דחיית הוראת השעה להארכת חוק האזרחות והכניסה לישראל הבוקר (שלישי) החזירה את המצב לקדמותו, כפי שהיה עד 2003, מאז הוא הוארך בתדירות שנתית. עם סיום תוקף החוק, תידרש שרת הפנים איילת שקד לשקול כל בקשה של פלסטינים או אזרחי מדינות ערב לאיחוד משפחות עם אזרחי ישראל בנפרד.
למעשה אין בביטול הוראת השעה משום פתרון לכל בעיות הכרוכות במעמד התושב הארעי. אך ההערכה היא שדחייה גורפת של הבקשות לא תעמוד במבחן בג"ץ. כעת, כדי לשלול ממשפחה מסוימת להתאחד תצטרך שרת הפנים להסתייע בשב"כ על-מנת להוכיח שהמבקש הספציפי אכן מהווה סכנה בטחונית.
"המשפחות ברמה הסמלית מרגישות הקלה גדולה”, אומר תייסיר ח’טיב, נציג המשפחות וממובילי המאבק בחוק. "זה לא אומר שמחר הן תקבלנה אזרחות ושבעיות התושבות תיפתרנה. הדברים תלויים במצב האישי של האנשים, יש בקשות שהוקפאו, חלק לא הגישו בקשות וחלק יגישו בקשות עכשיו”.
"אני מרגיש ניצחון אדיר נגד הגזענות ונגד השנאה שהחוק שידר”, מוסיף ח’טיב. "אנו מרגישים הקלה אך גם חוששים מהעתיד שהליכוד או מפלגות אחרות ינסו להביא חוקים אחרים יותר גרועים או גזעניים”. לדבריו המאבק של המשפחות נמשך. “אנו לוקחים את המאבק הלאה להכין בקשות למשרד הפנים ולהיות מוכנים במידה ויעלה עוד חוק”.
החוק קובע עיקרון לפיו שר הפנים לא יעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב האזור, ולתושב או אזרח איראן, לבנון, סוריה ועיראק. כן קובע החוק כי מפקד האזור לא יהיה רשאי להעניק לתושב אזור יהודה, שומרון וחבל עזה היתר לשהייה בישראל.
עם זאת, החוק מגדיר חריגים וסייגים לאיסור על הענקת אזרחות, היתר הישיבה או היתר שהייה בישראל. מקצתם של החריגים היו בחוק מלכתחילה, ורובם נוספו בתיקוני חקיקה ב-2005 וב-2007. סייגים אלה מאפשרים מתן היתרים לבני זוג וילדים, היתרים למקרים הומניטריים מיוחדים, היתרים למטרת טיפול רפואי, עבודה או למטרה זמנית שלא תעלה על שישה חודשים.
