דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון כ"א בשבט תשפ"ב 23.01.22
12°תל אביב
  • ירושלים
  • 12°תל אביב
  • 10°חיפה
  • 12°אשדוד
  • באר שבע
  • 14°אילת
  • 11°טבריה
  • צפת
  • 11°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חינוך ורווחה

תקצוב חלקי ועומס על המטפלים: דו"ח המבקר חושף טיפול לקוי של הרשויות המקומיות באלימות במשפחה

הממשלה הקצתה פחות ממחצית מהתקציב הייעודי לטיפול באלימות במשפחה בשנים 2020-2017 | ההמתנה לטיפול ארוכה מדי, ושיקום הגברים הפוגעים לא מספק | איגוד העובדים הסוציאליים: "המדינה עדיין לא מבינה את חומרת הבעיה"

הפגנה לציון יום המאבק באלימות נגד נשים, 25 בנובמבר 2019 (תומר ניוברג / פלאש90)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

רק 38% מהנזקקים לטיפול באלימות במשפחה טופלו במרכזים המיועדים לכך, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על התמודדות הרשויות המקומיות עם תופעת האלימות בין בני זוג שפורסם היום (רביעי).

הליקויים המרכזיים שעליהם מצביע הדו"ח הם תקצוב חלקי של התכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה, חוסר הגדרה אחידה למהי אלימות בין בני זוג, זמני המתנה ארוכים לקבלת טיפול ועומס עבודה רב על העובדות הסוציאליות ברשויות.

תקצוב חלקי של התכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה

התקצוב החלקי גורם להתמודדות חלקית עם התופעה והסתפקות בפתרונות זמניים, נכתב בדו"ח. ב-2020-2017 הקצתה הממשלה 128 מיליון שקלים מתוך 300 מיליון שקלים שנדרשים לפי ההערכה ליישום התכנית הלאומית, אף שהממשלה אימצה את עיקרי התכנית.

היעדר מדיניות סדורה לאיתור משפחות במעגל האלימות

למשרד הרווחה, שמשמש חוליה מרכזית באיתור מקרי אלימות, אין מדיניות סדורה בעניין פעולות איתור של משפחות במעגל האלימות באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים והמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברשויות המקומיות.

זמני המתנה ארוכים

זמני ההמתנה ב-2020 לקבלת טיפול במרכזים בעיריות לוד, סכנין ודימונה הגיעו לשלושה חודשים, חודש וחצי וחודש בהתאמה. כמו כן, נזקקים שאינם תושבי בית שמש, בני ברק וסכנין נדרשים לחכות לטיפול במרכזים שברשויות מקומיות אלה זמן ממושך יותר מנזקקים תושבי הרשות.

דיווח חסר על מספר המטופלים במרכזים

ב-95 מתוך 110 המרכזים למניעה וטיפול באלימות במשפחה טופלו 8,641 משפחות בשנת 2019. עם זאת, מדיווחי הרשויות המקומיות שמוזנים במערכת הממוחשבת של משרד הרווחה לצורך קבלת תקציב, עולה שהן דיווחו רק על 4,266 משפחות (כ-49%).

הרשויות המקומיות נמנעות מלדווח על מספרן המדויק של המשפחות המטופלות במרכזים כדי למנוע מצב שבו הרשויות ירשמו הוצאה גבוהה יותר מההכנסה שיקבלו ממשרד הרווחה, ובפועל גובר עומס העבודה על העובדים הסוציאליים המטפלים.

עומס על העובדים הסוציאליים והעסקה באמצעות תאגידים חיצוניים

רוב העובדים הסוציאליים במרכזים לא מועסקים ישירות ברשויות המקומיות, אלא באמצעות תאגידים חיצוניים ובתקצוב של משרד הרווחה והרשות המקומית. מספר המשפחות המטופלות שעליו דיווחו בשנת 2019 הרשויות שנבדקו בביקורת לצורך קבלת מימון ממשרד הרווחה היה 307, אבל בפועל טופלו במרכזים 1,042 משפחות, ולכן העובדים הסוציאליים סבלו מעומס עבודה כבד.

חוסר בהכשרת עובדים סוציאליים והשתלמות בתחום אלימות במשפחה

כלל העובדים הסוציאליים המועסקים ב-22 (כ-20%) מהמרכזים לא נשלחו להכשרה או להשתלמויות שקיים משרד הרווחה ב-2019-2015. אף שמשרד הרווחה הוא המממן את הכשרת העובדים הסוציאליים בתחום האלימות במשפחה, ואף שהיציאה להכשרות מתואמת עמו, הוא אינו מבצע מעקב אחר יישום הוראת התקנון הרלוונטית, אינו מחייב את העובדים הסוציאליים המטפלים להשתתף בקורסי רענון ובימי עיון שנתיים בתחום, ומאגם נתונים חלקיים בלבד בעניין.

שיקום חלקי בלבד של גברים אלימים

רק כ-4,000 מתוך כ-20 אלף הגברים שנפתחו נגדם תיקים במשטרה בגין אלימות במשפחה בשנת 2019 טופלו באמצעות המרכזים, שירות מבחן, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. מסגרות הטיפול שנגישות לגברים אלימים מעטות ואינן פועלות באופן רציף. כמו כן, לא נעשות די פעולות אקטיביות לרתימתו של הגבר הפוגע לטיפול, ויש גברים שאינם מתמידים בטיפול ונושרים במהלכו.

היעדרה של הגדרה אחידה של ההתנהגויות שנמצאות תחת הגדרת אלימות בין בני זוג והיעדר מסד נתונים עדכני על תופעת האלימות בין בני זוג פוגעת ביכולת להתמודד באופן יעיל עם התופעה.

פיזור גיאוגרפי של המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה

רוב המרכזים (62 מתוך 110) פעלו ברשויות המקומיות שמשויכות למעמד חברתי-כלכלי בינוני עד גבוה במגזר היהודי, אף שחישוב מספר הנזקקים ל-1,000 תושבים העלה שככל שהרמה החברתית-כלכלית של תושבי הרשות יורדת, גדל מספר הנזקקים לטיפול באלימות במשפחה.

מנתונים שיש בידי משרד הרווחה, שנוגעים ל-95 מרכזים, עולה שרק 9,758 (38%) מ-25,327 שנזקקים לטיפול באלימות במשפחה טופלו באופן ייעודי במרכזים, ושהנזקקים מ-41 רשויות מקומיות לא הופנו כלל לטיפול מקצועי במרכזים בשנת 2019, אף שהמרכזים אמורים לתת שירותים גם לתושבי רשויות סמוכות.

פערים בתקצוב הייעודי להתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג

תקציב ייעודי להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה מועבר לרשויות המקומיות שבהן פועל מרכז. התקציב הייעודי לנזקק שהקצה משרד הרווחה בשנת 2019 לרשויות המקומיות שרמתן החברתית-כלכלית נמוכה היה קטן במידה ניכרת מהתקציב הייעודי לנזקק שקיבלו הרשויות המקומיות שרמתן החברתית-כלכלית בינונית וגבוהה (680 שקלים ו-1,480 שקלים בהתאמה). כמו כן, רוב הרשויות המקומיות המשתתפות בתכניות ייעודיות להתמודדות עם תופעת האלימות של משרד הרווחה ומשרדים נוספים הן ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה.

חוסר בהירות לגבי זמני המתנה למקלטים

למשרד הרווחה לא היו באוקטובר 2020 נתונים מדויקים בדבר זמני המתנה של נשים הזקוקות להגנה במקלט, אף שלטענת המרכזים והמחלקות לשירותים חברתיים לעיתים הם מתקשים במציאת מקום פנוי במקלט, ובפרט לאוכלוסיות ייחודיות כגון נשים חרדיות ונשים ערביות.

עוד עלה שבשנת 2019 שהו 38% מהנשים במקלטים עד חודש ו-7% שהו בהם עד חודשיים, ולפיכך הן לא היו זכאיות למענק או לקצבת הבטחת הכנסה. כמו כן, ל-24% מהנשים ששהו בשנת 2019 במקלט היו יותר משני ילדים, והן אינן זכאיות למענקים עבור ילדיהן הנוספים. אי-הזכאות עלולה להקשות את שיקומן ואת היחלצותן של נשים אלה ממעגל האלימות.

תת-תקצוב של מניעה ראשונית

התקציב של משרד הרווחה ושל הרשות למאבק באלימות למניעת התופעה הוא כ-1.4% מהתקציב המוקצה למניעה שלישונית של התופעה (כליאה של עברייני אלימות במשפחה והגנה על הנשים באמצעות המקלטים).

שחרור מוקדם וטיפול חסר

הרוב המוחלט של האסירים משתחררים בשחרור מינהלי עקב עומס על בתי הסוהר, כשמידת מסוכנותם נבחנת ככל שהדבר מתאפשר מבחינת סד הזמנים, ובלי ששירות בתי הסוהר מודיע לנפגע העבירה על שחרורו הצפוי של האסיר.

כמו כן, רוב המרכזים הקיימים מתקשים לקלוט לטיפול אסירים שנאסרו עקב אלימות במשפחה ושוחררו, בייחוד כשמדובר במקרים מורכבים או באסירים שרמת מסוכנותם גבוהה. עקב כך רובם אינם זוכים להמשך טיפול ושיקום בקהילה.

המלצות המבקר

  • משרד האוצר ומשרד הרווחה צריכים לפעול לקידומו של איתור מקורות תקציביים נוספים ליישום התכנית להתמודדות עם תופעת האלימות שאימצה הממשלה בשנת 2017. על פי התכנית, אופן הקצאת התקציב היה אמור להיות הדרגתי, כך שמשנת 2018 יתווספו לבסיס התקציב 50 מיליון שקלים מדי שנה, וכך משנת 2022 ואילך יהיה התקציב השנתי ליישומה 250 מיליון שקלים.
  • משרד הרווחה נדרש לבחון את פיזור המרכזים ברחבי הארץ בהתאם להיקף הצרכים לטיפול בתופעה, תוך חישוב של מספר הנזקקים ברשות המקומית, לצד מספר התושבים ברשות ורצון הרשות להקים מרכז בתחומה. עוד ממליץ המבקר שמשרד הרווחה יבחן את שינוי שיטת התקצוב של המרכזים באופן שתקציב הרשויות להפעלתם יתבסס על הדיווח לגבי מספר המטופלים בפועל בשנה הקודמת, ויבחן את הפערים בין הקצאת המשרות של העובדים הסוציאליים המטפלים באלימות לבין הצרכים בפועל, ואת משכי הזמן לקבלת טיפול במרכזים, לצורך טיוב השירות לנזקקים.
  • משרד הרווחה צריך לבחון את זמני ההמתנה של נשים נפגעות אלימות למקלטים, וכן את הקשיים שהעלו המרכזים לטיפול ומניעת אלימות בממשקים בינם לבין המקלטים. עוד מומלץ שמשרד הרווחה יפעל להגברת כושר הקליטה של המקלטים ולשיפור השירות והמענה הטיפולי בהם, וכן יבחן אפשרות למענים נוספים שמותאמים לצורכיהן של אוכלוסיות ייחודיות.
  • מומלץ שמשרד הרווחה, בשיתוף הרשויות המקומיות, יפעל להתוות מדיניות להגדלת מספר הגברים שמשתתפים בתכניות לטיפול בגברים אלימים, למעקב אחריהם ולליווים, תוך איגום נתונים ואיתור מוקדי הקושי בגיוס מטופלים וגורמי הנשירה מטיפול. כמו כן, מומלץ לגבש מענים לגברים אלימים מאוכלוסיות ייעודיות, כמו החרדים והערבים.
  • המשרד לביטחון הפנים ומשרד המשפטים צריכים לפעול להסדרת מנגנון השחרור המינהלי של אסירי אלימות במשפחה תוך היערכות לכך מבעוד מועד, ולאחר בדיקת מידת מסוכנותם של האסירים, ותוך בחינת מתן תמריצים לטיפול, אם בין כותלי בית הסוהר ואם לאחר שחרורם ובכפוף למתן הודעה מסודרת מראש לנפגע העבירה.

"מאז מרץ 2020 אנחנו מתריעים שישנו גידול של עשרות ומאות אחוזים באלימות במשפחה", אמרה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני בתגובה לדו"ח. "כעובדות ועובדים סוציאליים אנחנו גם יודעים לומר שהגידול שאנחנו רואים הוא לא כל התמונה, וכטבען של מצוקות אישיות ומשפחתיות, הן ימשיכו וירימו ראשן בחודשים הקרובים.

"למרות זאת, נראה שהמדינה עדיין לא מבינה את חומרת הבעיה. במקום לעשות את כל מה שניתן כדי ליישם את התכנית הלאומית, היא מעבירה תקציבים חסרים ומקצצת בתכניות. היא משלמת לעובדות סוציאליות שכר זעום ודוחפת אותן לנטוש את המקצוע, וכך לא לאפשר הפעלה של שירותים לנשים נפגעות אלימות.

"אנו קוראים לממשלת ישראל החדשה להפסיק עם פתרונות פלסטר, ולהבין שיש לבנות מחדש את השירותים החברתיים, ללא הפרטה, בתקציב ראוי ותוך כבוד והוקרה לנשות ואנשי המקצוע שמפעילים אותם".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
תגובות

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!