קייטנות "בתי הספר והגנים של החופש הגדול" של משרד החינוך והרשויות המקומיות יחלו ברביעי השבוע, עם תחילת חופשת הקיץ בגנים וביסודיים. יומיים לתחילת הפעילות, הרשויות המקומיות נאלצות להתמודד עם מחסור בכוח אדם, הרשמה נמוכה בקרב תלמידים מהכיתות הגבוהות יותר, והחשש מהתפרצויות קורונה.

התכנית כוללת שלושה שבועות של פעילות, מה-1 עד ה-22 ביולי, מלבד ימי שישי ותשעה באב, בעלות מסובסדת או ללא עלות כלל ביישובים באשכול כלכלי-חברתי נמוך. הפעילות תיערך מהשעות 7:30 בגנים ו-8:00 בבתי הספר, עד 13:00 בצהריים, והרשויות המקומיות מציעות גם פעילויות צהרון, בתשלום נוסף.

כששר החינוך הקודם יואב גלנט הכריז על התכנית, הוא הציג אותה כהמשך של שנת הלימודים ובדגש על השלמת פערים לימודיים. בפועל, כל רשות מקומית בנתה את תכנית הפעילות באופן המתאים לה, מתוך האפשרויות שהציג משרד החינוך.

אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך של הרשויות המקומיות, מסביר: "משרד החינוך בא ואומר, אני מעמיד על המדף תוכנית הפגתית, חברתית ערכית, לימודיות, והעשרה לימודית. ריבוי התוכניות מאפשר לכל רשות מקומית לקחת מהמדף את התוכנית שמתאימה לצרכיה ויכולותיה, וליישם אותה".

התכנית החלה לפעול ב-2014 בכיתות א' עד ד'. בקיץ שעבר היא הורחבה לראשונה גם לגני ילדים, כמענה לצורך של הורים במסגרות חינוכיות בעקבות משבר הקורונה.

כוח אדם: היענות נמוכה של המורים והגננות

מודל ההפעלה של תכנית הגנים ובתי הספר של החופש הגדול מבוסס על שני מקורות של כוח אדם: מורות וגננות שבוחרות ללמד בתכנית בחופשת הקיץ שלהן בתשלום נוסף, וכוח אדם של הרשות המקומית – סייעות חינוכיות, מדריכי חוגים, סטודנטים לחינוך, מדריכים צעירים ועוד. למעשה הרשות המקומית נדרשת 'להשלים' את המורות והגננות שלא ילמדו בתכנית.

מאפייניו של כוח האדם שיוציא לפועל את התוכנית יקבעו במידה רבה את אופייה של התוכנית המבוצעת ברשות. כלומר, ככל שכוח האדם מורכב מיותר מורים וגננות כך התוכנית תעסוק יותר בהשלמת הפערים הלימודיים. ככל שכח האדם יהיה מורכב ממדריכים בלתי פורמליים התכנית תעסוק בתכנים הפגתיים, ערכיים וחברתיים.

לפי קמינסקי, הקיץ הנוכחי מתאפיין בהיענות נמוכה של מורים וגננות להשתתף בתכנית. למרות חוסר בנתונים כלל-ארציים, קמינסקי אומר ש"באופן כולל המורים והגננות לא מגיעים לבתי הספר של החופש הגדול." כך לדוגמה, במועצה האזורית עמק חפר אמרו ל'דבר' כי כח האדם יורכב מסייעות, מדצ"ים, ומספר מורים בלבד כל בית ספר.

"בסופו של דבר זה אפילו לא עניין של רשות, אלא של מוסד", אומר קמינסקי, "יכול להיות מצב שבו במוסד אחד 90% מהמורים מגיעים לתוכנית ומאה מטר משם מוסד אחר לא מצליח להעמיד את התכנית, ופונה לאפיקים אחרים". קמינסקי מציין לחיוב את משרד החינוך, שהתכנית שבנה מאפשרת לרשויות להעמיד חלופות בהתאם למצב. "כל מוסד וכל רשות מה שהוא מסוגל ומצליח להעמיד. השטח יודע לעבוד ביחד".

אתגר נוסף לרשויות הוא כוח האדם בגני הילדים. על רקע ההיענות הנמוכה של גננות לתכנית, סייעות הגנים יידרשו במרבית הרשויות לתפקד כגננות מחליפות. במסגרת סכסוך עבודה שהכריזה ההסתדרות עם מרכז השלטון המקומי דרשה ההסתדרות לאפשר גם לסייעות לבחרו האם לעבוד בתכנית ואת הגדלת התוספת לשכרן, ואיימה בשביתה של הסייעות. בית הדין הארצי לעבודה הוציא צו מניעה לשביתה והמו"מ יימשך בימים הקרובים. במקביל הודיעה ההסתדרות שלא תאפשר לסייעות להחליף גננות. קמינסקי מזהיר: "אם העסקת הסייעות לא תסתדר, אני רואה קושי".

מבדיקת 'דבר' עולה כי רשויות רבות, ביניהן פתח תקווה, באר שבע, עכו, ועמק חפר מסתמכות על סייעות בהפעלת התכנית לגנים ולבתי הספר. בתל אביב, לעומת זאת, כוח האדם בתכנית מורכב ממורים ומדריכי צהרונים המועסקים אצל מפעילים פרטיים, ללא הסייעות.

נתוני הרשמה גבוהים, בעיקר בגיל הרך

ההיענות לתכנית רחבה יחסית, אך עם זאת, קמינסקי מצביע על היענות נמוכה בגילים הגבוהים יותר.  "בגן עד כיתה ג' ההרשמה היא טובה. אבל מכיתה ד' וביתר שאת מכיתה ה' ההרשמה יורדת ונעה בין 4%-10% בין כלל המשתתפים. הסיבה לכך היא שהתלמידים לא רואים את עצמם מגיעים לבית הספר. מעשה החינוך נטוע במסורת, ואני חושב שאם נמשיך בקיום תוכניות לגילים הגדולים יותר אז בשנים הבאות מספרם בתוכנית יגדל".

אתגר הקורונה

הגבלות הקורונה היחידות הקיימות כרגע הן חובת מסכות בחללים סגורים, וכמובן בידוד במקרה של מגע עם חולה מאומת. משרד החינוך המליץ על פעילות בשטחים פתוחים ככל הניתן. בישיבת קבינט הקורונה בראשון הוחלט שלא להטיל הגבלות חדשות. בעיריות אמרו שיפעלו בהתאם להנחיות.