ועדות מקומיות יוכלו לאשר תכניות בניה לשכירות ארוכת טווח על "שטחים חומים" המיועדים למבני ציבור. כך החליט שלשום (רביעי) שר האוצר משה כחלון במטרה לעודד הוזלה של שוק הדיור להשכרה כחלק מתכניתו לפתרון משבר הדיור.

על פי הצו עליו חתם כחלון, ועדות תכנות מקומיות יוכלו לאשר ולקדם פרויקטים להשכרה לטווח ארוך בהם שכר הדירה נמוך ב-20% ממחירי השוק. כמו כן יוכלו הוועדות המקומיות לאשר גם הקמה של מעונות סטודנטים ודיור מוגן לקשישים על "שטחים חומים".

בפועל, קובעת ההחלטה את הורדת דרג הוועדה המאשרת, בהחליפה את הוועדה המחוזיות בוועדה מקומית עצמאית. על פי כחלון, הורדת הדרג תביא לקיצור התהליכים הכרוכים באישור בנייה מסוג זה וכך, להגדלת ההיצע.

על פי השר כחלון "החלטה תעודד הקמת פרויקטים להשכרה על-ידי רשויות מקומיות, תאפשר להגדיל את היצע הדירות המיועדות לשכירות ארוכת טווח עבור הזוגות הצעירים ותהווה נדבך נוסף במאמץ הלאומי לפתרון משבר הדיור". עם זאת, מספר בעיות עולות משינוי זה, ובראשן- אפשרות הפגיעה במרחבים הציבוריים.

גורמים המצויים באופן פעולתן של הוועדות המקומיות מזהירים מפני התדרדרות בשמירה על השטחים הציבוריים הנובעת מהחלטתו של כחלון. תכניות המתאר המקומיות מחייבות את הרשויות לשמור הקצאה של שטחים חומים למבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לפרקים וגינות. שטחים אלו חשובים לאיכות חיי התושבים אך לא מניבים ארנונה לרשויות. הרחבת האפשרות של חריגה מהשימוש המקורי בשטחים אלו יכולה להיות כדאית לרשות המקומית בטווח הקצר אך עלולה לפגוע בתושבי הרשות בטווח הארוך.

שכונות מסוימות סובלות כבר היום מהיעדר קרקע ציבורית שתאפשר בניה של מוסדות חינוך. כך קורה שבשכונת הדר בחיפה לדוגמה, אין מספיק גני ילדים ובתי ספר ותושבי השכונה נאלצים לשלוח את ילדיהם ללמוד בשכונות אחרות או לחלופין להסתפק בגנים פרטיים המצויים בדירות מגורים.

דור השכירות

בישראל קצת יותר מ-600,000 משקי בית החיים בשכירות המהווים כ-27% מכלל משקי הבית בישראל. עיקר השוכרים בישראל מגיעים מהשכבות החלשות. כ-55% מהעשירון התחתון חיים בשכירות ו-42% מהעשירון השני בעוד שבשלושת העשירונים העליונים רק כ-15% ממשקי הבית חיים בשכירות. מאפיין בולט נוסף של שוכרי הדירות הוא גילם. 46% בגילאי 25-34 חיים בשכירות ו- 39% בקרב שכבת הגיל 35-44. במהלך העשור האחרון חלה עליה תלולה בשיעור המשפחות צעירות (נשואים עד עשר שנים עם ילדים עד גיל תשע) החיות בשכירות. בשנת 2004 כ 20% מהמשפחות הצעירות חיו בשכירות בשנת 2012 יותר מ 35% מהמשפחות הצעירות חיו בשכירות.

נתונים אלה ממחישים את הצורך במתן פתרון משמעותי לשוכרי הדירות, שכן מדובר באוכלוסיות החלשות יותר ובתופעה מתרחבת של דור שלא מצליח לרכוש דירה. על פי מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב יחד עם מכון אלרוב ומרכז "הגר",  שבחן כלים שונים להשפעה על שוק השכירות, התברר כי על מנת להשיג השפעה אפקטיבית על שוק הדיור יש צורך בשילוב של פעולות שונות הכוללות בין היתר, מכרזים ממשלתיים לבניה של מתחמי דיור להשכרה ארוכת טווח, עידוד שוק הדיור להשכרה ע"י תמריצים כגון הקלות מס למשכירים מוסדיים (שבבעלותם 100 דירות ויותר) בניית דירות להשכרה בבעלות עירונית והסדרה בחוק של היחסים בין השוכר למשכיר. פעולת הסדרת היחסים (פיקוח על שוק השכירות) האפקטיביות המשמעותית ביותר על הורדת מחירי השכירות.