רק 36.6% מהערבים בישראל היו מועסקים בסוף אפריל, 11.7% פחות מהנתון שנמדד בינואר-פברואר 2020, כך לפי דו"ח שפרסם הבוקר (שני) שירות התעסוקה. הירידה בציבור הערבי חדה יותר מהירידה בקרב יהודים שאינם חרדים (7.2%) ובקרב יהודים חרדים (8.4%). עוד לפני פרוץ המשבר שיעור התעסוקה בחברה הערבית היה נמוך יותר, ובתחילת 2020 עמד על 41.4% בלבד, לעומת 52.9% בקרב חרדים ו-66.5% בקרב יהודים שאינם חרדים.
האבטלה היכתה בעיקר בתושבי היישובים שמשתייכים לאשכולות 3-1 בדירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כל דורשי העבודה ממזרח ירושלים הם מאשכולות אלה, וכך גם 88% מדורשי העבודה הערבים המוסלמים מהצפון ומהמרכז, 69% מדורשי העבודה הדרוזים, 67% מהבדואים ו-49% מדורשי העבודה הנוצרים. לעומת זאת, 21% בלבד מדורשי העבודה היהודים הם תושבי אשכולות אלה.
הערבים והדרוזים מאשכולות הביניים (7-4) ומהאשכולות הגבוהים (10-8) שמרו על מקומות עבודתם בהשוואה ליהודים מאותם אשכולות. הנתונים מראים שבקרב דורשי העבודה הנוצרים, 46% הם מאשכולות הביניים ו-5% מהאשכולות הגבוהים.
בקרב דורשי העבודה הבדואים 33% מדורשי הם מאשכולות הביניים ו-0.2% מהגבוהים, בקרב הדרוזים 31% מאשכולות הביניים ו- 0.3% מהגבוהים, ואילו אצל הערבים המוסלמים מהצפון ומהמרכז 12% הם מאשכולות הביניים ו-0.5% מהגבוהים. אצל היהודים, לעומת זאת, שיעור דורשי העבודה מאשכולות הביניים עמד על 52%, ושיעורם מהאשכולות הגבוהים עמד על 27%.
בהקשר זה, מדגישים בשירות התעסוקה שבפילוח דורשי העבודה הערבים שאינם נוצרים לפי משלח יד, עולה שמשלח היד עם המספר הרב ביותר של דורשי עבודה ערבים לאורך שנת המשבר היה "עובדים בלתי מקצועיים", שכולל עובדים במעמדות הנמוכים, כמו אלה בתחומי הניקיון, עוזרים פרטיים בבתים, בתי מלון ומשרדים, עוזרים בהכנת מזון, פועלי הובלה ואחסון ועוד.
לעומת זאת, משלח היד הבולט בקרב דורשי העבודה הנוצרים, בדומה ליהודים, היה מכירות ושירותים הכולל מוכרים בחנויות, מלצרים ומוגי משקאות, עובדי אבטחה וכיוצא בכך.
לדורשי העבודה הערבים אין מיומנויות דיגיטליות
לרוב דורשי העבודה הערבים (למעט דרוזים ונוצרים) אין כישורים דיגיטליים בסיסיים. שיעור חסרי המיומנויות הדיגיטליות בקרב דורשי העבודה ממזרח ירושלים עמד בסוף אפריל 2021 על 65%, בקרב דורשי העבודה הבדואים בדרום על 61% ובקרב דורשי העבודה המוסלמים מהצפון והמרכז על 53%. גם בקרב הנוצרים והדרוזים נרשם שיעור גבוה של נעדרי מיומנויות דיגיטליות , 45% ו-40% בהתאמה, לעומת 30% בלבד בקרב דורשי העבודה היהודים.
נשים וצעירים ממזרח ירושלים מתקשים לחזור לעבודה
גברים ערבים נפגעו במשבר יותר מנשים ערביות. שיעור תעסוקת הגברים הערבים בסוף אפריל 2021 היה נמוך בכ-14% מזה שנמדד ערב המשבר, ושיעור תעסוקת הנשים הערביות בסוף אפריל 2021 היה נמוך ב-7.4% בלבד. באופן דומה לנשים יהודיות, נשים ערביות חוזרות לעבודה בקצב גבוה יותר מגברים.
בעוד בקבוצה היהודית והנוצרית עלו שיעור ומספר הנשים בקרב דורשי העבודה בכניסה לסגרים וירדו ביציאה מהם, מספרן ושיעורן של דורשות עבודה ערביות ממזרח ירושלים, בדואיות מהדרום ומוסלמיות מהצפון ומהמרכז עלו בשיעורים נמוכים בכניסה לסגרים, ובהתאם, וביציאה מהם חזרו לעבודה בקצב נמוך.
נתון מדאיג נוסף הוא שהגידול במספר דורשי עבודה צעירים ממזרח ירושלים היה גבוה משמעותית מכל קבוצה אחרת. מספר דורשי העבודה הצעירים ממזרח ירושלים רשם גידול הגובה פי 3 מזה של צעירים יהודים ופי 2.4 משל כלל הצעירים הערבים.
30% מדורשי העבודה הבדואים נכנסו למשבר כשהם כבר מובטלים למעלה משנתיים
כ-30% מדורשי העבודה הבדואים בדרום נמצאו בסוף אפריל 2021 באבטלה כרונית בת למעלה משנתיים ברציפות, נתון גבוה יותר מכל קבוצה אחרת. למעט נוצרים, בכל קבוצות המשנה הערביות נרשם גם שיעור גבוה יחסית של מובטלים כרונית: 10% מדורשי העבודה הדרוזים והמוסלמים מהצפון והמרכז ו-8% מדורשי העבודה ממזרח ירושלים נמצאו באבטלה כרונית בת למעלה משנתיים ברציפות.
לעומת זאת, אצל הנוצרים והיהודים שיעור השוהים באבטלה כרונית עמד בסוף אפריל על 4% ו-3% בהתאמה. בשירות התעסוקה מעריכים שבתום תקופת הזכאות רבים מדורשי העבודה בחברה הערבית, בדומה לדורשי עבודה אחרים בעלי מיומנויות נמוכות, עלולים להתקשות לשוב לעבודה, וכתוצאה מכך תעלה האבטלה הכרונית.
דרושה מדיניות
שירות התעסוקה ממליץ על שלושה צעדי מדיניות שעל הממשלה החדשה ליישם ביחס לאבטלה בחברה הערבית: הרחבת תכניות להשבת מובטלים כרוניים בחברה הערבית למעגל העבודה בדגש על בעלי השכלה ומיומנויות נמוכות, נשים, בני 35 ומעלה, בעלי מגבלה בריאותית ובעלי היסטוריה של הזדקקות לקצבאות סוציאליות, הרחבת התכניות לשיפור מיומנויות עבודה (קורסים, הכשרות, שוברים ו-OJT) והגדלת היצע המשרות בחברה הערבית.
"נתוני הדו"ח מלמדים עד כמה המדינה צריכה להיות מעורבת בתהליכי השיקום התעסוקתי בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה", אמרה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי. "הפגיעה בדורשי העבודה הייתה דיפרנציאלית, ולכן הפתרון חייב להיות דיפרנציאלי ומותאם לצרכיה ומאפייניה של כל קבוצה. קליטת זרוע העבודה למשרד הכלכלה תהיה מכפיל כוח משמעותי באינטגרציה בין המשרדים ליצירת תעסוקה איכותית ולעידוד צמיחה מכלילה של המשק, העלאת הפיריון וחיזוק הכלכלה הישראלית".
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, אמר: "נתוני הדו"ח מחזקים את אשר התרענו לאורך כל השנה החולפת. משבר הקורונה פגע בצורה משמעותית באוכלוסיות שהתמודדו עוד קודם עם חסמים תעסוקתיים, כמו חרדים, ערבים, מרוויחי שכר נמוך ובעלי מיומנויות דיגיטליות נמוכות. תהליכי השינוי שהחלו קודם למשבר רק הואצו במהלכו, וכמדינה מוטלת עלינו החובה לפעול אקטיבית להעמדת מלוא הכלים לצמצום הפערים ובדגש על חיזוק ההון האנושי ועידוד ואפשור תעסוקה".
