דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תאגיד המים

משק המים / תושבים מתנגדים למאמצי ראש המועצה להפעיל תאגיד מים בעוספיא

קבוצת המתנגדים טוענת כי התאגיד ייקר את עלות המים וכי אחוז הגבייה בכפר גבוה, בעוד ראש המועצה טוען כי אחוז הגבייה לא עולה על 40%. ברקע, עומדת המגמה הכלכלית הרואה בהפרטה פתרון יחידי לכשלים במשק

הפגנה בעוספיה כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).
הפגנה בעוספיה כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

מאות מתושבי עוספיא יצאו להפגנה כנגד הצירוף של היישוב לתאגיד "פלגי מוצקין" המספק מים לקריית מוצקין ורכסים, בטענה שהמהלך ייקר את עלות המים במאות אחוזים ליישוב הסובל מאבטלה ועוני חמורים. לתושבים טענות קשות נגד ראש המועצה וג'יה כיוף, שמוביל את המהלך. חוק תאגידי המים מעצב את משק המים על פי הגיון עסקי. לטענת כיוף, הבעיה נעוצה בחוק עצמו ולא בציות לו.

את המחאה מוביל גרעין של כ-30 פעילים, המתארים את עוספיא כסנונית ראשונה במאבק ארצי לביטול השיטה של תאגידי המים. הפעילים רוצים לחזור לשיטה של אספקת המים לציבור על ידי הרשויות המקומיות כשירות בתשלום, ולא כעסקה החייבת במע"מ באופן שיצור גם הוזלה בתעריף.

הפגנה בעוספיה כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).
הפגנה בעוספיא כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).

סאנד רקאב הוא קצין במילואים, סטודנט לתואר שני, וחבר בקבוצת המאבק: "אני חבר בתנועה פוליטית של צעירים בעוספיא הקיימת 4 שנים, ובינתיים הצלחנו להכניס למועצה מועמד שלא בעזרת תמיכה חמולתית. השנה ניסו להכניס את התאגיד לעוספיא בתקציב היישוב, ובמשך חמישה נסיונות הוא לא אושר. משרד הפנים פיזר את המועצה והשאיר את ראש המועצה בתפקיד, כחלק מוועדה קרואה לניהול היישוב. ראש המועצה ממשיך לנסות להכניס את התאגיד. למאבק שלנו יש תמיכה מחברי כנסת מ'כולנו', מהליכוד ומהמחנה הציוני".

מדוע אתם מתנגדים לתאגיד המים?
"עשינו בדק בית והשוואות עם יישובים אחרים, והתאגיד הוכיח את כשלונו. אם מדברים באוצר על יוקר המחיה, אז התאגיד בא לפגוע ישירות בכיס של התושב, הפשוט והלא פשוט. יש מחאות באשדוד, באשקלון. כל מה שעושה תאגיד המים, המועצה יכולה לעשות במחיר נמוך יותר. כבר היום הגבייה היא מעל 80%. הנושא של תאגידי המים הוא לא שוויוני, 49% מתושבי עוספיא הם מובטלים, אם אתה גר במרכז או בחולון, אתה משלם אותו תעריף. אני לא באשכול כלכלי השמיני או התשיעי, אני מתחת לשלישי".

מרשות המים נמסר, כי התעריף האחיד דווקא הוגן, מפני שעלויות אספקת המים ביישוב גדול וצפוף כמו תל אביב זולות משמעותית. סבסוד נוסף מתרחש בתאגיד איזורי הכולל  יישובים חלשים בעלי תשתיות מוזנחות לצד יישובים בעלי תשתיות מים איכותיות. התאגיד המשותף ישקיע יותר בתשתיות ביישוב החלש ויקבל גם סיוע כספי מהמדינה, כפי שמוצע למשל בחיבור בין עספיא לקריית מוצקין ורכסים. כך או אחרת, מחיר המים פועל מבחינה כלכלית כמס עקיף התורם להרחבת פערים, כאשר רק הורדת התעריף תצמצם את הפגיעה. להשוואה, בתחום הבריאות גובה המדינה מס ישיר לפי יכולת האזרח ומוסיפה עליו עוד כספים מאוצר המדינה כדי ליצור מערכת יותר שוויונית.

חברת הכנסת מ'המחנה הציוני' איילת נחמיאס-ורבין, בהפגנה בעוספיה כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).
חברת הכנסת מ'המחנה הציוני' איילת נחמיאס-ורבין, בהפגנה בעוספיא כנגד כניסת תאגיד המים (תמונות באדיבות סנד רקאב ועימאד שחידם ממטה המאבק).

עימאד שחידם, עובד במשרד המשפטים, משמש כדובר מטה המאבק. לדבריו, "בהיעדר תמיכה של התושבים וחברי המועצה, אסור לקבל החלטה כזו גורלית. התושבים חוששים מייקור של המצרך הכי בסיסי. כשיש תאגיד אז יש מנכ"ל והנהלה נפרדת, שהאזרח צריך לממן בנוסף למים".

ענן ארכאב, תושב עוספיא, מספר כי כיום "אנחנו משלמים על ארבע נפשות, 206 שקלים למועצה, עד 27 קוב. בתאגיד התעריף קופץ ל-600 שקלים, 200% הפרש. בתוך התעריף שלהם יש סעיפים שלא קיימים כיום".

התאגיד צריך לממן הלוואת הבעלים של המועצה בריבית על רכש התשתית, מתוך הצעת ההסכם בין פלגי מוצקין בע"מ לעוספיה
התאגיד צריך לממן הלוואת הבעלים של המועצה בריבית על רכש התשתית, מתוך הצעת ההסכם בין פלגי מוצקין בע"מ לעוספיא

בשיחה ל'דבר ראשון', מתאר ראש המועצה כיוף מציאות שונה ממה שמציגים הפעילים, "המצב של המים בעוספיא בעייתי מאוד, יש 40% גבייה בלבד, ו-46% מהמים זורמים ואף אחד לא יודע לאן. אני לא מקבל תקצוב לתחזוקת הצנרת ממשרד הפנים, שהתאגידים כן מקבלים. התאגידים הוכנסו בגלל מצב מאוד קשה ברמה הארצית. בשפרעם לדוגמא, התגלו 1,100 מדי מים שהרשות לא ידעה עליהם בכלל, לכן אני בעד ההפרטה. כל אחד צריך לשלם על מה שהוא צורך. הקופה הציבורית של עוספיא משלמת קנס של 6 ש"ח לקוב על אי-תיאגוד. המחיר לצרכן הועלה בהוראת רשות המים בדיוק לפי אותו מחיר של התאגיד. הרשות המקומית לא קובעת את זה. בכל מקרה לא תהיה כניסה של התאגיד ללא החלטת מליאה".

במקום התחברות ל"פלגי מוצקין" בו תקבל עוספיא מושב אחד בלבד בהנהלת הדירקטוריון של התאגיד, התושבים מציעים חלופה בצורת תיאגוד מקומי של דלית אל כרמל ועוספיא לתאגיד מים משותף. לטענת כיוף, הוא הגיש בקשה כזו, אך "משרד התשתיות לא אישר אותה, בייחוד כשיש מגמה לצמצם את מספר התאגידים הארצי מ-53 ל-15, כדי לחסוך בעלויות".

ראש מועצת עוספיא, וג'יה כיוף: "המצב של המים בעוספיא בעייתי מאוד, יש 40% גבייה בלבד, ו-46% מהמים זורמים ואף אחד לא יודע לאן. אני לא מקבל תקצוב לתחזוקת הצנרת ממשרד הפנים, שהתאגידים כן מקבלים. התאגידים הוכנסו בגלל מצב מאוד קשה ברמה הארצית."

ארכאב לא מקבל את הסברי כיוף. "איך ייתכן שכל שנה המועצה משלמת שבעה מליון שקלים על אבדן מים שלא ברור לאן הם זורמים? ראש המועצה מכהן בתפקיד כבר שבע שנים. איך לא קמה ועדת חקירה? כל המטרה שלו היא להוריד מעצמו את האחריות לאספקת המים ולהעביר אותה לכתובת אחרת".

ההפרטה שלקראת ההפרטה

חלק ניכר מאי השוויון בחברה הישראלית מתבטא באי שוויון בין הרשויות המקומיות. תאגידי המים נועדו לכאורה להעניק שירות איכותי במחיר עלות, שיתמודד עם העובדה שחלק מן הרשויות המקומיות הזניחו במשך שנים את צנרת המים ולא טיפלו כראוי בגביה, בגניבות מים ובדליפות. במקביל לשיפור בתשתיות, לצד הניהול המקצועי, כניסת התאגידים לנוף הציבורי טומנת בחובה הגיון עסקי ומופרט, ומשרתת את עיקרון הרווח שיכול להרחיב את הפערים.

למשל, החלטת הממשלה על תשלום לפי העלות הממשית, מביאה לכך שתושבי יישובים הרריים משלמים יותר כסף על חיבורי תשתיות המים, גם אם תושביהם סובלים מאבטלה ומעוני, כמו בעוספיא. התאגידים רוכשים את תשתיות המים מהרשות המקומית באמצעות הלוואה נושאת ריבית, שגם העלות שלה מתגלגלת לתעריף. התושבים נאלצים לשלם הוצאות מימון בפעם השניה על תשתית קיימת, שכבר נמצאת בבעלותם. המשמעות היא ניהול משק מים ציבורי בקודים של משק מופרט טרם הפרטה. במצב כזה, כשתהיה הפרטה פורמלית, איש לא יחוש בהבדל, כי הציבור כבר הורגל לכך שנים מראש.

סאנד רקאב, חבר בקבוצת המאבק "כל מה שעושה תאגיד המים, המועצה יכולה לעשות במחיר נמוך יותר. כבר היום הגבייה היא מעל 80%. הנושא של תאגידי המים הוא לא שוויוני, 49% מתושבי עוספיא הם מובטלים, אם אתה גר במרכז או בחולון, אתה משלם אותו תעריף. אני לא באשכול כלכלי השמיני או התשיעי, אני מתחת לשלישי"

למי זה משתלם ?

התאגידים מורשים להעביר את רווחיהם, אם יש כאלו, כדיווידנדים בחזרה לרשות המקומית. הסיכוי של תאגיד להגיע לרווח, תלוי במצב הכללי של התושבים אותם הוא משרת. לדוגמא, תאגיד 'מניב ראשון' בראשון לציון נהנה מאחוזי גביה גבוהים, ביישוב מישורי, ומדווח באתר האינטרנט כי הוא מצליח להשקיע בתשתיות ולהפחית את אובדן המים בכל שנה בעקביות. את הרווחים ניתן למצוא דווקא בפרסומי אתר רשות המים, לפיו 'מניב ראשון' הרוויח מעל 60 מליון שקלים בשנתיים האחרונות ובעבר העביר עשרות מליוני שקלים לקופת העירייה.

בהגיון אחר, כספים אלו יכולים היו לעזור להורדת התעריף או משמשים להקמת תשתיות מים ביישובים הרריים, בדומה למה שנעשה ברשת הולכת הגז הארצית – תעריף זהה על שירותים בעלי עלויות פיתוח שונות. ייתכן שניתן לייעל את משק המים בעוספיא באופן פנומנלי, אך גם אז, נתוני היסוד הטופוגרפיים ומצבם הסוציו-אקונומי של התושבים לא יאפשרו את פוטנציאל הרווחיות של "מניב ראשון", מה שצפוי להגדיל את אי השוויון, למעט תרחיש יחיד בו ההתיעלות תהיה גורפת בכל ישראל ויהיה ניתן להוריד את התעריף לכולם.

על פניו, היכולת לשאוב דיבידנדים מתאגידי המים מעניקה תמריץ להתייעלות במשק הציבורי, אך מכיוון שמגמת חוק תאגידי המים והביוב היא להפריט עד מחצית מכל אחד מהם, היא מכוונת גם לרווח פרטי ממשאב ציבורי. בסיכומו של דבר, תאגיד המים מעביר את האחריות לאספקת המים לגוף אשר לא נבחר על ידי התושבים, אינו חייב בדין וחשבון כלפיהם, ופועל למטרת רווח. מדובר בדילמה ערכית לגבי הדמוקרטיה – האם ברצוננו להפקיע סמכויות מנציגינו הנבחרים ברשויות בעבור הגיון פעולה עסקי ומקצועי או שאנו מאמינים שניתן להגיע לניהול איכותי גם תחת נציגינו הנבחרים ברשויות המקומיות. צודק כיוף באומרו שכדי לשנות מדיניות ברמה הארצית בנושא הזה יש לשנות את החוק בכנסת.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!