ההתקפות של בכירי האוצר נגד תכנית בנק ישראל להשקעה בתשתיות מצביעות על נתק, לא רק מהמצב של המשק הישראלי, אלא מהחשיבה הכלכלית ברחבי העולם. בניגוד למובילי החשיבה ומעצבי המדיניות הכלכלית בעולם המפותח, נראה שבאוצר מסרבים להפנים את העובדה שהחשיבה הכלכלית הבינלאומית השתנתה.
אפילו מעצבי מדיניות שתומכים ברמה העקרונית במדיניות תקציבית מרסנת שינו את דעתם (גם אם באופן זמני) למול אתגרי משבר הקורונה. אבל נראה שמשרד האוצר הישראלי הוא האחרון שלא הפנים את סדר הגודל של משבר הקורונה, וממשיך לדבוק בסיסמאות שאין להן קשר עם המצב הכלכלי בפועל.
- גרמניה
הגרמנים נחשבו בעבר לגורמים השמרנים ביותר מבחינה תקציבית באיחוד האירופי, ותפקדו כשומרי "האחריות הפיסקלית" והמדיניות התקציבית המרוסנת באיחוד. הם היו מהתומכים הגדולים של החוקים הפיסקליים המגבילים של האיחוד, ולאורך שנים שמרו על מדיניות "גירעון אפס" של איזון תקציבי מוחלט.
ואז הגיעה הקורונה, וקובעי המדיניות עשו סיבוב של 180 מעלות. רק אתמול הודיע משרד האוצר הגרמני על כוונתו לגייס 100 מיליארד אירו נוספים בשוקי ההון כדי לממן את הוצאות משבר הקורונה. הגיוס יוצא הדופן מתאפשר כי הממשלה הגרמנית אישרה ביטול זמני של החוק הפיסקלי המרכזי שמגביל את יכולתה של הממשלה לגייס חוב חדש. כך, הגיוסים הגרמנים יעמדו על 470 מיליארד אירו בעקבות המשבר, ויחס החוב-תוצר עלה מעל 70%, אחרי שעמד על כ-58% לפני הקורונה.
- ארצות הברית
בניגוד לתפקיד ששיחקה בעבר, ארצות הברית היא היום הגורם המוביל את שינוי המדיניות העולמי לעבר הגדלת ההשקעה וההוצאה הממשלתית. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ הציג בתחילת משבר הקורונה את חבילת הסיוע הגדולה ביותר בהיסטוריה האמריקאית, והנשיא ביידן הביא תכנית השקעות בהיקף של לא פחות מ-6 טריליון דולר.
"הגיע הזמן שהמדינה תחזור לשחק תפקיד משמעותי וחכם יותר במשק", אמרה על כך שרת האוצר של הנשיא ביידן, ג'נט ילן, בתגובה לביקורת על התכנית.
![נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומזכירת האוצר ג'נט ילן. "הגיע הזמן שהמדינה תחזור לשחק תפקיד משמעותי וחכם יותר במשק" (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/04/180421_biden2.jpg "נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן ומזכירת האוצר ג'נט ילן. "הגיע הזמן שהמדינה תחזור לשחק תפקיד משמעותי וחכם יותר במשק" (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)")
- קרן המטבע הבינלאומית
קרן המטבע היא גוף נוסף ששינה את עמדותיו הכלכליות מקצה לקצה במשבר הקורונה. אמנם מדובר בשינוי הדרגתי לאורך השנים האחרונות, אבל לעומת עמדתה בעשורים קודמים, קרן המטבע קוראת היום להגדלה דרמטית של שיעור החוב הממשלתי כדי לממן השקעות חברתיות והשקעות תשתית בשלהי משבר הקורונה. קריסטלינה גיאורגייבה, מנכ"לית הקרן, אפילו אמרה שממשלות העולם צריכות לא לחשוש מעלייה מעל 100% ביחס חוב-תוצר.
"הסיוע התקציבי שניתן אחרי משבר 2008 היה קטן מדי והוסר מהר מדי, ואנחנו לא רוצים לחזור על הטעות הזאת הפעם", אמרה גיטה גופינאת, הכלכלנית הראשית של הקרן, בראיון לפייננשל טיימס בשנה שעברה. "סיוע תקציבי מהווה כלי חיוני ביותר להובלת ההתאוששות הכלכלית. לא כל עלייה בשיעור החוב היא אסון נורא."
- OECD
אנחל גורייה, שסיים לאחרונה את תפקידו כמנהל ארגון ה-OECD, היה בעבר קול ניצי במיוחד בנושאים תקציביים. הוא היה תומך נלהב בקיצוצים התקציביים באירופה אחרי המשבר הפיננסי ב-2008, ואמר בעבר שאין סכנה גדולה יותר ליציבות של מדינות מאשר חוב ממשלתי.
למרות זאת, משבר הקורונה הצליח לגרום לו לשנות את דעתו. מאז מרץ 2020 הוא קורא שוב ושוב לא להגביל את הוצאות הממשלה להתמודדות עם המשבר עצמו, ולא לחשוש להגדיל את החוב כדי לממן חבילות השקעה ליציאה מהמשבר. "אנחנו עדיין נמצאים במצב שבו צריך להגדיל את ההוצאה הממשלתית בצורה ניכרת", אמר במאי האחרון, בהתייחס לשאלת מימון חבילות ההשקעה בתשתיות בארצות הברית ובאירופה.
- הפד
ג'רום פאוול, נגיד הבנק הפדרלי של ארצות הברית, הוא עוד אחד ממעצבי המדיניות ששינה את התייחסותו להוצאה ממשלתית בשנה וחצי האחרונות. בתחילת המשבר הוא אפילו חרג ממנהגם של נגידי הבנק וקרא לבית הלבן להגדיל את הסיוע למשק.
"מעט מדי סיוע יוביל להתאוששות חלשה, שתביא לקושי מיותר למשקי בית ועסקים", אמר. "לעומת זאת, הסכנה שבהוצאה גבוהה מדי על סיוע נראית כרגע קטנה יותר. אפילו אם נבין בדיעבד שהסיוע שנתנו היה גדול מדי, לא מדובר בכספים שילכו לאיבוד. ההתאוששות תהיה חזקה ומהירה יותר אם המדיניות המוניטרית והפיסקלית ימשיכו לעבוד ביחד כדי לספק סיוע לכלכלה עד שהמשבר יעבור".
5. מריו דראגי
ראש ממשלת איטליה, מי שהיה סמל למדיניות הצנע כשהיה נגיד הבנק האירופי אחרי משבר 2008, אישר חבילת פיסקליות גדולות במדינתו.
"אם היינו שופטים את המהלך הזה דרך העיניים של אתמול הייתי מאד מודאג", אמר דראגי במסיבת עיתונאים ברומא סביב ההחלטה, "אבל נקודת המבט שלנו היום שונה בגלל שהמגיפה הפכה נטילת חוב גדול מאד לאקט לגיטימי. אם החוב משמש כדי להחזיר חברה באופן בר קיימא לשוק, מדובר בחוב טוב שיכול לעזור לחברה לתמוך בעצמה".
6. בנק ישראל
השינוי התפיסתי לא התרחש רק בעולם, והוא כבר מיושם בבנק ישראל. למעשה, ההערות של יוגב גרדוס ושירה גרינברג היו התייחסות לתכנית ההשקעות שהציג בנק ישראל בשבוע שעבר, שכוללת השקעה של 42 מיליארד שקלים בשנה בתשתיות ובחינוך, ועלייה של יחס החוב-תוצר לרמה של כ-82% בטווח הבינוני.
"תקציבי הקורונה לא יפתרו בעיות, צריך להגדיל את ההשקעות במשק", אמר נגיד בנק ישראל אמיר ירון.
