עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי 'נשר רמלה', סמוך לעיר רמלה. האדם, שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה, זכה לשם שינציח את האתר: 'הומו (טיפוס אדם) נשר רמלה'. ממצאי החפירות פורסמו בכתב העת היוקרתי Science.

המאובן האנושי התגלה על ידי ד"ר ד"ר יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית, שהוביל את הצוות הארכאולוגי שמאחורי המחקר, בחפירות הצלה שנערכו באתר הפרהיסטורי.  אתר זה שוכן באזור הכרייה של מפעל המלט נשר סמוך לרמלה.

במהלך החפירות, בעומק של כשמונה מטרים, נחשפו עצמות רבות של בעלי חיים כמו סוסים, יחמורים ושורי בר, כלי אבן וכן עצמות אדם. בין העצמות נמצאו גם עצמותיו של האדם הקדום "החדש".

צוות בינלאומי, בהובלת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב וירושלים, זיהה אותו כשייך לטיפוס חדש של אדם, שכאמור לא היה מוכר למדע. זהו טיפוס האדם הראשון שמוגדר בארץ.

ד"ר זיידנר ציין עוד כי "התגלית היא יוצאת דופן, לא העלינו בדעתנו שלצדו של הומו ספיינס הקדום הסתובבה פה קבוצת אדם נוספת ששרדה עד לשלב כל כך מאוחר בהיסטוריה האנושית. אם עד כה לא היו מספיק ממצאים בנוגע לסוג אדם זה, כעת נפתח לנו צוהר בזמן כדי לדעת יותר על אורח חייו ותרבותו שהיו קרובים מאוד לאלו של הומו ספיינס".

ממצאים באשר לאורחות חייו, תרבותו וקשרים תרבותיים בין 'אדם נשר רמלה' להומו ספיינס מתפרסמים אף הם היום בכתב העת המדעי Science במאמר מקביל.

על סמך הדמיון למאובנים אנושיים קדומים, בני כ-400 אלף שנה, שנמצאו בעבר בארץ ובעולם, הגיעו החוקרים מאוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית למסקנה שאנשי נשר רמלה הם שריד לאוכלוסייה ייחודית מתקופת מהפלייסטוקן התיכון שלא זוהתה עד כה.

הגילוי של טיפוס אדם חדש באזורנו, והדמיון שלו לאוכלוסיות קדם-ניאנדרטליות, מאתגר את התפיסה המקובלת במחקר לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. לטענת החוקרים לפחות חלק מהניאנדרטלים האירופאים הם צאצאי הומו נשר רמלה.

התגלית החדשה מציעה פתרון לתעלומה בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם.

שרידי חלק הגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

הממצא החדש מראה שלאורך לפחות 100 אלף שנים ועד 200 אלף שנים חיו בארץ במקביל ובשיתוף שני טיפוסי אדם: אנשי נשר רמלה שחיו באזור כבר לפני כ-400 אלף שנים, והומו ספיינס, שהגיע לאזור מאוחר יותר לפני כ-200 אלף שנים לכל המוקדם.

על פי החוקרים, לפחות ממאובני אדם קודמים שהתגלו בישראל בעבר לא הומו ספיינס ארכאי כפי שהיה סבור עד כה, אלא בני כלאיים בין ההומו ספיינס להומו נשר רמלה.

הצורה והמבנה של של הומו נשר רמלה חולקים תכונות גם עם הניאנדרטליים (בעיקר בשיניים ובלסת) וגם עם בני אדם קדומים יותר כמו ההומו ארקטוס (בעיקר בגולגולת). עם זאת, הוא שונה מאוד מהאדם המודרני: מבנה הגולגולת אחר לחלוטין, אין לו סנטר והשיניים גדולות מאוד.

בעקבות ממצאי המחקר, החוקרים סבורים שקבוצת האדם הקדום 'נשר רמלה' היא אוכלוסיית המוצא שממנה התפתחו מרבית אוכלוסיות האדם בתקופת הפלייסטוקן התיכון, כולל הניאנדרטלים מאירופה. הם, כנראה, אלה שהזדווגו עם ההומו ספיינס שהגיעו לאזור לפני כ-200 אלף שנה.

פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב היה ממובילי הצוות האנתרפולוגי שמאחורי המחקר. לדבריו, "החשיבות המדעית במציאת טיפוס חדש של אדם מאפשרת לנו לעשות סדר בעולם המאובנים, להרכיב חתיכה נוספת בפאזל של התפתחות האדם הקדום ולהבין את המסעות שהוא עבר ברחבי העולם הישן. טיפוס אדם 'נשר רמלה' הוא הגשר שבין האוכלוסיות האסייתיות והאירופאיות בפלייסטוקן התיכון ומראה שחלק מהמאובנים של אותה תקופה שמוינו למינים שונים הם למעשה ואריינטים גיאוגרפים מקומיים של אותה קבוצה: קבוצת נשר רמלה".

הרשקוביץ הוסיף שהגילוי של האדם הקדום ינשר רמלהי מאתגר את התפיסה המקובלת לפיה מוצא האדם הניאנדרטלי באירופה. "עד לחשיפת הממצאים החדשים", הסביר, "רוב החוקרים סברו שהניאנדרטליים הם 'סיפור אירופאי', כשקבוצות קטנות מהן נאלצו לנדוד דרומה עם התפשטות הקרחונים באירופה ואף הגיעו לארץ ישראל לפני כ-70 אלף שנים".

"האיש מ'נשר רמלה' מאתגר את התיאוריה הזאת", אמר, "ומראה שאבותיהם של הניאנדרטליים באירופה חיו בארץ ישראל כבר לפני כ-400 אלף שנה ומכאן, הם נדדו מערבה לאירופה ומזרחה לאסיה. הניאנדרטליים המפורסמים של מערב אירופה אינם אלא השרידים של אוכלוסייה גדולה בהרבה שחיה כאן בלבנט, לא להפך".

לפי ד"ר הילה מאי מאוניברסיטת תל אביב, אף היא ממובילי הצוות האנתרופולוגי, למרות שלצערנו לא השתמר דנ"א במאובן מנשר רמלה, הממצא יכול להציע פתרון לשאלה גדולה מאוד בהיסטוריה של האדם: כיצד הגיעו גנים של הומו ספיינס לתוך האוכלוסייה הניאנדרטלית שחיה באירופה זמן רב לפני שההומו ספיינס הגיע לשם.

צוות המחקר (מימין לשמאל): יוסי זיידנר, רחל שריג, הילה מאי, מריון פרבוסט וישראל הרשקוביץ (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

במאמר האנתרופולוגי שפורסם ב-Science, החוקרים טוענים שהאדם מ'נשר רמלה' יכול לענות על השאלה הזאת. יותר מזה, טוענים החוקרים שהאדם מ'נשר רמלה' הוא לא ממצא יחיד באזורנו, ושחלק ממאובני האדם שהתגלו בארץ בעבר ושהאנתרופולוגים התקשו שנים רבות בזיהויים, כמו המאובנים האנושיים ממערת טבון שהם בני כ-160 אלף שנה, ממערת זוטייה שהם בני כ-250 אלף שנה וממערת קסם שהם בני כ-400 אלף שנה, נמנים על אותה קבוצה אנושית חדשה: טיפוס אדם נשר רמלה.

ד"ר רחל שריג מאוניברסיטת תל אביב, ממובילי הצוות האנתרפולוגי, סבורה שהגילוי הזה של טיפוס חדש של אדם עם תכונות ארכאיות וניאנדרטליות, עם דמיון למאובנים הן מאירופה והן ממזרח אסיה יוביל לכך שההיסטוריה של הניאנדרטלים תילמד באופן שונה. בגלל שכבר לא מדובר בסיפור אירופאי ייחודי אלא בסיפור רחב הרבה יותר, אירופאי-אסיאתי, כאשר הלבנט הוא נקודת ההתחלה או נקודת החיבור בין שתי היבשות.

"התגלית מאתר נשר רמלה כותבת פרק חדש ומרתק בסיפור האבולוציה של האדם", אמרה ד"ר שריג. ד"ר מאי הוסיפה: "כול מאובן חדש שמתגלה בכלל ובאזורינו בפרט עשוי להביא לתפנית בסיפור".

"תפיסה רווחת בקרב האנתרופולוגים", סיכם פרופ' הרשקוביץ, "היא שהעבר משתנה (בהתאם לממצאים), רק העתיד בטוח".

לקריאת המאמאר המלא – לחצו כאן.