דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי כ"ה בשבט תשפ"ב 27.01.22
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

כ-50% מהנשים בישראל מרוויחות פחות מ-5,500 ש״ח בחודש

יוזמת ההסתדרות להעלות את שכר המינימום מציפה מחדש את פערי השכר המגדריים, כשנשים מהוות שני שליש מהמועסקים בעשירון הנמוך | יו"ר נעמת: ״נשים הן אלה שנושאות בנטל ונדחקות החוצה ממעגל התעסוקה. חשוב לקרוא לגברים להיכנס יותר הביתה״

עובדות בבית קפה בתל אביב. למצולמות אין קשר לנאמר בכתבה (צילום ארכיון: מרים אלסטר/פלאש90)
הדס יום טוב

העלאת שכר המינימום היא סוגיה נשית. נכון למרץ 2021 קיים פער של 32% בין שכר הנשים לשכר הגברים, כשרוב מרוויחי שכר המינימום במשק הן נשים. השכר החציוני בקרב נשים בישראל הוא מספר קרוב מאוד לשכר המינימום: 5,489 שקלים, ונשים מהוות 67.3% מהשכירים בעשירון התחתון של ההכנסות.  

גאיה (25) מירושלים עובדת כמדריכה בעמותה לבני נוער בסיכון, ובעבודה נוספת בתחום ההדרכה. "מי שמשתכר שכר מינימום חייב לעבוד בשתי עבודות, אם אתה סטודנט אז גם להשיג מלגות ולשנורר כסף מההורים, זה די רע", היא אומרת ל'דבר'.  

"עם העזרה של ההורים, שתי עבודות ושתי מלגות והכול אני סוגרת את החודש, אפילו חוסכת, אבל מעט מאוד. אולי למשהו שיספיק כדי לעשות משהו נחמד בקיץ, לא בשביל בית או חתונה. אני בכלל לא בטוחה שהסכומים שאני חוסכת הם מה שמבוגרים מתכוונים אליו כשמדברים על לחסוך". 

לדבריה, זה בעיקר לא מאפשר לה להמשיך בעבודה לאורך זמן, אף שהעבודה שלה מעניינת אותה וחשובה לה. "אנשים עוזבים בגלל השכר, כי מ-5,300 שקלים בחודש אי אפשר להתקיים, והרבה אנשים עובדים גם במשרה חלקית זו בעיה שבתחומי החינוך והרווחה הרבה משרות הן בשכר מינימום, שזה בגדול כמו לעבוד במלצרות. אם שכר המינימום יעלה באופן משמעותי, זה יאפשר לאנשים להישאר בעבודה יותר זמן". 

"מצאתי עבודה במה שהיה חיוני". למצולמת אין קשר לכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

מריה (24), סטודנטית שעובדת בלובי בניין בתל אביב, גם היא אחת מהנשים שמתקיימות משכר מינימום. היא עבדה כמלצרית לפני הקורונה, וכשנסגרו המסעדות הלכה לעבוד בחברת השמירה. "היה לי חשוב להישאר בדירה שלי ולא לחזור להורים, אז מצאתי עבודה במה שהיה חיוני״.

מריה גרה בדירה בבת ים עם עוד שני שותפים, ההורים עוזרים לה לממן את התואר. לדבריה, שכר המינימום לא מאפשר לה לענות על כל מה שהיא צריכה: "הדבר הכי משמעותי שאני מוותרת עליו בינתיים זה טיפול שאני צריכה לעשות, שעולה הרבה כסף. אני לא חייבת אותו כדי לחיות, אבל הוא ישפר לי באופן משמעותי את איכות החיים".

״אני מחכה לסיום הלימודים ואז אעבוד במשהו יותר מכבד, ואז אני אעשה את הטיפול. אני חושבת שזו המהות בלהשתכר בשכר מינימום: שאת פשוט דוחה את מה שאת לא חייבת עכשיו. מה שנקרא מהיד לפה, בלי תכנון". 

חגית פאר, יו"ר נעמת: "דואגות לפתח את העצמאות הכלכלית של נשים" (צילום : קובי וולף, עבור דבר)

"ההורים שלי מבוגרים ולא עשירים בלשון המעטה״, אומרת מריה, ״הם עלו מברית המועצות לשעבר, אחרי גיל 40, ואין להם פנסיה גדולה שהם חסכו, והם מתגוררים בדירה ישנה. הייתי שמחה להיות מסוגלת להגיד להם: 'עזבו, קחו את החיסכון שעשיתם לי, סעו לחופשה, שפצו את הבית, תוסיפו לכם לפנסיה'. אבל אני לא יכולה״. 

היא מספרת על התחושה המתסכלת כשכרטיס האשראי לא עובר בסוף החודש. "זה משהו שאני מתה לדעת אם מישהו מחברי הכנסת חווה פעם. הבושה הזאת כשאת בקופה בסופר והכרטיס לא עובר. המבט של הקופאית, של האנשים בתור, התחושה שלך שאת כישלון. כשמישהו בתור אחרייך מציע לך בנימוס לשלם. זה כל כך מביך״.

70% מהיוצאים לחל״ת בסגר, היו נשים

יו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הודיע שידרוש בכל עסקת חבילה חדשה במשק את העלאת שכר המינימום ל-6,000 שקלים בחודש. תוספת של 700 שקלים על השכר הנהוג היום. אם דרישת ההסתדרות תתקבל על ידי שר האוצר החדש, ליברמן, שכר המינימום יעלה כבר בינואר 2022.

חגית פאר, יו"ר נעמת, אומרת ל'דבר' שהעלאת שכר המינימום חשובה בעיקר לנשים. "כשהמהלך יושלם, הוא ייתן הזדמנות לנשים להיות במקום אחר לגמרי ויאפשר קצת יותר לסגור את הפער. מלבד ההריון עצמו כמובן, נשים הן עדיין אלה שנושאות בנטל של גידול הילדיםגם נשארות בבית כשהילד חולה, וככה נדחקות מתוך מעגל התעסוקה. זה קשור לזה שהמשכורת של הגבר פשוט גבוהה יותר. בחישוב המשפחתי זה פשוט עדיף. 

"רוב מרוויחי שכר המינימום בישראל הן נשים. בנוסף, ראינו שבקורונה נשים היו הנפגעות העיקריות: 70% מהיוצאים לחל"ת בסגר השני היו נשים, מעל 62% מהנרשמים בשירות התעסוקה בכל התקופה הן נשים. על פי נייר עמדה שפורסם על ידי הפורום הכלכלי העולמי, נצטרף 136 שנים במקום 100 כדי לסגור את הפער המגדרי. משמע, הקורונה הוסיפה 36 שנה לפער בתוך שנה אחת. הנתונים האלה לא הפתיעו אותי". 

פאר מוסיפה שקשה מאוד לצאת מהמעגל הזה. "חשוב לקרוא לגברים להיכנס יותר הביתה, לחוקק חוק שמאפשר תקופת הורות גם לאבות, שבסך הכול אני מאמינה שמעוניינים גם להיות חלק משמעותי מגידול הילדים. העלאת שכר המינימום במשוואה הזו היא דבר משמעותי, מכיוון שהיא מאפשרת לנשים את הדחיפה הקלה להרוויח קצת יותר, להיות פחות תלותיות, לעמוד על הרגליים ולקדם את עצמן. 

"בנוסף, ידוע שבמצב של אי-ודאות כלכלית, האלימות בתוך המשפחה גוברת. בנעמת אנחנו דואגות לפתח את העצמאות הכלכלית של נשים על מנת שלא יפתחו תלות כלכלית. אנחנו צריכים לצמצם את הפער בין שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, שגבוה פי יותר מ-2.5 משכר המינימום. עם יוקר המחיה שרק עולה, אנחנו לא יכולים להישאר עם מינימום 5,300 שקל לחודש. זה פשוט לא מספיק. נשים יהיו הזוכות העיקריות מזה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!