ראש ממשלת שוודיה, סטפן לוון, הפך אתמול (שני) לראשון בהיסטוריה של המדינה להפסיד בהצבעת אי אמון בפרלמנט. את ההצבעה יזמה האופוזיציה, אחרי שרפורמות שהציע לוון בשוק הדיור נדחו בפרלמנט. התוצאה עשויה להפיל את הממשלה השברירית יותר משנה לפני הבחירות הבאות.
מחיר הגיוני במקום מחיר שוק
לפי ה-OECD, שוודיה היא אחת המדינות הקשוחות ביותר בפיקוח על שכירות. החוק השוודי מגביל את גובה דמי השכירות, וקובע כי משכירים יגבו שכר דירה "הגיוני", עם תקרת גג שנקבעת ביחס לממוצע ההוצאות באזור.
שיטה זו מחליפה את "מחיר השוק", כלומר, כל מחיר שהמשכירים ימצאו לנכון ויהיו שוכרים שיסכימו לשלם. הכלל הזה נוגע גם להשכרה ישירה וגם להשכרה בסאבלט, שעבורו ניתן לגבות תוספת שכירות מינימלית לכיסוי הוצאות. מחיר השכירות הממוצע כיום בשטוקהולם עומד על 1,000 דולר לחודש.
מבקריו של לוון טוענים כי הרפורמה שניסה להעביר בחוקי השכרת הדירות נעשו ללא התייעצות עם איגוד השוכרים השוודי, וכנגד דעת הקהל הצעיר. תכניתו של לוון הייתה להסיר את הפיקוח הנוקשה רק על דירות שייבנו החל מ-2022, ולא על הדירות הקיימות. במסגרת הרפורמה מחירי השכירות בדירות חדשות יקבעו, בין היתר, על פי מיקום הנכס, רמת האינפלציה ועוד.
לטענת הממשלה, המהלך אמור לייעל את שוק השכירות במדינה בטווח הארוך, בין היתר על ידי תמריץ לבניית יחידות דיור נוספות והקלה על מציאת דירה להשכרה. מרכזי הערים הגדולות בשוודיה סובלים מזה שנים ממחסור בדירות להשכרה בעקבות גידול משמעותי באוכלוסייה, בין היתר בגלל הגירה.
בשוודיה קיימת מערכת של 'שוק שכירות משני', עם פיקוח מחירים "רפוי" יותר, שקל יותר לחתום בו חוזים. בשל הביקוש הרב לשכירות בקרב תושבים חדשים, המחירים בשוק המשני נוטים להיות גבוהים בהרבה מהשוק הרשמי. מצב זה יוצר עוול כלכלי וחוסר בטחון עבור אוכלוסיות מוחלשות, כמו מהגרים ופליטים.
בתגובה לעמדת הממשלה, טען וועד השוכרים השוודי ששבירת מנגנון הפיקוח יקפיץ את מחירי השכירות בעשרות אחוזים באזורי הביקוש. התפתחות כזאת התרחשה כבר בפינלנד השכנה אחרי שהממשלה הקלה את הפיקוח על התחום לפני מספר שנים, ובוועד השוכרים מדגישים כי מהלך דומה בשוודיה יפגע משמעותית על הצעירים במרכזי הערים.
בנוסף, טוענים בשמאל השוודי, המהלך ייצור תקדים שיביא ללחץ של בעלי הבתים בשכירות מפוקחת להסרה, או החלשה משמעותית, של הפיקוח על כלל הדיור בשוק המפוקח ובשוק המשני.
בחירות בזק או ממשלה חדשה
עתידו הפוליטי של לוון (63), המכהן כראש הממשלה מאז 2014, לוט בערפל. כעת עומדות בפניו שתי אפשרויות במסגרת החוק: להתפטר ולתת ליו"ר הפרלמנט להטיל על המחוקקים להרכיב ממשלה חדשה, או לקרוא לבחירות בזק, דבר שלא קרה בשוודיה מאז 1958. בכל מקרה, בספטמבר 2022 צפויות להתקיים בשוודיה הבחירות כמתוכנן.
"המוקד שלי תמיד היה ותמיד יהיה לעשות את הטוב ביותר בשביל שוודיה", אמר לוון אחרי ההצבעה, "אני רוצה לקחת זמן מה, לא בהכרח את כל השבוע, אך את הזמן הדרוש כדי שנבחן את צעדינו בקפידה. מדובר בנושא רציני מאוד למדינה".
ביום חמישי הודיעו שלוש מפלגות באופוזיציה: מפלגת המתונים מהמרכז-ימין, הנוצרים דמוקרטים והמפלגה הפופוליסטית 'השוודים הדמוקרטים', כי יצטרפו למפלגת השמאל בהצבעה נגד הממשלה.
למרות שהמפלגה הקומוניסטית יושבת באופוזיציה, לוון הסתמך עליה כדי להקים את הממשלה ולהעביר חקיקה בפרלמנט. לוון ניסה לרכך את הרפורמה בכך שהזמין ארגוני בעלי דירות ושוכרים למשא ומתן, אך המפלגה הקומוניסטית דחתה את היוזמה ואמרה כי מדובר "בתיאטרון פוליטי".
ראש הממשלה כינה את תגובתה של מפלגת השמאל "חסרת אחריות", ואמר שימתין לתוצאות ההצבעה כדי לקבל את "ההחלטה הטובה ביותר למען שוודיה". לדבריו, הניסוח הסופי של הרפורמה עדיין לא גובש, ולכן החלטת מפלגת השמאל להצביע למען הדחתו היא פזיזה.
"מדובר בצעד לא אחראי להשליך את שוודיה אל תוך משבר פוליטי בשעה שהמדינה נמצאת במצב קשה", אמר לוון בהתייחס למגפת הקורונה והשלכותיה.
הקואליציה בראשותו מחזיקה ב-116 מושבים מתוך 349 שבפרלמנט השוודי, הריקסטאג, והיא נהנית מתמיכתן של שתי מפלגות שלא שותפות בה. לכל ארבע המפלגות שחברו להדיח את לוון יש 181 מחוקקים. כדי להצליח לעשות זאת, היה עליהן להשיג רוב מוחלט של 175 מחוקקים לפחות. הצעת אי האמון אושרה ברוב של 181 תומכים מול 109 מתנגדים ו-51 נמנעים.
מפלגת המרכז של לוון, 'הסוציאל דמוקרטים', ניהלה מאז הבחירות ב-2018 ממשלת מיעוט שברירית. מלבד הסוציאל -דמוקרטים כוללת הקואליציה גם את הירוקים, אולם על מנת להרכיב את הממשלה נזקקו שתי המפלגות לתמיכה נוספת אותה קיבלו מהמפלגה הקומוניסטית ומשתי מפלגות ימין נוספות שהסכימו לתמוך בקואליציה בתמורה להתחייבות הממשלה לרפורמות הכוללות את תחום הדיור.
