מלגות קיום לתקופת ההכשרה המקצועית מגדילות את הסיכויים להשלים אותה ולהשתלב אחריה בתחום הנלמד, כך עולה ממחקר חדש שהוצג הבוקר (רביעי) בכנס הורביץ לחברה וכלכלה. למרות זאת, 72% מקבוצת הזכאים הפוטנציאליים למלגה ציינו שכלל לא היו מודעים לאפשרות לקבלה.

רק כ-150 איש בשנה מקבלים מלגות קיום לתקופת הכשרה מקצועית, פחות מ-0.25% בממוצע ממשתתפי ההכשרות המקצועיות שמתוקצבות על ידי המדינה.

המחקר שביצעו שגית אזארי ויזל, יעל מלצר, אלון פורן וירדן קידר, בשיתוף משרד העבודה והרווחה ועמותת צורים, מעלה שלמקבלי המילגה סיכויים טובים יותר לסיים את ההכשרה, להשתלב אחריה בתחום אותו למדו, ולהעלות את שכרם, לעומת קבוצת הזכאים הפוטנציאליים שלא קיבלו מילגת קיום.

על שאלוני המחקר השיבו 3,629 בוגרי הכשרות ו-275 אנשים שהחלו הכשרות אבל נשרו במהלכן. כ-4% בלבד מהמשיבים על המחקר דיווחו שקיבלו מילגת קיום. מהתשובות לסקר עלה שלמלגת הקיום השפעה לא מבוטלת על עצם הנכונות להירשם להכשרה מקצועית.

מחקר של שגית אזארי ויזל, יעל מלצר, אלון פורן וירדן קידר, בשיתוף משרד העבודה והרווחה ועמותת צורים

רק 18% ממקבלי המלגות ציינו שלקבלת המלגה לא הייתה כל השפעה על רצונם להירשם לקורס, ו-30% מתוכם ציינו שללא מלגת הקיום כלל לא היו נרשמים. החוקרים ציינו שממצאים אלה מתיישבים עם מחקרים דומים שנעשו בעולם, שמצאו השפעה חיובית מובהקת של המלגות על שיעורי ההרשמה להכשרה מקצועית, בעיקר בקרב בעלי ההכנסות הנמוכות.

הסיבה העיקרית לנשירה מהכשרות מקצועיות בישראל קשורה לעצם היכולת להמשיך להתפרנס במהלך ההכשרה. קבוצת הנשאלים שסיימו את הכשרתם המקצועית התאפיינה באנשים בוגרים, משכילים ובעלי אמצעים יותר מקבוצת הנושרים.

הגיל הממוצע של משתתפי התכניות הוא מבוגר יחסית בהשוואה למדינות OECD אחרות, כך שהם צריכים לדאוג במקביל להכשרה גם לפרנסת המשפחה. הרבה מהפונים להכשרות מקצועיות מגיעים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ולכן זקוקים יותר לעזרה כלכלית.

בישראל ניתן לקבל מלגת קיום של עד 1,500 שקלים בחודש ועד 6,000 שקלים לכל תקופת ההכשרה ללומדי הכשרות מקצועיות למקצועות שמוגדרים נדרשים על ידי המדינה, שאין להם הכנסה אחרת. תמיכה זו היא בגובה של כ-3% מהשכר החציוני, נמוך משמעותית ממדינות אחרות ב-OECD, כמו צרפת (37%), שבדיה (33%), דנמרק (33%) וארה"ב (9%).

משתתפי הכשרות שלא קיבלו מלגת קיום במהלך ההכשרה נשאלו על ההשפעה שהייתה יכולה להיות למלגת הקיום. רק 66% השיבו שמלגת הקיום המוצעת כיום, בגובה 1,500 שקלים, הייתה יכולה לסייע להם באופן משמעותי, אבל 80% השיבו שמלגת קיום גבוהה יותר, של 2,500 שקלים, בהחלט הייתה יכולה לסייע להם. כשנשאלו מה לדעתם סכום מלגת הקיום המתאים, התשובה הממוצעת הייתה כ-4,000 שקלים.

משמעויות המחקר מקבלות משנה תוקף כעת, עם סיום ההקלות בקבלת דמי אבטלה של מרבית מובטלי הקורונה בישראל. כזכור, על אף הבטחות והצהרות שפוזרו בתקשורת, ועל אף משבר האבטלה הרחב שעשויה היה להיות הזדמנות לקידום הכשרה בקרב קבוצות עובדים מוחלשות, היקף ההכשרות המקצועיות שבוצע בפועל במהלך שנת 2020 היה נמוך משמעותית מבשנים קודמות, ובשנת 2021 הוכשרו עד כה רק כ-11.5 אלף איש, פחות מ-2% מהמובטלים.

אף שממשלת ישראל החדשה החליטה להאריך עד סוף שנת 2021 את התיקון שקבע שהכשרה מקצועית לא תוביל להפחתה של 30% בדמי האבטלה של זכאי, בפועל, יותר מ-65% מהמובטלים לא יהנו מכך, שכן דמי האבטלה שלהם יופסקו כבר מחר.

הרחבתה של תכנית מלגות הקיום והגברת המודעות לה עשויות לתת מענה לעובדים שימצאו את עצמם מחוץ לשוק העבודה לתקופה ממושכת, כמובן בכפוף להרחבת היקפי ההכשרה המקצועית עצמה.