"צריך לחזור למדיניות גירעון שתאפשר לרדת ביחס חוב תוצר לאורך זמן" אמר החשב הכללי יהלי רוטנברג בכנס אלי הורביץ לכלכלה. "אפשר לדון באיזה קצב יורדים אבל חייבים להחזיר את הגמישות הפיסקלית, ולהחזיר את היכולת שלנו להתמודד. היכולת שלנו ללוות היא לא אינסופית, אנחנו לא ארה"ב. יש שם יותר מרווח מאתנו. יש לנו מספיק יכולת להשקיע. אנחנו מאד מסכימים עם הנושא של כמות ההון אבל יש דרכים לעשות את זה- שיתוף המגזר הפרטי".

גם ראש אגף התקציבים יוגב גרדוס הצטרף לדבריו: "לגבי יחס חוב תוצר, אני מסכים עם מה שיהלי אמר, וזה מאד ישים. גם להשקיע בתשתיות וגם למשור על מתווה יורד של חוב תוצר. צריך מהר תקציב, והוא צריך להיות אחראי כמו ששר האוצר אמר. אני לא חושב שאנחנו מתנגדים לתשתיות. אנחנו תומכים בהשקעה בתשתיות וכל הדבר הזה יופיע בתקציב הקרוב"

"יהיו פה הרבה דרישות, לא לכולם יהיה ניתן להיענות אבל לחלקם כן" הוסיף גרדוס. "יש התחייבויות של הממשלה הקודמת שיהיה צריך למלא".

שר האוצר אביגדור ליברמן הציג את מה שמסתמן כשני היעדים המרכזיים של משרדו לקראת דיוני התקציב הקרובים: עיגון קיצוצים תקציביים בהחלטות מחייבות שייושמו ב-2023, וביסוס תכנית ההשקעות בתשתיות כמעט לחלוטין על המגזר הפרטי.

בכך, הפער בין עמדת משרד האוצר לבין עמדת בנק ישראל והגופים הכלכליים האחרים במשק ממשיך להתרחב. מול קריאות הכיוון של האוצר, בנק ישראל ממליץ על תכנית השקעות ממשלתית שתמומן בשילוב של נטילת חוב, ביטול פטורים ממס וקיצוצים תקציביים.

נראה שבוויכוח שבין משרד האוצר ויתר הגופים הכלכליים המרכזיים במשק, השר ליברמן מתייצב ליד צמרת משרדו. בדבריו בכנס הציג השר עמדה חד משמעית נגד העלאת יחס החוב תוצר, ואמר שתכנית ההשקעה בתשתיות אותה הוא מתכנן תמומן כמעט לחלוטין על ידי המשקיעים המוסדיים בפרויקטים מסוג PPP (שותפות ציבורית-פרטית).

"אין ויכוח, יידרש ריסון תקציבי"

מה שליברמן לא התייחס אליו הוא שאלת הקיצוצים התקציביים שבכירי משרד האוצר מזכירים לאחרונה בהתבטאויותיהם הציבוריות. מי שעשה זאת בשבילו היה ד"ר מיכאל שראל, על פי דיווחים צפוי להתמנות לתפקיד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ונראה מדבר ארוכות במהלך הכנס גם עם החשב הכללי המשרד יהלי רוטנברג, וגם עם ממלא מקום הממונה על התקציבים יוגב גרדוס.

לטענת שראל, לא יהיה מנוס מקיצוצים תקציביים, ורצוי שיתרחשו באופן מיידי. עם זאת, במידה שבה מתקבלת עמדת בנק ישראל, לפיה אין להתחיל בתהליך הקיצוצים לפני 2023, שראל תומך בהחלטה על היקף ואופי הקיצוצים כבר במסגרת התכנית הכלכלית הקרובה, כדי לוודא שייושמו בתקציב שאחרי.

"אין ויכוח, יידרש ריסון תקציבי. זה לא עניין של השקפה, זאת מסקנה מתמטית. השאלה היא מתי, ועל זה הוויכוחים", טען שראל, "בבנק ישראל מסכימים שצריך ריסון, אבל שיש לדחות אותו ל-2023. האמירה הזאת נותנת פטור למדיניות הפיסקלית מלהחליט על צעדי ריסון עכשיו. מה שקשה להם עכשיו יהיה להם קשה עוד יותר אז. קשה יותר לעשות את זה לקראת בחירות. השאלה היא לא על עיתוי ההחלטה אלא עיתוי הביצוע".

גם רוטנברג דיבר על הצורך בחזרה למתווה ירידה ביחס החוב תוצר. "לקח שנים להגיע ל-60% יחס חוב תוצר", אמר, "אפשר לדון באיזה קצב יורדים אבל חייבים להחזיר את הגמישות הפיסקלית ולהחזיר את היכולת שלנו להתמודד עם משברים".

"היכולת שלנו ללוות היא לא אינסופית, אנחנו לא ארה"ב", הוסיף, "יש לנו מספיק יכולת להשקיע גם בלי נטילת חוב נוסף. אנחנו מאד מסכימים עם הנושא של ההשקעה בתשתיות אבל יש דרכים לעשות את זה: שיתוף המגזר הפרטי".

"השווקים מאפשרים היום חוב יותר גדול"

קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ונגידת בנק ישראל לשעבר, הביעה ספקות לגבי הכוונה לבסס את כל ההשקעה בתשתיות על מימון פרטי, ותמכה במתווה המוצע של בנק ישראל.

"צריך לזכור שההוצאה הציבורית האזרחית בישראל נמוכה יחסית, קרוב לקצה התחתון ב-OECD", הסבירה, ,"לכן, היכולת לממן את ההשקעות האלו על בסיס קיצוצים בלבד מאד מוגבלת".

לדבריה, "מימון חלק מההשקעות באמצעות המגזר העסקי הוא כיוון חיובי, אבל יש לי ספקות לגבי ההיקף שבו אפשר לעשות את זה. כשמפנים את קרנות הפנסיה להשקיע בתשתיות, הן צריכים קודם כל לשרת את העמיתים שלהן. הן לא יעשו את זה בכל מחיר, אז גם שם המרחב הוא מוגבל".

לגבי העלאות המיסים הכלולות בתכנית של בנק ישראל, פלוג בירכה על יוזמת מס החברות המינימלי והמליצה לבחון אימוץ מס ירושה. "מס חברות מינימלי גלובלי הוא בשורה טובה לישראל. זה מאפשר לנו להעלות את מס החברות בלי לפגוע בתחרותיות היחסית. העולם הולך יותר לכיוון של העלאת מיסים מה שיקל עלינו גם ללכת בכיוון הזה", אמרה, "צריך לבחון מחדש מס ירושה ומס מתנות על העשירים ביותר, לא על מעמד הביניים".

נגיד בנק ישראל אמיר ירון חזר על המלצותיו, והדגיש את האפשרות לממן את תכנית ההשקעות במתווה משולב של העלאת חוב, העלאת מיסים וקיצוץ תקציבי.

"אנחנו רוצים את ההשקעות האלו, יש עליהן תשואה טובה", אמר הנגיד, "השווקים מאפשרים היום חוב יותר גדול. אנחנו מדינה עם אילוצים אחרים וצריך לכבד את האחריות הפיסקלית. הגידול בגירעון בשנת 2020 היה נמוך יחסית למדינות אחרו בעולם. הסיוע הפיסקלי במפורש היה נחוץ. ההוצאה האזרחית אלצנו מאד נמוכה יחסית ל-OECD, צריך לזכור את זה כשמדברים על התכנית הזו.
ירון חזר על עמדת הבנק, לפיה יחס החוב תוצר של ישראל יכול לעמוד על טווח שבין 70% ל-80%, בלי שהדבר יפגע באמינות של ממשלת ישראל בשוקי ההון.