תקצוב המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות חברתיות מבוססות גבוה ב-67% מהתקציב ברשויות חלשות – כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (אופן תקצוב המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות על ידי משרד הרווחה עלול להביא להרחבת הפערים בין רשויות חלשות לחזקות – כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) בדק מספר רשויות מקומיות ואת המחלקות לשירותים חברתיים. בנוסף עולה מהדו"ח שאין הגדרה מחייבת למספר המטופלים הרצוי לעובד סוציאלי, ומשרד הרווחה לא בדק את העומס המוטל על העובדים.

בדיקת המבקר חשפה פערים בהקצאת תקני כוח אדם שמשרד הרווחה מקצה למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים, וכן בקרב אוכלוסיית הפריפריה. הדו"ח מצביע על כך שאופן גריעת הכספים שלא נוצלו על ידי רשויות מקומיות והעברתם לרשויות אחרות אינו שקוף, ומטה המשרד אינו יודע אילו סכומים הועברו ולאילו רשויות באין מידע כזה בנמצא, ובהיעדר בקרה מצד המשרד על העברות הכספים הללו, המשרד מתקשה לפקח על המדיניות.

ממצאי הדו"ח מחזקים את מאבק העובדים הסוציאליים מהקיץ שעבר, בו הם דרשו להגדיל את תקני העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות שגורמים לעומס בלתי אפשרי, ולשפר את תנאי עבודתם. המאבק הסתיים בהסכמה על תוספת תשלום זמנית, ובהתחייבות של משרדי הרווחה והאוצר לדון בנושא במסגרת תקציב המדינה הבא.

הממצאים: מטופל רווחה ברשות חלשה מקבל פחות שירותי רווחה

פחות תקציבי רווחה לרשויות חלשות: ב-2019 היה תקציב הרווחה הממוצע לתושב הרשום במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מהאשכולות החברתיים-כלכליים החזקים 7 – 10 (5,110 ש"ח) גבוה בכ-67% לעומת האשכולות החלשים 1 – 4 (3,056 ש"ח). הן התקציב והן ההוצאה הממוצעת למטופל גבוהים יותר ברשויות מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים.

אין מספר מרבי של מטופלים לעו"ס, העומסים לא נבדקו: משרד הרווחה מקצה תקנים לרשויות המקומיות מפעם לפעם, בעקבות קבלת תקציב ממשרד האוצר, אך הוא לא בדק ומיפה את הצרכים בפועל של כל רשות ורשות, ואין לו נתון על מספר העובדים הסוציאליים שנדרשים בשלטון המקומי בכלל, ובכל רשות מקומית בנפרד. בנוסף, המשרד לא קבע מהו היחס הרצוי בין מספר העובדים הסוציאליים למספר המטופלים, לא קבע תקן מרבי לכך ולא בדק את עומסי העבודה של עובדים סוציאליים. מאפריל 2015 עד אפריל 2020 נותר מספר התקנים הכוללים הבלתי צבועים במחלקות לשירותים חברתיים כמעט ללא שינוי (עלה רק ב-3%), ואילו מספר התקנים הכוללים הצבועים הוכפל ועמד על כ-2,900. נכון לאפריל 2020 הוקצו 6,915 תקנים כוללים למחלקות לשירותים חברתיים, מתוכם 5,595 תקני עובדים סוציאליים.

רשויות חלשות מקבלות פחות תקנים: משרד הרווחה הקצה פחות תקנים למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים חלשים וכן לאשכולות פריפריאליים (המרוחקים מן המרכז) בהשוואה לאשכולות האחרים. למשל, מספר התקנים שהוקצו לאלף נפש המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות מאשכול חברתי-כלכלי 5 גבוה בכ-155% ממספר התקנים שהוקצו לעומת רשויות מאשכול 1; מספר התקנים לאלף נפש ביחס לאוכלוסיית האשכול שהוקצו לרשויות מאשכול חברתי-כלכלי 5 גבוה בכ-25% לעומת רשויות מאשכול 1; מספר התקנים שהוקצו לכל אלף נפש המוכרים למחלקות באשכול פריפריאלי 7 גבוה בכ-51% לעומת אשכול 3; מספר התקנים שהוקצו למחלקות באשכול פריפריאלי 3 גבוה בכ-57% לעומת אשכול 1.

עדכון חוק הסעד: החוק מטיל על הרשויות המקומיות אחריות להקמת שירותי רווחה, אך אינו מגדיר אילו שירותים עליהן לתת וכיצד ימומנו. חוקרים, לצד גורמים מהממשל המרכזי ומהממשל המקומי, העלו טענות כנגד יכולתו של חוק הסעד הקיים לספק מענה לצרכיה העכשוויים של החברה בישראל, בהיעדר הגדרה ברורה של השירות המוצע, תנאי הזכאות לקבלתו, היקפו והרמה שבה אמורה הרשות המקומית לפעול. יוזמות משרד הרווחה לקידום חוק שירותי הרווחה מהשנים 2008 ו-2016 לא הושלמו.

תקנון העבודה הסוציאלית לא עודכן: בתקנון העבודה הסוציאלית 18 פרקים. מרבית ההוראות בו, שכוללות הנחיות מקצועיות לא עודכנו זמן רב: למשל נמצאו הוראות שעודכנו לאחרונה בין השנים 1970 ו-1999 (42 הוראות); בין השנים 2000 ו-2010 (59 הוראות); ובין השנים 2011 ו-2015 (58 הוראות). אם עלה צורך בעדכונים שוטפים של ההוראות המקצועיות, הם הופצו כהנחיות פנימיות או באמצעות חוזר מנכ"ל, ולא פורסמו בתע"ס.

אי-ודאות תקציבית לרשויות המקומיות: בשלוש השנים האחרונות משרד הרווחה לא העביר לרשויות המקומיות מסגרת תקציב לפני תחילת כל שנה, לדוגמא, בתחילת 2019 התקציב שאושר לפעילות הרווחה ברשויות (המורכב בחלקו מתקצוב ממשלתי ובחלקו מהשתתפות הרשויות בהוצאות) היה כ-6.3 מיליארד ש"ח, ובמהלך השנה הוא גדל בכ-30% עד  8.2 מיליארד ש"ח בסופה. הרשויות המקומיות למדו על גובה הסכום שהוקצה להן בכל אחד מסעיפי התקציב לקראת סוף ינואר.

עיריות רחובות, קריית אונו, באקה אל-גרבייה ונתיבות, הרשויות המקומיות שנבדקו, מסרו כי הן בונות את תקציב הרווחה שלהן על בסיס תקציב הרווחה של השנה הקודמת. יוצא אפוא שהרשויות נאלצות לתכנן את תקציב הרווחה בתנאי חוסר ודאות בדבר הסכומים שיוקצו להן. חלקן לא הצליחו לנצל תקציבים שקיבלו מהמשרד במהלך שנת התקציב, כי התקשו להתארגן מינהלית לשימוש בהם ולהשיג תוספות תקציביות ממקורותיהן באמצע השנה.

למשל, בספטמבר 2019 קיבלה עיריית באקה אל-גרבייה כ-219 אלף שקלים לתוכנית "עם הפנים לקהילה", אך לא הצליחה לנצל 92% ממנו באותה השנה; ביולי 2018 קיבלה עיריית רחובות כ-52 אלף שקלים לסעיף "הפגת בדידות בסופ"ש", ולא הצליחה לנצלו כלל באותה השנה; וביוני 2019 קיבלה עיריית קריית אונו כ-60 אלף שקלים לסעיף "שירותים לניצולי שואה" ולא הצליחה לנצל 50% ממנו באותה השנה.

צמצום תקציבים: התקציב שהקצה משרד הרווחה לרשויות המקומיות שנבדקו בסעיפי תקציב כספיים בתחילת השנים 2019-2018, היה קטן בשיעור של בין 9% ל-67% ביחס לתקצוב אותם הסעיפים לסוף השנה הקודמת.

חוסר שקיפות של התבחינים ונוסחאות ההקצאה לרשויות: משרד הרווחה חילק במשך שנים את התקציב לרשויות המקומיות בהשתמשו ב-124 נוסחאות לחלוקת הכספים ובאמות מידה ומקדמים לחלוקה, הנידונים בוועדה בהשתתפות נציגי הרשויות, אך לא פרסם אותם לרשויות המקומיות ולציבור. בדרך זו עלולה להיפגע זכות הרשויות והציבור לערער על הנוסחאות, התבחינים והמקדמים.

העברת תקציבים מרשות מקומית אחת לאחרת (ויסותים): אין ברשות משרד הרווחה מידע מרוכז על הוויסותים שביצע כל שנה: מאילו רשויות מקומיות נגרעו תקציבים ומאילו סעיפים; מהם הסכומים שנגרעו מכל רשות; כיצד קבע המשרד לאילו רשויות יועברו התקציבים שנגרעו; ואילו רשויות קיבלו את הכספים.

ההמלצות: הגברת הוודאות התקציבית לרשויות

המבקר ממליץ שמשרד הרווחה ומשרד האוצר יפעלו להעברת מסגרות תקציב לרשויות המקומיות לא יאוחר מחודשיים לפני תחילתה של שנת הכספים, כדי לאפשר להן לתכנן את תקציבי הרווחה שלהן בהלימה למקורות המוקצים ממשרד הרווחה. עוד מומלץ כי משרד הרווחה יפעל בשיתוף משרד האוצר וכל הגורמים הרלוונטיים לבדיקת אפשרויות להקצאת מלוא התקציב בסעיפים הכספיים בתחילת השנה. בדרך זו המשרד יגביר את מידת הוודאות של הרשויות המקומיות בניהול תקציביהן, הרשויות יוכלו לתכנן את תקציביהן באופן מושכל, ותתאפשר בקרה מיטבית של המשרד על ביצוע הפעולות על ידי הרשויות על פני השנה.

בנוסף המבקר ממליץ כי משרד הרווחה יערוך בדיקה לגבי הסכומים המועברים באמצעות ויסותים על מנת לבדוק את הטענה כי כספים מועברים בפועל מרשויות מקומיות מאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים לרשויות חזקות.

בנושא תקני העובדים הסוציאליים, מופיעה בדו"ח המלצה כללית לפיה "משרד הרווחה ייתן את דעתו, בשיתוף הרשויות המקומיות, על פערי הקצאת התקנים ופערי איוש התקנים הכוללים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המשתייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים ואשכולות פריפריאליים נמוכים, ועל פערי איוש תקני העובדים הסוציאליים בפרט".

יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים ענבל חרמוני אמרה: "את הפרסום החשוב של מבקר המדינה וצוותו ניתן לתמצת במשפט: המנגנון שבו פועלים השירותים החברתיים בישראל נותן יותר למי שמלכתחילה יש לו יותר ופחות למי שיש לו פחות.

"מדובר בתמרור אזהרה נוסף שקורא לעצור ולבנות בצורה שונה את המערכת. על המדינה לשנות את שיטת המצ'ינג המפלה בין יישובים ולהחליף את חוק הסעד והנהלים הפנימיים בחוק שירותי רווחה כך שיתאימו למאה ה-21. ובעיקר, על המדינה להפסיק את התופעה שבה לכל עובדת סוציאלית יש בין מאות לאינסוף מטופלים, ולהתאים בין היקף התקנים להיקף העבודה, ויפה שעה אחת קודם".