בעיני השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, תעסוקת מבוגרים היא יעד אסטרטגי למדינה. "אם נצליח לשמור מבוגרים בשוק התעסוקה", אומרת כהן (כחול לבן) בראיון ל"דבר", "זה יקרין גם על כל יתר הבעיות שאנחנו מטפלים בהן בגיל זיקנה: על העוני, הבדידות, הירידה התפקודית, ויש לזה גם ערך גבוה למשק. זה יכול להיות מנוע צמיחה ענק למשק".

להערכתה, כ-175 אלף איש שחצו את גיל הפרישה, מסוגלים כיום לעבוד וגם מעוניינים בכך.
המשרד לשוויון חברתי, שבו כהן מכהנת כבר מאז הממשלה הקודמת, הכין תוכנית לאומית לקידום תעסוקת מבוגרים, שאותה מבקשת השרה להתחיל וליישם בהקדם האפשרי.

התוכנית הלאומית לקידום תעסוקת מבוגרים: הגדלה הדרגתית של המועסקים בני 74-67, עד שב-2030 ישתלבו בשוק התעסוקה 43.5% מהגברים ו-28.5% מהנשים (צילום: פלאש 90)

התוכנית שאותה מקווה כהן להביא בקרוב להסכמת הממשלה, מבקשת לקבוע יעד ממשלתי שהוא הגדלה הדרגתית של מספר המועסקים בני 74-67, עד שב-2030 ישתלבו בשוק התעסוקה 43.5% מהגברים ו-28.5% מהנשים (לעומת 33.5% ו-18.5% בהתאמה, כיום). "צריך לראות בזה מטרה שהממשלה צריכה לעבוד בשבילה", מדגישה כהן. "כיום מסתכלים על אנשים בגילאים האלה כאנשים לא רלוונטיים, אבל אלה אנשים שנמצאים בשיא שלהם. לשלוח אנשים בגיל הזה הביתה זה הפסד לכולם".

"האפשרות לפטר אדם רק על סמך גילו זו אפליה חמורה"

אחד החסמים המשמעותיים להעסקת עובדים לאחר גיל פרישה ידוע והוא חוק גיל פרישה חובה שמאפשר למעסיקים לפטר עובדים בני 67 ומעלה, רק על סמך גילם. "העובדה שאפשר לפטר היום אדם רק בגלל גילו וללא שום סיבה תפקודית זו אפליה חמורה מאוד", אומרת כהן, "ביטול גיל פרישה חובה זה השינוי המבני הכי מהותי שיש לנו על הפרק, והיעד הכי חשוב בעולם מבחינתי".

תופרת במפעל קליין. "העובדה שאפשר לפטר היום אדם רק בגלל גילו וללא שום סיבה תפקודית זו אפליה חמורה מאוד" (צילום: נתי שבות / פלאש 90).

התנאים לשינוי החוק עדיין לא בשלו. לדבריה, באוצר מתנגדים לו בעיקר בטענה שמהלך שכזה דורש גמישות תעסוקתית רבה יותר במגזר הציבורי. לשיטתם, היא מסבירה, כבר כיום המגזר הציבורי מתקשה לפטר עובדים ברמה תפקודית נמוכה, ולכן הם אינם ששים לוותר על 'נקודת היציאה' הקיימת כיום עם הגיע העובד לגיל פרישה חובה.

"זה טיעון לגיטימי שאני יכולה להבין", אומרת כהן, "נדרשת חשיבה נוספת ויותר רחבה, גם עם ההסתדרות. צריך לראות שגם במגזר הציבורי מאפשרים לפטר בשיעור נמוך בשנה, כך שאם מישהו אינו טוב ניתן יהיה לפטר אותו בלי קשר לגיל הפרישה".

המשרד לשוויון חברתי נמצא, לדבריה, כבר כיום במשא ומתן מול האוצר בנושא זה, ולדעתה נדרשת גם הקמת וועדה ציבורית, שתבחן את הנושא מכל היבטיו ותגבש לגביו המלצות.

"העלאת גיל פרישה לנשים רק בצורה אחראית"

גם העלאת גיל הפרישה לנשים נתונה במחלוקת. האוצר תומך במהלך בטענה שבקרנות הפנסיה קיים גרעון אקטוארי, ומתוך רצון לצמצם את הוצאות קצבאות הזיקנה המשולמות על ידי הביטוח הלאומי. מנגד, ארגוני הנשים והעובדים טוענים שאחוזי האבטלה בקרב נשים מבוגרות גבוהים ביותר כבר כיום, והעלאת גיל הפרישה עלולה לדחוק נשים מבוגרות נוספות לעוני, בהיעדר עבודה והכנסה. "העלאת גיל הפרישה לנשים הוא מהלך נכון", אומרת כהן, "אם הוא ייעשה בצורה אחראית".

ארגוני הנשים והעובדים טוענים שאחוזי האבטלה בקרב נשים מבוגרות גבוהים ביותר כבר כיום, והעלאת גיל הפרישה עלולה לדחוק נשים מבוגרות נוספות לעוני, בהיעדר עבודה והכנסה (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

המשרד דורש שבתוכנית העלאת גיל הפרישה לנשים יכללו הכשרות מקצועיות; בניית קצבאות חליפיות לקצבת הזיקנה; והרחבת הזכאות לדמי אבטלה – צעדים שיהוו כלים תומכים לנשים מבוגרות שייפגעו מהמהלך: נשים הסובלות משוק עבודה לא שיוויוני ומגיעות לגיל הפרישה עם שכר נמוך יחסית, ונשים במקצועות שוחקים המגבילים את יכולתן להמשיך ולעבוד במקצוע בגיל מבוגר.

גם נשים המוגדרות על פי חוק הביטוח הלאומי כ'עקרות בית', מופלות כיום בזכויותיהן, ונזקקות למענה. "בכל מקרה", אומרת כהן, "אם בתהליך הזה לא ידאגו לחלשות ביותר, אז זה לא מהלך טוב, אלא רק גזירה".

עוד בתוכנית: תמריצים למעסיקים ועידוד מבוגרים לפעילות יזמית

כדי להילחם בתופעת הגילנות בשוק התעסוקה, מציעה התוכנית החדשה, בין היתר, לתת למעסיקים תמריצים לשימור עובדים מבוגרים; לעודד גיוון גילאי בארגונים; לפתוח פתרונות לתעסוקה גמישה בהם מסלולים של פרישה מדורגת ומעבר לתעסוקה במשרה חלקית בגילים המבוגרים.

רשימת הרעיונות בתוכנית ארוכה וכוללת, בין השאר, גם את הגדלת תוכניות ההשמה לאוכלוסייה המבוגרת; קידום בנייתם של מרכזי תעסוקה ופיתוח הכשרות מקצועיות ייעודיות; הרחבת התוכנית להעסקת מבוגרים בשירות המדינה, שהחלה כפיילוט בשלטון המקומי; הכשרת מבוגרים לאחר גיל פרישה לפעילות יזמית בהקמת עסקים קטנים וזעירים, תוך קבלת סיוע לכך באמצעות הלוואות.
התוכנית מציעה גם יצירת תו תקן לארגונים ידידותיים לעובדים מבוגרים; עבודה עם ארגוני מגזר שלישי לפיתוח סוגיית האחריות התאגידית לתעסוקת עובדים מבוגרים; ופיתוח הפרופסיה של שילוב מבוגרים בשוק התעסוקה בעולם משאבי האנוש והייעוץ הארגוני.