ה-OECD פרסם היום (שני) את המלצותיו בנוגע לשכר במגזר הציבורי. בין ההמלצות: ביטול חלק מתוספות השכר וניתוב בתקציבים להעלאות שכר בסיס, ואימוץ מודל שכר מבוסס ביצועים על חשבון מודל מבוסס ותק. הארגון קורא גם להגבלות משמעותיות על יכולת העובדים במגזר הציבורי לשבות, וממליץ להגיע להסכמים שמאפשרים מרחב תמרון גדול יותר בקביעת שעות העבודה.
הארגון ממליץ להגיע להסכמי שכר המאפשרים להנהלה גמישות גבוהה יותר בהתאמת שעות העבודה והתפקידים לעובדים, ומשבח את ההסכם אליו הגיעה ההסתדרות עם המדינה בנושא ההתנהלות בזמן משבר הקורונה.
עוד המלצה שעולה מהדו"ח היא להפריד את המשא ומתן על העלאות שכר ממשרד האוצר, שמנהל בדרך כלל את הדיונים בנושאים האלו. ה-OECD ממליץ ליצור גופי ביניים שינהלו את המשא ומתן עם העובדים על העלאות שכר, או אימוץ כללי עליית שכר קבועים מראש, שנקבעים על ידי פרמטרים מקרו כלכליים ללא צורך במשא ומתן כלל.
חלק ניכר מההמלצות בדו"ח נוגעות לצמצום יכולת השביתה של עובדי המגזר הציבורי. ה-OECD ממליץ ליצור מוסדות פנימיים ליישוב סכסוכי עבודה, שדרכם יצטרכו לעבור הסכסוכים לפני שארגון העובדים יוכל להכריז על כוונתו לשבות. הארגון גם ממליץ לבחון את האפשרות להכריז על חלק מהמגזר הציבורי כשירותים חיוניים, ובכך לאסור על צעדים כמו שביתות, ולהסדיר בחוק נושאים עליהן מותר יהיה לעובדים לשבות, ונושאים עליהם אסור יהיה.
המלצה נוספת היא הגבלת יכולת השביתה של העובדים על ידי הארכת התקופה לאחר הכרזה על סכסוך עבודה בה ניתן יהיה לשבות, כמו גם הוספת סעיף התיישנות על סכסוכי עבודה.
"ההמלצות שהוצעו הן קיצוניות בהגבלה שלהן על חופש ההתארגנות ונועדו לכרסם בכוח הארגוני של העובדים במשוואת הכוחות הלא שוויונית ממילא, אל מול המעסיק" הגיבו לדו"ח בהסתדרות. "חופש ההתארגנות הינו זכות יסוד וניסיון להגביל אותה באצטלא של פתרון סכסוכים מנוגד לערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות".
"בשנים האחרונות ובמשבר הקורונה בפרט, הוכיחה ההסתדרות את מעמדה כגורם אחראי ומאזן במשק. באפס ימי שביתה, הצלחנו בתקופה קצרה יחסית להביא לקו הגמר רפורמות מורכבות ומשמעותיות אשר משפרות את השירות לכלל אזרחים ומועילות לכלכלה הישראלית. הרפורמות הושגו בזכות ההבנה המשותפת של הצדדים כי כל מהלך לטובת המשק, חייב להתבצע בהסכמה ולהישען על יחסי אמון עמוקים. בהקשר זה, ההסתדרות לא תביע התנגדות לגוף ליישוב סכסוכי עבודה וגישורים".
"עובדות ועובדים הם מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית ואם יש שיעור שכל עולם למד ממשבר הקורונה זה הצורך לחזק את המערכות הציבוריות. אחיות, עובדי מעבדה, עובדות סוציאליות, אנשי הוראה וביטחון הם עמוד השדרה של החברה הישראלית. כל ניסיון לפגוע במגזר הציבורי יחליש את יכולתה של המדינה לתת מענה לאזרחים במשבר הבא.
"נזכיר כי כבר בימיו הראשונים של משבר הקורונה, רתמה ההסתדרות את המגזר הציבורי ודאגה להסדרים גמישים כדי להבטיח את המשך התפקוד התקין של המשק. היינו בקו החזית ונמשיך להיות שם, כדי שגם בשגרה וגם בחירום אזרחי ישראל יוכלו לקבל שירות זמין, נגיש וטוב יותר ממה שמקבלים אזרחי מדינות אחרות.
"השיח בין ההסתדרות לבין הדרג המקצועי במשרד האוצר לא פסק מאז ונמשך לכל אורך התקופה, מתוך מטרה משותפת לבחון את שוק העבודה המשתנה ולהיערך לדרישותיו. ההסתדרות תבחן באופן רציני ומעמיק כל הצעה שנועדה לטפח מצוינות בקרב העובדים ולהצעיד את המשק שלנו אל העתיד.
"האחריות על יחסי עבודה תקינים חלה על כל הצדדים וכל ניסיון להגביל את חופש ההתארגנות או להתערב במנגנוני הכרזת סכסוכי העבודה, מפר את האיזון ופוגע בדיאלוג החברתי.
"חשוב להזכיר כי בסוף 2019 ה-OECD פרסם דוח מיוחד שקבע כי עבודה מאורגנת חשובה לצמיחה כלכלית, להעלאת הפריון ולצמצום פערי השכר במשק. הדוח מגולל על פני 270 עמודים, ממצאים שנאספו מ-36 מדינות מפותחות, אשר תומכים בכך שעבודה מאורגנת היא כלי מדויק וגמיש יותר מחקיקה וגם הכלי המתאים ביותר להסדרת שוק העבודה העתידי. אי לכך, ההסתדרות סבורה כי יש להקטין את התערבות הרגולטור ביחסי העבודה.
"חופש ההתארגנות הינו זכות יסוד וניסיון להגביל אותה באצטלא של פתרון סכסוכים מנוגד לערכי היסוד של מדינה דמוקרטית. כל ניסיון לפגוע או להגביל את זכות השביתה או במעמד העובדים, ייתקל בהסתדרות חזקה שתילחם בנחישות וללא פשרות."
