לבד מדורשי עבודה בני 45 ומעלה, קיבלו החודש הזכאים לכך את דמי האבטלה האחרונים שלהם. החל מהחודש, התשלומים פשוט הופסקו. כמעט אין אוכלוסיות מוחרגות, גם אם הן מתקשות מאוד להשתלב בשוק העבודה. נשים בהריון היא אוכלוסייה אחת כזו, הסיכוי שלהן להשתלב בשוק העבודה הוא אפסי, ונותרו להן מספר חודשים עד לקבלת דמי הלידה. בינתיים, המדינה מפה מהן להסתדר בעצמן.  

לנה גלצן (34) מבת ים עסקה עד לפני הקורונה בניהול מכירות. היא אם לילד בן שנתיים ושבעה חודשים, ובנוסף נמצאת בסוף החודש השביעי להריונה. רגע לפני פרוץ הקורונה, בפברואר 2020, היא סיימה לעבוד במקום אחד, והיתה אמורה להתחיל עבודה חדשה, ולהכניס את הילד שלה לגן. "בעקבות הקורונה במקום העבודה החדש צמצמו את השורות ולא נכנסתי לעבוד, ובנוסף, כמובן, הילד לא נכנס לגן. ביולי 2020 מצאתי מקום עבודה אחר ומסגרת לילד, ובעקבות הכניסה לסגר באוגוסט, הילד שוב יצא ממסגרת, ובאוקטובר, אחרי כניסה לסגר נוסף, נאלצתי להתפטר", היא מספרת ל'דבר'. 

בעקבות ניתוח שעברה בשנה שעברה, לגלצן לא הייתה אמורה להיות היכולת להיכנס להריון בצורה טבעית, כך שהיא אפילו לא שקלה את זה. היא תכננה פשוט לחכות שיעברו הסגרים, שהילד שלה יכנס למסגרת, ושהיא תוכל למצוא עבודה חדשה. "אבל בנובמבר 2020 קרה נס, ונכנסתי להריון. ובאפריל 2021, אחרי שנגמרו כל הסגרים, התחלתי לחפש עבודה, כשכבר הייתי בחודש החמישי להריון". אבל זה פשוט התגלה כמשימה בלתי אפשרית. 

"כל מעסיק שראיין אותי וסיפרתי לו שאני בהריון אמר לי שזה לא רלוונטי, שהם מחפשים לטווח ארוך, שאפנה אליהם אחרי הלידה. היה אפילו מעסיק שהתקשר ומאוד התלהב מקורות החיים שלי, אבל ברגע שעדכנתי אותו שאני בהריון פשוט אמר שזה לא מתאים וניתק את הטלפון. אין לי מה לעשות כרגע, אף מעסיק לא רוצה לזמן אותי לראיון. הבנתי את הסיטואציה ולא הגשתי אפילו מועמדויות לניהול, אני מחפשת אפילו בחנויות מסביב לבית, במוקדים טלפוניים, אבל אין, לא רוצים לקבל". 

לנה גלצן (34) מבת ים (צילום: אלבום פרטי)

בעקבות הקורונה, בעלה של גלצן, שעובד בתחום המכירות, מרוויח פחות מבשגרה. "אנחנו בחובות מטורפים", היא מספרת. "יש לנו ים הלוואות, ים הוצאות, החודש אנחנו כבר מתחילים את החודש עם מינוס משמעותי. אני לא ישנה כבר חודשיים, כל יום אני אומרת לבעלי- מה נעשה? איך נסתדר? הבנק כבר לא ייתן עוד הלוואה, אפילו עבודה במוקדנות טלפונית אני לא מוצאת. פשוט לא מקבלים". 

גלצן מוסיפה שהיא ניסתה לדבר עם הביטוח הלאומי על קבלת קצבת הבטחת הכנסה, אבל אלה סרבו לסייע. "אמרו לי שבגלל שבעלי מרוויח מעל 5,000 שקלים אני לא זכאית. אמרתי להם- אבל בעלי לא יכול להרוויח פחות מזה, אנחנו לא נשרוד. אמרו לי- אין מה לעשות, זה החוק". 

"אני מאפריל מחפשת עבודה", היא מעידה. "אני מתוסכלת מהישיבה בבית ואני מאוד רוצה לחזור לעבוד, ודמי האבטלה שאני מקבלת הם פחות מחצי מהשכר שקיבלתי. אני משלמת ביטוח לאומי כל חיי, ונלחמת פה על גרושים, פחות ממינימום. זה אבסורד". 

"אני לא יודעת מה נעשה. מה, אני אוותר על הגן ולחסוך על ההתפתחות של הילד שלי? אני לא יכולה לא לספק לילדים שלי את הצרכים שלהם. אתמול אמרתי לעצמי- אני לא אקנה לעצמי אוכל כדי לקנות לילד את היוגורטים שלו. איך אפשר לחיות ככה?" 

"אני אמורה ללדת בסוף אוגוסט, ואני לא אהיה עם התינוקת שתיוולד שנה וחצי כמו עם הגדול שלי, זה לא אפשרי כלכלית. שלושה חודשים, אני רואה שהיא בסדר, אני מכניסה אותה למעון ומתחילה לעבוד, רק עד אז אנחנו צריכים פיתרון. מה אנחנו שונות מבני 45 פלוס? להם יש אולי סיכוי להגיע לראיון עבודה, אנחנו נפסלות מהשיחה הראשונה בטלפון". 

גם אם הייתי רוצה לחזור לעבודה, אני לא יכולה

ליה ארוסי (26) מכפר הרא"ה, אם לשניים בחודש השביעי להריונה, במצב שונה אבל לא לטובה. היא שוכבת במיטה באשפוז ביתי בשמירת הריון, מחוברת לנוזלים באופן קבוע, ולמרות שיש לה עבודה לחזור אליה, היא פשוט לא יכולה. 

"אני יועצת השמה, ויצאתי לחל"ת במרץ 2020, ברגע שהמשק נסגר", היא מספרת ל'דבר'. "נכנסתי להריון באוקטובר, ואם לא הייתי בשמירת הריון, הייתי חוזרת. גם הוצע לי כבר לחזור, אבל אין לי יכולת". 

ארוסי סובלת מהיפראמזיס גרבידרום, מצב של הקאת יתר מאסיבית במהלך ההריון. "אני מקיאה המון ומאבדת המון נוזלים. אני מחוברת לנוזלים באופן קבוע כי חסרים לי כל הוויטמינים והערכים התזונתיים, מה שאומר שאני נמצאת בסכנת התייבשות והתמוטטות תמידית" 

"במקרה שלי, גם אם הייתי רוצה לחזור לעבודה, אני לא יכולה. בניגוד להרבה נשים אחרות, יש לי מקום לחזור אליו ואני מתכננת גם לחזור. אני מאוד אוהבת את המקום הזה, אני רואה את עצמי שם לטווח הארוך, מתפתחת שם, ביום שהוציאו אותנו לחל"ת ממש בכיתי. אני לא אדם שנהנה לשבת בבית, ובחיים לא הייתי נשארת בחל"ת אם הייתה לי את היכולת לחזור לעבודה". 

ארוסי מסבירה שאם לא הייתה קורונה, היא לא הייתה בחל"ת ביום שנכנסה להריון, והייתה זכאית לצאת לשמירת הריון ולקבל קצבה. "בגלל שאני בחל"ת ואין לי יום קבוע, אני לא זכאית לצאת לשמירת הריון", היא אומרת. "ניסיתי לדבר עם הביטוח הלאומי והייתי בטוחה שיאשרו לי לצאת לשמירת הריון, אבל אין, אני מבחינתם יכולה כבר לחזור לעבודה, שום דבר לא עזר. אני לא נכנסת לשום סקאלה של מקרים חריגים". 

ליה ארוסי, אם לשניים בחודש השביעי שלא זכאית יותר לדמי אבטלה (צילום: אלבום פרטי)

עד לחודש האחרון, ארוסי קיבלה דמי אבטלה נמוכים, על סך 4,000-4,500 שקלים בחודש בלבד. גם בגלל שהיא בת פחות מ-28, וגם בגלל שבעבודה שלה כוללת הרבה בונוסים שלא נכנסו לחישוב. "המעט הזה מחזיק אותנו וגורם לנו לא להיכנס למינוס, ולמדנו איך להסתדר עם זה עד שנחזור למצב נורמאלי", היא אומרת. 

"החודש נכנסו דמי האבטלה האחרונים, אני לא יודעת מה נעשה חודש הבא. אני באמת לא יודעת. בגלל המצב שלי גם בעלי עובד היום פחות, גם כי אני לא מסוגלת להיות עם הילדים והוא איתם, וגם כי צריך לטפל בי. עכשיו התחיל החופש, הילדים בבית הספר של הקיץ ולא רשמתי אותם לקייטנות כי אין לי מושג אם יהיה לי כסף לזה. מה יקרה עכשיו? עוד שבוע-שבועיים? איך נסתדר?".

ואלו רק שני סיפורים, מתוך 14 סיפורים של נשים בהריון עלו השבוע לעמוד הפייסבוק של שדולת הנשים בישראל. בנוסף, נפגשו היום נציגות השדולה יחד עם 20 נשים הרות עם ח"כ אפרת רייטן מהעבודה, יושבת הראש המיועדת של ועדת העבודה והרווחה, במטרה לתקן את העוולה ולהחריג נשים בהריון כקבוצה הזכאית להארכת דמי האבטלה. 

ֿ״ישראל, שמעודדת ילודה מכל כיוון, לא תומכת בתא המשפחתי״

"נשים שנמצאות במהלך ההריון פשוט הפסיקו לקבל את דמי האבטלה, ונותרו לבדן להסתדר בכל הזמן שנותר להן עד שילדו ויקבלו מענק לידה, כאשר הסיכוי שלהן למצוא עבודה אפסי" אומרת ל'דבר' עו"ד דנה מיטב, יו"ר שדולת הנשים בישראל. "זו קבוצה לא גדולה של נשים והן זקוקות לפתרון נקודתי למספר חודשים עד ללידה. מדובר בהוצאה של 30 מיליון שקל, זה כלום בשביל מדינה. אז למה להביא נשים למצב שהן נדחקות לפינה?".

"לצערי עושה רושם שהמדינה שלנו באופן עקבי לא רואה נשים, לא רואה צרכים של נשים ולא רואה מצוקות של נשים", מוסיפה מיטב. "אנחנו יודעים שתקופת הקורונה פגעה בעיקר בנשים בתעסוקה, שנשים נפלטו ולא הצליחו לחזור לעבודה. נשים נפגעו יותר, ולא רואים בכלל את התרומה שלהן לחברה שלנו. מערכות החינוך נסגרו, הן נשארו עם הילדים בבית, עכשיו זה לא מעניין אף אחד". 

עו"ד דנה מיטב (צילום: טלי מאייר)

לדבריה, היה מאוד ברור למקבלי ההחלטות שצריך להמשיך דמי אבטלה לאנשים מעל גיל 45 בגלל שיהיה להם קשה להשתלב בשוק התעסוקה, אבל לאישה בחודש שישי להריונה, יש סיכוי נמוך עוד יותר. "הרי למה החוק מראש אוסר לפטר נשים בהריון? כי יודעים שיש לאישה בהריון סיכוי נמוך מאוד למצוא עבודה. עכשיו המדינה אומרת בדיוק לאותן נשים- נגמר דמי האבטלה, עכשיו תשברו את הראש". 

"מדובר בנשים שעבדו כל חייהן ואיבדו את העבודה בגלל הקורונה, שכעת הולכות ללשכת התעסוקה, וכבר שם נאמר להם שאף אחד לא יקבל אותן בהריון. "משאירים אותן במצב בלתי אפשרי ובאבחת החלטה אחת לוקחים להן את מקור פרנסתן שמחזיק אותן בנתיים". 

"אחת הנשים אמרה עכשיו בועדה בכנסת- גורמים לי לא להיות מאושרת מההריון שלי. זה שבר לי את הלב", מספרת מיטב. "ישראל, שמעודדת ילודה מכל כיוון, לא תומכת בתא המשפחתי, וזה אבסורד. אומרים לנשים לעשות ילדים, אבל אם את בהריון- עכשיו זו בעיה שלך. אני מאוד מקווה שמקבלי ההחלטות יתעשתו, זה אמור להיות מובן מאליו".