גל דקל (32) הגיע לאירוע הגאווה שנערך אתמול (חמישי) בעיר הולדתו, טבריה, והתרגש לראות את קהילת הלהט"ב צועדת עם הורים ותושבים. זו השנה השלישית שמתקיים בעיר אירוע גאווה, ודקל שמתגורר כיום בתל אביב, נפעם מהשינוי שעברה העיר מאז ילדותו. "כילד בטבריה אתה לא רואה דגלי גאווה ולא נפגש עם טרנסים או דראג. מה שהכי מרגש אותי אלו בני הנוער שהולכים פה ככה ברחוב".

"גדלתי בסוג של פחד, לא מדברים על זה, זה 'חטא' ו'איכס', בגלל חוסר ההבנה. אני חשבתי שאין עוד הומואים חוץ ממני", מוסיף דקל, "היום, כשאני רואה את אמא שלי עם מדבקה של 'אמא גאה' אני כמעט בוכה". אימו של דקל, תמי, תושבת העיר, אומרת שקשה לה שבנה לא גר בטבריה, "אבל לפחות הוא גר בישראל".

גל דקל ואמו תמי. "כשאני רואה את אמא שלי עם מדבקה של 'אמא גאה' אני כמעט בוכה" (צילום: יהל פרג׳)

באירוע השתתפו מאות אנשים, והוא כלל צעדה ומופע שבו עלו בזו אחר זו מלכות דראג, פעילים להט"בים מהעיר, נציגי ארגון הנוער איג"י, נציגת העירייה וגם מלך דראג אחד שזרק יהלומים לקהל. המתחם הצבעוני הוקם במיוחד לכבוד האירוע, וכלל שירותים ציבוריים מקושטים בשטיחונים ותאורה מיוחדת. כל זה בעלות של שלושה שקלים לביקור. המתחם כלל גם ואת חדר הבריחה 'המפחיד ביותר בעולם'.

בשנה שעברה, כשמגבלות הקורונה מנעו התכנסויות גדולות, בחרו פעילי הקהילה בעיר לציין את חודש הגאווה בדרך מקורית וארגנו משט בכינרת, בספינה עם מפרשי גאווה. השנה, האירוע חזר לקרקע, בניצוחן של חבורת נשים טברייניות שהפיקו, הרימו ויזמו את מפגן הכוח הלהט"בי הצפוני ביותר בישראל. האירוע התקיים בתמיכת העירייה, רשת הצעירים העירונית, עמותת תוצרת הארץ, תנועת דרור ישראל, והאגודה למען הלהט"ב, שהיו שותפים גם לאירועי הגאווה הקודמים בעיר.

ציבור מגוון נהנה מההופעות באירוע הגאווה (צילום: יהל פרג׳)

נטלי אוחנה: "אני רוצה את המאתגר, זה למה נשארתי פה"

נטלי אוחנה, מיוזמות הליין הטברייני הגאה 'דונה' וממארגנות האירוע, מספרת עד כמה ההתרחשות הזו אינה מובנת מאליה. "למרות שקיבלתי את עצמי בסבבה, הייתי הרבה בארון כנערה, זה היה מפחיד. הייתי נוסעת למסיבות בתל אביב, בחיפה או בקריות, שם יש יותר מקומות בילוי מאשר פה. האירוע שלנו תואם את הסיטואציה של טבריה. זה לא כמו בתל אביב, מצעד עם משאיות ואנשים חשופים. אנחנו פה בצורה שתואמת את העיר, בצורה שלא פוגעת באורח החיים של אף אדם, כמו שאנחנו רוצים ודורשים שיכבדו אותנו".

אוחנה, בת 32, נולדה בטבריה. היא עובדת בעסק משפחתי של מכונאות רכב, ולפני כן עבדה עם נוער בסיכון. יש לה בת זוג, ולדבריה, "ההורים שלי מקבלים את זה". בשנים האחרונות היא פעילה בקהילת הלהט"ב בעיר. לדבריה, בקהילה יש יותר נשים מאשר גברים. "אולי גברים יותר עוזבים למרכז, החיים שם יותר קלים לנו", היא אומרת, "אני רוצה את המאתגר, זה למה נשארתי פה. אם בגיל 16 היית אומר לי שטבריה תהיה ככה, לא הייתי מאמינה."

רון קובי קופץ לביקור: "טבריה צריכה ויכולה להיות עיר פלורליסטית"

זו השנה הראשונה בה העירייה השתתפה במימון האירוע. על רקע ההתנהלות הפוגענית של המועצה המקומית מצפה רמון כלפי קהילת הלהט"ב, שכללה מניעת תקציבים והתנגדות לקיום מצעד הגאווה ביישוב, התקצוב לקהילה בטבריה הוא התפתחות חיובית שמבטאת עבודה פורייה עם העירייה. כיום מנוהלת העירייה על ידי ועדה קרואה שמונתה על ידי משרד הפנים, לאחר שראש העיר הקודם, רון קובי, לא הצליח להעביר את תקציב העירייה.

ראש העיר טבריה לשעבר, רון קובי, עם מלכת הדראג ליידי מחבט (מימין), תושבת העיר ומלכת הדראג זוהרה פלטינום (משמאל) (צילום: יהל פרג׳)

קובי, שזכור בקרבות שלו מול הציבור החרדי בטבריה על צביונה של העיר, הגיע לאירוע. כשהתקיים אירוע הגאווה הראשון הוא עמד בראשות העירייה, ולדבריו, "היום אני אורח". אבל לא סתם אורח: קובי, שמתכנן את חזרתו לראשות העיר, מצטלם עם מלכות הדראג זוהרה פלטינום וליידי מחבט, וגם עם כמה תושבים ששואלים מתי ישוב לפוליטיקה. "טבריה צריכה ויכולה להיות עיר פלורליסטית שמכבדת את כולם, כולל את הקהילה הלהט"בית. כשאחזור לראשות העיר אדאג שגם החרדים ירגישו שהם חלק מטבריה", הוא מבטיח.

בדוכן הספרים של אילן שיינפלד: "האקס שלי טברייני"

בין הדוכנים של ארגון הנוער הגאה, בית דרור, מרצ'נדייז בצבעי הקשת ודוכני מזון, הציב המשורר והסופר אילן שיינפלד שולחן עם הספרים שיצאו בהוצאתו. "זו פעם ראשונה שלי באירוע בטבריה, ויש לי קשר עמוק למקום, כי האקס שלי הוא טברייני, ופה לימדתי כתיבה יוצרת לפני כמה וכמה שנים".

הדוכן של הסופר והמשורר אילן שיינפלד באירוע הגאווה בטבריה. "יש לי קשר עמוק למקום" (צילום: יהל פרג׳)

שיינפלד מתגורר כיום ביישוב תובל שבמשגב. אחרי שבשנים האחרונות השתעשע ברעיון של הקמת מפלגה להט"בית, חבר בשנה האחרונה למפלגה הדמוקרטית שם הוא ראש פורום תרבות. "מה שקורה עם המפלגה הדמוקרטית זו הייתה הכוונה שלי מלכתחילה – לכנס את הקהילות המודרות". הוא אומר שכמו בכל ספריו, גם בספרו הבא 'הנזיר היהודי' שייצא בקרוב ישנה זווית להט"בית – הפעם מערכת יחסים הומוארוטית של הגיבור.

"החזקנו ידיים בטיילת וספרנו בלב עד להערה הראשונה"

הקהל באירוע כלל ברובו בני ובנות נוער מטבריה והסביבה, לצד כמה זוגות של נשים עם ילדים, כמה זוגות מבוגרים, וגם הרבה צעירים שחיים בעיר ומבקשים שתהיה בית גם ללהט"בים שבה. פלג שדה, חבר 'תנועת דרור ישראל' עלה לבמה וסיפר על חוויה אישית מהדייט האחרון עם בן זוגו במסעדה הסמוכה. "החזקנו ידיים, וספרנו בלב מהכניסה לטיילת עד להערה הראשונה שנזרקה לעברנו. זה היה מהיר ולא נעים". בדבריו הוא הזכיר שני מקרי תקיפה הומופובים שהתרחשו בעיר בשנה האחרונה. "למרות הכל, אני אוהב את טבריה", הוא אמר, "יש הרבה תקווה באירועים האלו. לא סתם החלטתי ללכת עם החבר שלי יד ביד בטיילת".

"אני רואה שולחן מפוצץ באנשים בשישי בערב, חגים ומסיבות ביחד"

אחרי שמלכת הדראג זוהרה פלטיניום ביצעה נאמבר מרגש לשיר 'ללב אין מין', ולפני הביצוע המשותף שלה ושל ליידי מחבט ל'טרילילי טרלללה' שהטריף את הקהל, עלה לבמה מלך הדראג בני די, עם ביצוע מרגש לDIAMONDS של הזמר סאם סמית'. בשיא השיר פתח בני את חולצתו ופיזר מדבקות יהלומים לעבר הקהל המרוגש.

מלכת הדראג זוהרה פלטיניום מבצעת את השיר 'ללב אין מין' (צילום: יהל פרג׳)

מלך הדראג בני די. פיזר יהלומים לקהל (צילום: יהל פרג׳)

"בא לי שזה יהיה גם פה", אומרת אוחנה על תרבות גאה, "אנחנו יכולים להגיע למקום כזה, זו עיר תיירות וזה יכול לקרות. באופן אישי, בעוד עשר שנים אני רואה בית, ילדים ומשפחה. במובן הקהילתי אני מאחלת לנו מקום שיהיה בו מענה לצרכים שלנו. אני רואה שישי בערב, שולחן מפוצץ באנשים שסועדים, חגים ומסיבות ביחד".

דקל אומר שלקיום אירוע גאווה בעיר יש חשיבות לבני נוער וצעירים שמתלבטים על זהותם. "אם כשהייתי נער הייתי מגיע לאירוע כזה ופוגש מישהו מבוגר, שכן, מורה, אולי הייתי מבין שזה לא רק הלכלוך, שזה לא רק בסתרי סתרים. 'אתה לא לבד', זה מה שהייתי אומר לעצמי".