מחיר פירות הקיץ נמצא בכותרות כבר מספר חודשים, ומחיר הפירות והירקות הוא אחד הסעיפים בסל הקניות של משקי בית שממשיך להתייקר בקצב גבוה בהרבה מיתר מדד המחירים כבר שנים. השילוב בין מחיר גבוה במיוחד של פירות קיץ בעונה הזו יחד עם ההכנות לקראת הרפורמות שיכללו בחוק ההסדרים שיאושר ככל הנראה בסוף השנה מביאים את המאבק בין החקלאים, הקמעונאים והמדינה לכותרות, יחד עם הקריאה לבטל את מכסים על יבוא פירות וירקות מחו"ל, כדי להגביר את התחרות בשוק הפירות.  

לטענת החקלאים, ישנם שני גורמים מרכזיים למחירי הפירות הגבוהים. הראשון הוא אמנם בעיה נקודתית, אבל הוא מבשר את תחילתה של מגמה שרק תלך ותתגבר. יבול פירות הקיץ ב-2021 נמוך באופן ניכר מהצפי בעקבות חורף חם במיוחד בשנה שעברה. בתחילת החודש ארגון מגדלי הפירות מזהיר מפני מחסור בפירות קיץ בשל החורף החם, שהוביל לירידה חדה של כ-40% עד 50% ביבולי השסק, משמש, אפרסק ונקטרינה והדובדבנים. בכינוס חירום שערך הארגון קראו החקלאים לממשלה החדשה שתקום להסדיר תכנית חירום לאומית, לתמיכה ממשלתית לפיצוי המגדלים בעונת הקטיף הנוכחית, ולהיערך, כבר מעתה, לשנים הבאות, עקב התחזיות העגומות להשפעות משבר האקלים על ענף הפירות.

על פי הערכות החקלאים, החורף החם שעבר על ישראל, וכלל טמפרטורות גבוהות, לצד מיעוט בימי גשם והיעדר מנות קור הנחוצים להבשלה תקינה של הפירות, הוביל לירידה חדה מאד בתנובה של גידולי הפירות. יבול הדובדבנים למשל, פרי קיץ מהאהובים בישראל יעמוד השנה על 1,000 טון בלבד, זאת לעומת 3,500 טון בשנה שעברה. מדובר במגמה הולכת ומחריפה לאור משבר האקלים: בחמש השנים האחרונות חלה עלייה של 45% בהיקף נזקי מזג האוויר לחקלאות בישראל.

רווחים גבוהים לקמעונאים

בין הקמעונאים לחקלאים מתקיימות כבר שנים האשמות הדדיות בנוגע לאחריות של כל אחד מהצדדים למחיר הפירות. מאז שנת 2012 עלו מחירי הפירות והירקות ב-17% לעומת עלייה של 2% במחירי המזון ללא פירות וירקות, והקמעונאים מאשימים מצד אחד את החקלאים שהעלו את מחירי הפירות שנמכרים להם, ומצד שני את משרד האוצר על כך שלא מבטלים את המכסים על יבוא הפירות והירקות מחו"ל. החקלאים לעומת זאת מאשימים את הרווחים הגבוהים שגורפים הקמעונאיים דרך הפער הגדול שבין מחיר הקנייה למחיר שמשלם הצרכן.

לטענת הרוב המוחלט של הירקות והפירות שנמכרים לצרכן מגיעים מקמעונאים שרוכשים את הסחורה ישירות מהחקלאים. בשנת 2017 כ-82% מהירקות והפירות שנמכרו לצרכן נמכרו על ידי רשתות שיווק שרוכשות אותן ישירות מהיצרן. על פי בדיקה של ועדת המחירים לבחינת מרווח השיווק של הפירות והירקות שנערכה בשנת 2019, בשנת 2017 עמד שיעור הרווח של הרשתות הקמעונאיות על מכירת פירות על 31.3%. יחד עם הירקות, עליהם נעשה רווח נמוך מעט יותר של 25.9%, שיעור הרווח על מכירת פירות וירקות עמד על 28.1%. עם זאת, הועדה הסיקה ששיעור הרווח בתחום הפירות והירקות אולי גבוה אבל לא שונה במידה ניכרת משיעור הרווח ממכירת מוצרים אחרים. 

"הם דופקים מחירים בלי חשבון, והאוצר מאשים את החקלאים"

לטענת מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן, במשרד האוצר מכינים את הקרקע להכנסת רפורמה לחוק ההסדרים שתבטל את המכסים על יבוא פירות וירקות, ועושים שימוש במשבר שמקורו בבעיות שונות לחלוטין. "ההתנהגות של האוצר היא לא פחות מנבזית" אומר וילן. "הם יודעים מצויין שפירות הקיץ נפגעו מהטמפרטורות הגבוהות בחורף האחרון. באוצר תפסו על זה טרמפ כדי לדחוף לחוק ההסדרים את ההצעה להוריד מכסים על ייבוא פירות וירקות. זה לא רציונלי, אבל מאשימים את החקלאים, ועל הדרך משיגים הישג שרצו להשיג כבר שנים. הכה בחקלאים והצל את המולדת". 

אלא שהפחתת המכסים היא תכנית אליה דוחפים באוצר כבר שנים, ולא תגובה לעלייה במחיר הפירות השנה. למעשה, באוצר דחפו להכנסת סעיף ביטול המכסים על יבוא פירות וירקות בחוק ההסדרים לשנת 2020 שלא עבר תחת השר כץ, וכבר בשנת 2016 הופיעה הדרישה בדיונים עם נציגי החקלאים. בתמורה לביטול המכסים רוצים באוצר לפצות את החקלאים בתשלומים ישירים םר דונם שטח אותו הם מעבדים- אם כי החקלאים טוענים שמדובר בהצעה יעילה פחות ממכסי המגן הספציפיים הקיימים היום. "יש גידולים שיכולים להחזיק את עצמם בלי תמיכה ויש כאלו שלא. למה לתת לכולם כסף בלי לעשות את זה חכם?" אומר וילן.

טענה נוספת המופנית כלפי החקלאים ובעד ביטול המכסים היא הטענה שחסימת יבוא גורמת לירידה בנגישות לפירות וירקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות. צריכת הירקות בישראל אמנם נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות, מ-230 ק"ג לנפש בשנת 2000 ל-150 ק"ג לנפש בשנת 2017, אבל וילן טוען שהסיבה לירידה היא לא הפיכת הירקות ליקרים מדי, אלא דווקא לעלייה ברמת החיים. 

"זה קשקוש מוחלט" הוא אומר. "כשמסתכלים על ההתפלגות של המגמה הזו לפי עשירונים מתקבלת תמונה מאד שונה. הכמות בסך הכל ירדה, אבל כשאנחנו בדקנו את זה יצא שהירידה היא דווקא בשכבות החזקות יותר. ככל שרמת החיים עולה אנשים קונים מוצרים אחרים, לאו דווקא פירות וירקות. מפחיתים בזה ואוכלים יותר בשרים יקרים ודליקטסים". 

בנוסף, יש לציין כי על אף שהיקף יבוא הפירות והירקות בישראל נמוך, הוא נמצא במגמת עלייה בשני האחרונות. יבוא הפירות והירקות עלה באופן ניכר בשנים האחרונות, ובחלק מהפירות באופן ניכר מאד. היקף התפוחים המיובאים בקילוגרמים, למשל, עלה ב-729% מאז שנת 2005. משקל העגבניות עלה במעל ל-10,000% מאז שנת 2005.