ובתרשיחא. 'ילדים מבינים, הם לא טיפשים. להכל אני נותנת חשיבות כי כל דבר קטן שחשוב לי הוא חשוב לילדים'.

מתי ואיך הבנת שאת רוצה להיות מחנכת ?
רק כשהתחלתי ללמד בסטאז' שלי לפני שנה. אז הבנתי שאני יכולה להיות מורה. לפני זה חשבתי שאני אתעסק רק באומנות, יהיה לי סטודיו וגלריה, לא האמנתי שאני אוכל לעבוד עם ילדים. אחרי שהתנסיתי, למרות שבהתחלה היה ממש קשה, דעתי השתנתה והיום אני מרגיש ראויה לזה.

ספרי על דמות חינוכית משמעותית בחייך שעיצבה את בחירתך להיות מחנכת?      
הייתי ממש קטנה, בכיתה ד'. המורה שלי לעברית, קוראים לה מקריה ואני עד עכשיו זוכרת אותה טוב. יש לי A.D.H.D ורוב המורים לא ידעו לעכל אותי. היא הבינה אותי וראתה בי ילדה מוכשרת. תמיד עזרה לי וניסתה להתמודד עליי. עד היום אני זוכרת עד כמה היא אהבתה אותי.

ממה את הכי חוששת בשנה הראשונה במפגש עם התלמידים?
לא יודעת אני לא חוששת. אין לי ממה לחשוש. לילדים יש סוד, ואם יודעים מה הסוד הזה אז כל הפחדים נעלמים. הסוד הוא פשוט אהבה, חום, חיבוקים – זה כל מה שצריך.

מה המטרות שלך לגבי שנת הלימודים הקרובה ואיך תדעי שהצלחת?
להעלות את רמת האומנות בבית הספר, לגלות לילדים דברים חדשים ולעשות שתי תערוכות גדולות של הילדים. אני מלמדת את הילדים הכל, לא רק לגזור ולהדביק. תולדות האומנות, לרשום – אני מתייחסת לזה באופן מאוד רציני ואני גם יודעת שהילדים יתייחסו לזה באופן רציני. לא נותנים מספיק ערך לאומנות ואני מאוד קנאית כלפיה, אמנות לא פחות שווה ממתמטיקה, לדעתי זה אפילו יותר חשוב.

דבר שחשוב לך להגיד לכל המורים החדשים בישראל ולתלמידי ישראל
לא להיות המורה הרעה שמפחידה את הילדים, ואני זוכרת מורות כאלו בחיי. ההפך, חום ואהבה זה הפתרון אפילו לילד הכי קשה בעולם. זה גם תלוי במורה, אם היא באמת מקנא למקצוע שלה ומבינה את חשיבותו – היא תצליח.