דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

שופט בג"ץ על החוק שמכניס בתי חולים ציבוריים לגרעונות: "הזעקה מהשטח דחופה"

בית החולים הדסה עתר נגד משרד הבריאות, שמחייב את בתי החולים לגבות מחיר מופחת על שירותי בריאות | הרכב השופטים בראשות יצחק עמית המליץ לצדדים להגיע להסכמה בהידברות, ויפרסם את החלטתו

הפגנת בתי החולים הציבוריים מול משרד האוצר. (צילום: דוד טברסקי)
הפגנת בתי החולים הציבוריים מול משרד האוצר. (צילום: דוד טברסקי)
דפנה איזברוך
דפנה איזברוך
כתבת
צרו קשר עם המערכת:

בג"ץ דן היום (שני) בעתירת בית החולים הדסה נגד משרד הבריאות כנגד אופן התקצוב הגרעוני של בתי החולים הציבוריים. בדיון אמר השופט יצחק עמית: "אנחנו כמובן ממליצים ומייעצים לעשות שולחן עגול" בית בתי החולים לאוצר ליישוב המחלוקות. הוא פנה לנציגי המדינה ואמר: "אנחנו בדיון, אתם טוענים אקדמי תיאורטי, אך ברור שיש זעקה מהשטח, זעקה דחופה. יושבים פה אנשי אוצר, זה הזמן לחבוש את הפצעים ולשתף בהליך… שבו איתם (עם בתי החולים – ד.א.). שימו לב, כל בתי החולים הצטרפו, כנראה יש בעיה".

בהחלטה שניתנה לאחר סיום הדיון כתבו השופטים עמית, ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף ש"העתירה שלפנינו מעוררת שאלות נכבדות הנוגעות למערכת הבריאות, ובפרט לבתי החולים הפרטיים ולהתחשבנות בינם לבין קופות החולים", אך נמנעו מפסיקה בעתירה בשלב זה, וזאת "בהינתן שהממשלה החדשה אך החלה לפעול, ובהינתן שטרם נקבע מנגנון ההתחשבנות לשנת 2021". בהתאם לכך הם קבעו כי משרדי הממשלה יעדכנו את בית המשפט בנוגע להסדרה המעודכנת של התחשבנות קופות החולים ובתי החולים עד ה-1 בספטמבר.

עוד נקבע שהדסה, שלא צירפה לעתירתה נתונים כלכליים, תגיש לבית המשפט נתונים אודות הגירעון שנגרם לה במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 עקב הסדר ההתחשבנות עם הקופות. בנוסף נקבע שקופות החולים מאוחדת, מכבי ולאומית יצורפו לעתירה בנוסף לכללית.

המחלוקת: מה תוקף החוק הקיים ומה משמעות 'המחיר הנורמטיבי'

הדיון עסק בשתי סוגיות במחלוקת: הראשונה היא תוקפו של החוק הקיים, שקובע את ההתחשבנות בית בתי החולים לקופות החולים ל-2020 (חוק הקאפ), ובאין הוראת חקיקה אחרת, המשיך להיות מיושם בפועל גם ב-2021. לטענת המדינה, החוק כבר אינו בתוקף, וממילא בחודשים הקרובים ייחקק חוק תקציב מדינה חדש וחוק קאפ חדש. המחלוקת השנייה היא האם המחיר הנורמטיבי שקובעת ועדת הפיקוח על מחירי שירותי הבריאות, המשותפת למשרדי הבריאות והאוצר, הוא מחיר שמתן הנחה עליו מהווה הפסד לספק השירות, כפי שטענו בתי החולים, או שזהו מחיר מומלץ שניתן להפחית ממנו, כפי שטענה המדינה.

שופט העליון יצחק עמית. "יושבים פה אנשי אוצר, זה הזמן לחבוש את הפצעים ולשתף בהליך" (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש90)
שופט העליון יצחק עמית. "יושבים פה אנשי אוצר, זה הזמן לחבוש את הפצעים ולשתף בהליך" (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש90)

בעתירה, שהוגשה בינואר 2021, דורש בית החולים הדסה כי השופטים יורו למשרדי הבריאות והאוצר ולכנסת לבטל את החוק הקיים לפיו קופות החולים ישלמו לבתי החולים על שירותים רפואיים מחיר הנמוך ב-18.5% מ'המחיר הנורמטיבי' שקבע משרד הבריאות עצמו, ומחיר קבוע מראש לשנת 2020 ללא קשר לכמות השירותים שהוענקו בפועל. לחילופין דורשים בהדסה החרגה מהחוק, או פיצוי מלא על הנזק הנגרם להם בעקבות החובה לגבות את המחיר הנמוך. לעתירה צורפו כל ששת בתי החולים הציבוריים (שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ובתי החולים בנצרת), וקופת חולים כללית שמפעילה בתי חולים.

החוק שבמרכז העתירה מכונה 'חוק הקאפ' ומסדיר את ההתחשבנות בין התי החולים לקופות החולים. הוא נחקק החל מ-2014 כהוראת שעה, בגרסאות שונות. הדסה דורשת לבטל את הוראת השעה שנחקקה ב-2017 לשלוש שנים, וקבעה הפחתה גורפת של 18.5% בתשלום שקופות החולים יעבירו להדסה בגין שירותים רפואיים, ביחס למחיר הנורמטיבי, שנקבע על ידי ועדת מחירים של משרדי האוצר והבריאות. המטרה המוצהרת היא הפחתת שירותי הבריאות הניתנים לאזרחים, אך בפועל טוענים בהדסה בפגיעה בזכות לקניין ולחופש העיסוק. "המדינה, אשר מחויבת על פי חוק לממן את עלות שירותי הבריאות שבסל הבריאות, מטילה עלות זו על העותרת (ולא רק עליה), באופן שאינו חוקי ואינו חוקתי", נכתב בעתירה.

בהדסה מציינים כי החובה לגבות מחירי הפסד על שירותי בריאות חלה על כל בתי החולים, אך הממשלה דאגה לפצות את בתי החולים שבבעלות המדינה וקופות החולים. לעומת זאת, לא נקבעו הסדרי פיצוי דומים לבתי החולים הציבוריים – שבעת בתי החולים שאינם בבעלות המדינה או קופות החולים: הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת. בהדסה טוענים כי הפגיעה הכלכלית בעקבות ההכרח לגבות מחירים נמוכים היתה קשה.

בנוסף מבקשים בהדסה לבטל את הוראת השעה שנחקקה ל-2020, לפיה ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים בשנה זו תהיה תקרת תשלום שזהה לסכום ששולם לכל בית חולים בשנת 2019, ללא קשר להיקף הטיפולים שבוצעו בפועל. במשרד הבריאות הסבירו את ההוראה הזו בצורך לתת יציבות כלכלית לבתי החולים בשנת הקורונה, עקב הפחתת הטיפולים האלקטיביים והגברת הטיפול בחולי הקורונה.

בעתירה נכתב על מנגנון תקרת התשלום ל-2020 שהוא "קובע כי שירותי רפואה ציבוריים בעלות של עשרות מיליוני שקלים ימומנו באופן מלא על ידי הדסה". בנוסף מדגישים בהדסה ש"השירותים שסיפקה הדסה הבאים בגדרי מנגנון תקרת התשלום הם ברובם המכריע שירותי אשפוז קורונה. המדינה דרשה מהדסה להקים מחלקות קורונה, הדסה התגייסה באופן מלא למאבק הלאומי בנגיף, וכעת דורשת המדינה מהדסה באמצעות חקיקה לממן שירותים אלה מכיסה. קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של גזלת קניין שלטונית".

בינואר 2021 ניהלו שבעת בתי החולים הציבוריים מאבק שכלל גם שביתה בדרישה שמשרד הבריאות יתמוך בהם כלכלית, לאחר שנקלעו למשבר תקציבי חמור בעקבות הוצאות שנגזרו ממשבר הקורונה. בסופו של המאבק סוכם שבתי החולים יקבלו תוספת תקציב נקודתית בסך כ-920 מיליון שקלים. אך במהלך המאבק ואף בסיומו הדגישו בבתי החולים שהקורונה רק הקצינה את מצבם הבעייתי ממילא, בגלל התקצוב הגרעוני של השירותים שהם מספקים למטופלי קופות החולים במחיר מופחת, ללא פיצוי ממשלתי.

תגובת המדינה: "אי קביעת הסדר התחשבנות בחוק עשויה לסכן את יציבות בתי החולים"

בתגובת המדינה נטען כי יש לדחות את העתירה מכיוון שהוגשה באיחור רב ביחס להחלטות אותן היא תוקפת, שהן כבר בבחינת "מעשה עשוי", בעוד הטענות המובאות בה ביחס לעתיד הן תיאורטיות בלבד. בנוסף נטען כי "הסדר ההתחשבנות מסדיר את הצריכה של סך פעילות רכש שירותי האשפוז בין קופות החולים לבתי החולים. מטרתו היא לאסדר את משק האשפוז, תוך שמירה על יציבותם הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים, על ידי ריסון הגידול בהוצאות האשפוז של קופות החולים והבטחת רמת הפעילות בבתי החולים".

במדינה מסבירים כי "אי קביעת הסדר התחשבנות בחוק, משמעותו מחד גיסא גידול בהיקף התשלום שמעבירות קופות החולים לבתי החולים בגובה של מאות מיליוני ש"ח בשנה, ומאידך גיסא מתן אפשרות לקופות החולים להעביר פעילות בשיעור של עשרות אחוזים מבתי החולים מסוימים לבתי חולים אחרים, אשר עשויה להוביל לפגיעה קשה בהכנסותיהם של בתי החולים ולסכן את יציבותם, בעיקר של בתי החולים הקטנים ואלו המצויים באיזורי פריפריה".

בתגובת המדינה מצוין גם כי בשנת 2020 קיבלה הדסה מהמדינה תמיכות בסך של למעלה מ- 400 מיליון שקלים, "וזאת בשים לב למצבה הפיננסי אשר על פי הנטען בעתירה הוא תוצאה, בין היתר, של הסדר ההתחשבנות, בשנה ייחודית ומורכבת זו של משבר הקורונה". בנוסף  נטען בתגובה שהסדר התשלום המרבי רלוונטי לגבי הדסה, וכי ביחס להסדר מיצוע ההנחות שנתקף בעתירה, מוזכר כי לפני ההסדר נתנה הדסה הנחות בשיעור גבוה יותר.

בהדסה הגיבו לתגובת המדינה וטענו כי בתגובות לעתירה נעדרת " התמודדות עניינית עם הטענה שבלב העתירה – אי החוקיות ואי החוקתיות שבכפיית הדסה לספק שירותי בריאות, במחירים נמוכים בהרבה מהעלות שהמדינה עצמה קבעה להם כנכונה מכוח דיני הפיקוח על המחירים – תוך הפרת הדין המחייב את המדינה לממן את שירותי הבריאות, ותוך גזילת קניין פרטי". בנוסף טוענים בהדסה כי אין צורך בהוכחת הנזק להדסה, מאחר שברור שמכירת שירותים רפואיים במחיר נמוך מזה שמשרד הבריאות עצמו קבע גורמת לפגיעה כלכלית.

בנוסף מצביעים בהדסה על דו"ח שפרסם האגף לפיקוח על מערך האשפוז משרד הבריאות עצמו בינואר 2021, ומעיד כי הגרעונות בבתי החולים הציבוריים נובעים בעיקר " מהמחירים אותם קובעת המדינה ומההנחות אשר היא מחייבת את בתי החולים לתת לקופות החולים". 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!