דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי כ"ז בכסלו תשפ"ב 01.12.21
20°תל אביב
  • 11°ירושלים
  • 20°תל אביב
  • 17°חיפה
  • 19°אשדוד
  • 15°באר שבע
  • 22°אילת
  • 18°טבריה
  • 10°צפת
  • 18°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

"לא האמנתי שזה ייצא לפועל": המסע הארוך של תערוכת דאלי להרצליה

במהלך חופשת הקיץ יוצגו בקניון ארנה למעלה ממאה פסלים ויצירות של האמן הסוריאליסטי | כדי שזה יקרה דודי ברקוביץ, ממפיקי התערוכה, היה צריך לשכנע אספן יהודי עקשן, להתמודד עם זינוק בעלויות ולהתחשב בצרכים של הקהל הישראלי

סלבדור דאלי ותרנגול, 1955 (צילום: רויטרס)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

תערוכה עם למעלה ממאה פסלים ויצירות, חלקם מקוריים, של האמן הסוריאליסטי סלבדור דאלי תוצג במהלך חופשת הקיץ בקניון ארנה הרצליה. הסיפור מאחורי התערוכה, שתכלול עבודות בשווי כולל של כ-15 מיליון אירו, מעניין לא פחות של מיצירות האמנות שיוצגו בה.

דודי ברקוביץ, הבעלים של 'הדרן' ואחד מהמפיקים, מספר ל'דבר' על המחירים האמיתיים של התערוכה, על העבודה המורכבת שנדרשה כדי להוציא אותה לפועל ועל מה צריך לעשות בשביל הקהל הישראלי.

דודי ברקוביץ. (צילום: שוקה כהן)

"בסוף הוא אמר 'יאללה, בואו נעשה את זה'"

"לפני חמש שנים נסענו לפריז להיפגש עם בנימין לוי, יהודי שהיה אז היה בן 87" הוא מספר, "הייתה התרגשות גדולה. היהודי הזה, היה הסוכן של דאלי בחייו. הוא ואשתו רוברטה החזיקו בזכויות של היצירות וגם רכשו מהאמן יצירות מקור".

"23 יצירות ששייכות להם יושבות במחסן בשוויץ והם לא הוציאו אותם משם", ממשיך ברקוביץ, "ניסיתי לשכנע אותם, יהודים, ישראל וזה, אבל לא הלך".

עבור ברקוביץ הייתה זו נפילה. "אני הבעלים של 'הדרן', ורוב חיי הבוגרים אני עובד כמפיק", הוא מסביר, "הבאתי לארץ את הטיטניק, את ואן גוך, את ליאונרדו דה וינצ'י. אבל נורא נורא סיקרן אותי להביא פעם אחת דבר מקורי כזה. אני בנשמה שלי יוצר, אני כל הזמן רוצה לעשות דברים יפים ומקוריים".

הפסל 'ריקוד הזמן 2' שיוצג בתערוכה. (צילום: Art Investment Partners SL)

למרות הקושי הראשוני ואילו אחרי התפרצות מגפת הקורונה, הוא לא ויתר. "הצלחנו לשכנע אותו", אומר ברקוביץ, "האמת, לא האמנתי שזה ייצא לפועל. אני חושב שהקורונה בעניין הזה ,למרות שהיא די הרסה אותנו בשנה וחצי אחרונות, די עזרה. הוא בן 93-92, הפעלנו לחץ כבד, והיצירות שלו לא יצאו מהמחסן שלוש או ארבע שנים, בסוף הוא אמר 'יאללה, בואו נעשה את זה'".

הפסלים הייחודיים יכלו להישאר במחסן בשווייץ אם לוי לא היה משנה את דעתו. "זאת תעלומה למה הוא לא שחרר את היצירות קודם", אומר ברקוביץ, "גם מי שמלווה אותו 30 שנה לא יודעת. האנשים האלה, בסוף היום, תורמים את האוספים שלהם למוזיאונים, ולדעתי בצוואה הוא הוא יתרום להם. הוא מסוג היהודים העשירים שרוצים לתרום אחרי לכתם, זה שווה כל כך הרבה כסף אבל צריך לתת גם לאחרים להנות מזה".

לוי עצמו לא יגיע לתערוכה, בגלל גילו המבוגר והחשש מהקורונה. אבל, אומר ברקוביץ, "אני יכול להבטיח לך שההתרגשות אוחזת בו לקראת הצגת הפריטים כאן בישראל".

שלוש מכולות שנפרקו בזהירות ובהתרגשות

המסע של היצירות לישראל דרך הים, היה ארוך ובעיקר זהיר. "סך הכל כלל היצירות נכנסו בשלוש מכולות של 40 רגל (12.2 מטרים, י.א)", הוא מספר, "זה לא הרבה מדי כי אנחנו בתערוכות מסוימות היינו ערוכים גם ל-30 מכולות, אבל פה זה נורא נורא רגיש".

הרגישות מובנת. לא מדובר רק בערך הכלכלי של היציאות, אלא גם בערכן האמנותי. "היינו צריכים להוציא את זה מהמשאית עם אנשי מקצוע מיוחדים", מסביר ברקוביץ, "נעזרנו בחברת סונגו, חברה ישראלית, האנשים הטובים ביותר. אנשים מיוחדים שמתעסקים באומנות, הם תמיד מביאים את הפריטים למוזיאונים בישראל".

הפסל 'זיכרון עיקש' שיוצג בתערוכה. (צילום: Art Investment Partners SL)

"כל פריט צריך לצאת מהקופסא שלו בזהירות, לעלות על המלגזה בזהירות", הוא מוסיף, "ואלה גם פסלים מאוד מאוד כבדים. צריך להביא אותם למקום שלהם, להניח אותם, לסדר אותם".

הפריטים הגיעו לישראל לפני שבוע ונפרקו כבר בנמל אשדוד. ההתרגשות של הרקבויץ הייתה בשיאה. "כשיורד ממשאית פסל, חמישה מטר גובה , 2.5 מטר רוחב, במשקל 1.5 טון, אז ברור שיש התרגשות", הוא מספר, "זה שעה וחצי על המנוף עד שרק מניחים אותו. התרגשות עצומה ואחריות עצומה".

"אני, מטבעי, תמיד חושש מהדברים האלה, כי אני רוצה לקבל משהו ולהחזיר אותו בדיוק באותה צורה, אבל זו העבודה", הוא אומר

העלויות זינקו, אבל אי אפשר לייקר את הכרטיס

מחיר כרטיס לתערוכה יהיה 139 שקלים, אבל ברקוביץ אומר שתמיד יש הנחות. "אנחנו חיים במדינת ישראל", הוא אומר, כולם פה קונים דרך ועדי עובדים בישראכרט, אמריקן אקספרס, במקס, יש מבצעים בכל מקום אפשרי".

לדבריו, "אין אדם שאין לו את אחד מארבעת כרטיסי האשראי. אין אחד שהוא לא בהסתדרות המורים, בארגון המורים, בחבר, בקרנות השוטרים, במפעל הפיס. או לפחות מכיר מישהו שכן. בכל המקומות האלה יש מבצעים. יש מבצעי ענק. יש גם על כרטיסים בודדים, כרטיסים משפחתיים, בכל החזיתות".

ולמרות המבצעים השונים, ברקוביץ לא מרוצה לגמרי. "אני אף פעם לא מרוצה מהמחירים שאנחנו לוקחים בישראל", הוא טוען, "אבל אני חייב להבין את הצורך של הקהל והציבור שלנו ולהתחשב בו. אי אפשר לקבוע מחירים גבוהים".

"הישראלים אוהבים לבוא לתערוכות האלה עם הילדים, וכשאתה בא עם משפחה של 5-4 נפשות אז חייבים להתחשב בזה", הוא מוסיף, "משפחה כזו שיוצאת מהבית זה דלק, זה אוכל, חמישה כרטיסים. תמיד אנחנו נותנים את המחיר הסביר, שנותן להם עוד יותר כיף והם לא מתחילים בתלונות של 'יקר לי'".

'חזון של מלאכים', שיוצג בתערוכה. (צילום: Art Investment Partners SL)

עליית המחירים בעולם בעקבות מגפת הקורונה השפיעה גם על עלויות ניוד התערוכה. "לפני שנה, כשרציתי להביא שלוש מכולות, המחיר היה 1,500 אירו לאחד", הוא מספר, "היום, מכולה משווייץ עולה 8,000 אירו בגלל הקורונה".

לדבריו, "כל המחירים הוכפלו פי חמישה, אבל אני צריך לספוג את זה. כי אם אני אעלה את מחיר הכרטיס, יתחילו לכתוב שאני לוקח יותר מדי. אני דואג תמיד לשמור על מחירי כרטיס פחות או יותר אחידים ושווים לכל נפש. אין מישהו שיכול להגיד שהוא לא בא לתערוכה כי היא יקרה. אין אפילו אחד".

13 פסלים, 150 יצירות ומתחם מציאות מדומה

במתחם ארנה, מחוץ לתערוכה הסגורה, יוצג לקהל הרחב הפסל גדול "נוביליטי אוף טיים", בגובה של חמישה מטרים וברוחב של 2.5 מטרים.

בתוך התערוכה יוצגו עוד 13 פסלים מקוריים, וכ-150 יצירות, תמונות, יצירות זכוכיות וכמובן ספת השפתיים הבוהקת של דאלי. לרשות המבקרים יעמדו מדריכים קוליים, בעברית, רוסית ואנגלית, שייתנו מידע על כל יצירה.

'שפתיה של מיי ווסט', הספה שתוצג בתערוכת דאלי. (צילום: Fundació Gala Salvador Dalí)

מלבד יצירות האמנות, יפעל במקום גם מתחם מציאות מדומה, הו יכולו המבקרים ללמוד על חייו של דאלי בצורה יוצאת דופן.

"דבר מדהים שעוד לא היה במדינה הזאת, והכל מקורי", אומר ברקוביץ על התערוכה.

העלייה שנרשמה לאחרונה בשיעור התחלואה בארץ מפחידה את מפיקי התערוכה. "אני רק מקווה שלא יתחילו הגבלות על התקהלויות, זאת תהיה באמת מכת מוות" אומר ברקוביץ, "מלבד זה אני שקט. אני יודע שהקהל יבוא בהמוניו כמו שהוא בא לתערוכת ואן גוך בתקופת הקורונה".

"את הקהל הישראלי אי אפשר לרמות", הוא מסכם, "אם מביאים משהו טוב, הוא בא, הוא מצביע ברגליים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!