דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת כ"ב באב תשפ"א 31.07.21
29°תל אביב
  • 25°ירושלים
  • 29°תל אביב
  • 27°חיפה
  • 28°אשדוד
  • 29°באר שבע
  • 34°אילת
  • 30°טבריה
  • 26°צפת
  • 28°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

"35 קילומטרים, בעלייה, בלילה אחד": בעקבות פיצוץ גשר אלנבי ביוני 1946

משחזרים את מסע לוחמי הפלמ"ח. "מסע לילי ארוך, מחופו של ים המלח ועד לירושלים" (צילום: שי בייטנר)

במבצע המורכב והנועז ביותר ב"ליל הגשרים", פוצצו לוחמי הפלמ"ח את גשר אלנבי | 75 שנים לאחר מכן שחזרה קבוצת מטיילים את מסלול הנסיגה של הלוחמים | אופיר אלקלעי, מיוזמי השחזור: "צעדתי עם ההיסטוריה"

אוריאל לוי

פיצוץ גשר אלנבי היה הדובדבן שבקצפת של "ליל הגשרים". המבצע המסובך ביותר מבין 11 הגשרים שפוצצו בלילה שבין ה-16 ל-17 ביוני 1946. לוחמי הפלמ"ח נאלצו להימלט במסע לילי ארוך, מחופו של ים המלח ועד לירושלים. ביוזמת שי בייטנר (51) מקיבוץ קריית ענבים ואופיר אלקלעי (51) מקיבוץ הראל, מנכ"ל ההסתדרות, שוחזר בשבוע שעבר המסע ההיסטורי.

שי בייטנר (מימין) ואופיר אלקלעי במהלך טיול ההכנה שעשו לקראת השחזור. "לא עוד טיול" (צילום: שי פלדמן)

בייטנר הוביל קבוצה של 41 מטיילים שטיפסו, בליל ירח מלא, את 35 הקילומטרים ממעלה תמרים ועד לקידר, בהתאם למסלול ההכנה בו טייל עם אלקלעי כמה ימים לפני כן. "זה לא היה עוד טיול, זה היה מסע שנכנס לביוגרפיה שלי" מספר בייטנר. "צעדתי עם ההיסטוריה" אומר אלקלעי. "בגב כואב וברגליים עייפות, הרגשתי מה שחשו לוחמי הפלמ"ח באותו לילה היסטורי".

"מבצע שאפתני שאין כדוגמתו"

"זו היתה פעולה מתוחכמת להפליא, גם בפרטים הכי קטנים שלה" מספר ההיסטוריון מרדכי נאור, שזכה לראיין רבים מבין הלוחמים שפוצצו את גשר אלנבי לגיליון מיוחד של "במחנה" בתחילת שנות השישים. "ליל הגשרים היה מבצע שאפתני שאין כדוגמתו בימים של טרום המדינה. בלילה אחד, באותה השעה בדיוק, בשמונה מקומות שונים בקצותיה של הארץ, פוצצו גשרים ענקיים שחלקם היו שמורים היטב. גשרים שהיו עורקי התעבורה פנימה והחוצה מהארץ: למצרים, ירדן, לבנון וסוריה.

מרדכי נאור. "בלילה אחד, באותה השעה בדיוק, בשמונה מקומות שונים בקצותיה של הארץ, פוצצו גשרים ענקיים שחלקם היו שמורים היטב" (צילום: שי פלדמן)

גשר אלנבי לאחר הפיצוץ. "גשר גדול המחבר בין שתי ערי בירה, מכל צד של הגשר יש תחנת משטרה" (צילום: ארכיון הפלמ"ח)

"גשר אלנבי היה המסובך ביותר. זהו גשר גדול מאוד, המחבר בין שתי ערי בירה, עמאן וירושלים. מכל צד של הגשר יש תחנת משטרה. כוח קבוע של הצבא הבריטי מאבטח את הגשר. נוסף לכך הגשר רחוק מכל יישוב, בולט בשממה ונמצא בתוואי שטח לא נגיש".

"המסר לבריטים היה חד משמעי" מסביר בייטנר, מדריך טיולים ומרכז קורס מורי דרך ביד בן צבי. "אם לא תיתנו לניצולי השואה להיכנס לארץ, אנחנו לא ניתן לכם להיכנס ולצאת מהארץ. הנהגת היישוב הורתה לפלמ"ח לנתק את בריטניה מארץ ישראל כשם שבריטניה ניתקה את היהודים מארצם".

איך זה התבצע?
"המבצע נחלק לשלושה חלקים. תחילה נערך איסוף מודיעין. חיילים ממחלקתו של חיים בר-לב, שישבה בקיבוץ בית הערבה, היו יוצאים לטיולים עם ילדי הקיבוץ או עם הצאן, ותוך כדי זה אוספים מידע מודיעיני. מה גודל הגשר? כמה חומר נפץ צריך בשביל לפוצץ אותו? היכן יש להניח את חומר הנפץ? כיצד להגיע לגשר? כיצד שומרים על הגשר? מה סדרי הכוחות?

הסבלים, החבלנים, וחברי הקיבוץ שנקשרו למשאית

"בערב הפעולה, בשעה 20:30, יצאו 36 לוחמים בפיקודו של בר-לב, במשאיות של קיבוץ בית הערבה. הם לקחו איתם 300 קילוגרם של חומר נפץ שהגיעו מסולל בונה. בכוח היה חבלנים, סבלים שכל אחד מהם נשא על גבו 30 ק"ג חומר נפץ, וכוח חיפוי. הם הגיעו לנקודה, כמה ק"מ מהגשר, פרקו מהמשאיות, והותירו משאית אחת בשטח אליה נכפתו זוג חברים מקיבוץ בית הערבה. היה זה סיפור כיסוי – במידה ויגיעו שוטרים בריטים הם ישחררו את הזוג שיספר להם על שודדי דרכים שגנבו את רכושם וקשרו אותם כך בלב המדבר".

נשמע כמו תסריט של סרט. זה עבד?
"בהתגנבות בדרך לגשר השומרים שמעו אותם, ככל הנראה בגלל שדרכו על קנים. השומרים צעקו לעברם וברגע שהבינו שנחשפו נתן חיים בר-לב פקודה לעבור למבצע רועש והחל לירות בשומרים. השומרים השיבו בירי, בין היתר ירי מקלעים. בזמן חילופי הירי החבלנים הצמידו את המטענים לבסיס הגשר ופוצצו אותו".

בזמן המבצע, יחידת המסתערבים של הפלמ"ח בתחפושת של שייח'ים בדואים, חסמה את הציר שבין יריחו לגשר אלנבי וחתכה את קווי הטלפון במטרה למנוע מהבריטים להזעיק עזרה. פעולתם האמיצה נועדה למנוע מתגבורת בריטית להגיע לאזור.

גשר אלנבי לאחר הפיצוץ. "בזמן חילופי הירי החבלנים הצמידו את המטענים לבסיס הגשר ופוצצו אותו" (צילום: ארכיון הפלמ"ח)

נאור מספר שרבים מבין משתתפי המבצע הפכו ברבות השנים למפקדים בכירים בצה"ל. "כשכתבתי ב'במחנה' ראיינו את המשתתפים במבצע – קראנו לזה המבצע בו השתתפו שני אלופים וחמישה אלופי משנה. דרגת תת-אלוף עוד לא הייתה קיימת כשכתבנו את זה, ובר-לב עוד לא התמנה לרמטכ"ל".

מים המלח לרמת רחל – בלילה אחד

"לאחר שפוצצו את הגשר", ממשיך בייטנר, "נמלט הכוח במהרה לעבר המשאית, תוך כדי שהם מפזרים אחריהם פלפל חריף כדי להסוות את הריחות שלהם במידה וירדפו אחריהם כלבי משמר. משם נסעו לנקודה מוסכמת על גדת הירדן, והטמינו את כלי הנשק בתוך הנהר בכדי חלב אטומים קשורים בחבל, כדי שיוכלו למשות אותם בהמשך. היעד הבא היה מפעלי ים המלח, שהיו ממוקמים בזמנו בחוף הצפוני של ים המלח.

משתתפי מסע השחזור צועדים במדבר. "מסלול סופר קשה" (צילום: שי פלדמן)

"במפעלים המתינו להם שתי סירות שלקחו אותם לעיינות קנה ולעיינות סמר. את הסירות נהגו שתי נשים, שציידו אותם בתרמילי מטיילים עם זכוכית-מגדלת, כלי מחקר ומגדירי צמחים, כדי לתחזק סיפור כיסוי של סטודנטים שבאו לחקור את הטבע. במשך כל היום שלמחרת הם הסתתרו בסבך ליד המעיינות כשמעליהם חגים מטוסי סיור בריטים. עם רדת החשכה יצאו למסע שאמור היה להיערך במשך שני לילות, אבל הם ביצעו אותו בלילה אחד – מסע מים המלח לקיבוץ רמת רחל".

בין אחת הנשים שהשיטו את הסירות לבין בר-לב, מפקד הפעולה, נרקם סיפור אהבה. הם נישאו כמה שנים מאוחר יותר ובנם עמר בר-לב הוא כיום השר לביטחון פנים.

טיול "למיטיבי לכת מאוד מאוד מאוד"

שחזור המבצע היה פרויקט מסובך. מדובר במסע "למטיבי לכת מאוד מאוד מאוד" כפי שנכתב בהזמנה. "מסלול סופר קשה" של 35 ק"מ בעליה, מים המלח שמצוי כ-400 מטר מתחת לפני הים ועד להר מונטר בגובה 524 מטרים, ומשם לקדר. "לפי מכשירי המדידה עלינו 1,600 מטר במסע הזה. זה לא היה קל אבל המטיילים עמדו בזה בכבוד רב" מסכם בייטנר את החוויה.

שי בייטנר. "התחלנו את המסע בדיוק איפה שהסירות הורידו את הלוחמים, ומשם טיפסנו במעלה תמרים" (צילום: אביתר נבו)

מעלה תמרים ומצוק ההעתקים מעל ים המלח. "שנים שאני חולם לשחזר את המסע הזה" (צילום: שי פלדמן)

"שנים שאני חולם לשחזר את המסע הזה, מים המלח לרמת רחל. אבל בגלל גדר הפרדה לא ניתן לעשות את המסלול המלא. לאחרונה החלטתי לעשות את מה שכן אפשרי ולצעוד עד קדר. הזמנתי את חברי אופיר אלקלעי להשתתף איתי בארגון המסע, ערכנו טיול הכנה, ודרך הפייסבוק הצענו לציבור להשתתף. הגיעו 41 מטיילים מכל הארץ, גברים ונשים בגילאים שונים. התחלנו את המסע בדיוק איפה שהסירות הורידו את הלוחמים, ומשם טיפסנו במעלה תמרים. המשכנו עד למרגלות קרן אל חג'ר, משם לבור עוזיה, למנזר המאר סאבא, צפינו בזריחה בהר מונטר וסיימנו בקדר".

מסלול המסע. "לפי מכשירי המדידה עלינו 1,600 מטר" (צילום מסך מהטלפון של אחד המשתתפים)

אלקלעי: "זו הייתה חוויה מיוחדת מאוד. להגיע למאר סאבא בשתיים בלילה, להר מונטר בארבע לפנות בוקר, זה לא דבר שגרתי. היה לי חשוב ללכת בעקבות כוח הפלמ"ח, 75 שנה אחרי. לחוות את מה שאותם לוחמים אמיצים חוו. ללכת את המרחק שהם הלכו. חשתי על כתפי ורגלי את ההיסטוריה. צעדתי עם ההיסטוריה. בגב כואב ברגליים עייפות, הרגשתי מה הם חשו.

אופיר אלקלעי. "חוויה מיוחדת מאוד. להגיע למאר סאבא בשתיים בלילה, להר מונטר בארבע לפנות בוקר, זה לא דבר שגרתי" (צילום: שי בייטנר)

מאר סאבא ב-2:00 בלילה (צילום: שי פלדמן)

"קיבלנו מדינה על מגש הכסף. זה נראה לנו ברור מאליו שאנחנו יכולים לחיות פה בבטחה. תמיד צריך לזכור שבזמנו שום דבר לא היה ברור מאליו. הלוחמים הצעירים האלה מהפלמ"ח הם גיבורים. אני מאמין שאת אהבת הארץ יש לכבוש ברגליים. לא מספיק ללמוד על צג המחשב, צריך לצעוד את הארץ הזו, לחוש אותה כדי לאהוב אותה.

"אני חי את תש"ח, קורא, מתעניין, מדריך. מצאתי פה הזדמנות להתחבר לדור תש"ח דרך הרגליים וזה נתן לי סיפוק אדיר. זה לא היה עוד הליכה בלילה או עוד מסע צבאי. הרגשתי שאני צועד עם חיים בר-לב והלוחמים. אני מקווה לארגן בעתיד מסעות נוספים בעקבות לוחמים, במטרה להנחיל את אהבת הארץ. אני חש שאנחנו כחברה זקוקים לזה. זוהי ציונות".

גילוי נאות: עו״ד אופיר אלקלעי משמש כיו"ר הדירקטוריון של אתר החדשות 'דבר'

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
חמישים גוונים של הסדרה
חרדות לביתן
אתיופיה, יומן מלחמה: הזוועות, עתיד הפדרציה ושתיקת התקשורת
תגובות