פיצול בתי הספר המקצועיים לנוער וההכשרות המקצועיות למבוגרים בין משרדי ממשלה שונים יוביל ל"השלכות חמורות" על תלמידי בתי הספר ועל כלל ההכשרות המקצועיות בישראל – כך מזהירה הנהלת האגף להכשרה מקצועית במסמך פנימי של משרד העבודה והרווחה. לפי המסמך, המהלך צפוי לפגוע באלפי בני נוער שלומדים ומוכשרים לתעודת מקצוע ב-65 בתי ספר ברחבי הארץ, ובתעשייה הישראלית הזקוקה לעובדים מוסמכים.
במסגרת חלוקת התיקים בממשלת בנט-לפיד סיכמו שר העבודה והרווחה מאיר כהן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי שמרבית היחידות בזרוע העבודה שבמשרד העבודה יעברו למשרד הכלכלה. עם זאת נקבע כי האגף העוסק בהכשרות מקצועיות יפוצל, כך שההכשרות מקצועיות למבוגרים יעברו לאחריות משרד הכלכלה, ובתי הספר המקצועיים לנוער יישארו באחריות משרד הרווחה.
האגף שיפוצל, ששמו המלא הוא 'האגף הבכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כח אדם', אחראי על כלל ההכשרות המקצועיות הכוללות הסמכה של תעודת מקצוע מוכרת, לבני נוער ולמבוגרים כאחד. בהנהלת האגף מזהירים כי "ישנה חשיבות עליונה בשמירה על ההכשרה המקצועית כמערכת אחודה, הוליסטית הנותנת מענה רציף לנוער ולבני 18 פלוס".
במקביל להכשרות המקצועיות למבוגרים, מפעיל האגף מערכת הכשרה מקצועית לנוער במסגרת 65 בתי ספר מקצועיים ברחבי הארץ, המשלבים לימודים עיוניים ועבודה בשכר במקומות עבודה בליווי חונכים. לימודים אלו מקנים לבוגרים תעודת מקצוע ב-70 מגמות שונות, בהן חשמל, אוטוטרוניקה ומערכות מתקדמות ברכב, מערכות מיכון ויצור בעזרת מחשב, אנרגיות חלופיות, אומנות הבישול, עיצוב צליל, צילום וידאו ואיפור מקצועי. חלק מבתי הספר האלו פועלים בשיתוף עם מפעל או מקום עבודה גדול, כמו חברת החשמל או צה"ל, שבו התלמידים מתנסים בעבודה ויכולים להיקלט בו בהמשך.
"הלומדים יתויגו כאוכלוסייה חלשה ונתמכת רווחה"
באגף מדגישים שמערכת בתי הספר המקצועיים היא מערכת ייחודית המאפשרת לבני נוער לרכוש מקצוע, תוך התנסות בעולם מקצועי מתעדכן במודל של "לימודים מבוססי עבודה". מערכת זו מקבלת את הלגיטימציה שלה מההשתייכות לגוף האחראי על כלל ההכשרות המקצועיות. בניגוד למדינות מפותחות אחרות, בישראל סובלת מערכת החינוך הזו סובלת מדימוי של חינוך לשכבות חלשות, ויועדה לאורך השנים לתלמידים שלא הצליחו להשתלב בחינוך העיוני. לדבריהם, ניתוק תחום הנוער ממערכת ההכשרה המקצועית "עשוי להוביל לפגיעה גדולה יותר בדימוי הציבורי, בתיוג הלומדים כאוכלוסייה חלשה ונתמכת רווחה, ויהווה מכה אנושה לחינוך המקצועי".
החשש המרכזי במסמך הוא שהפיצול עלול להוביל להיעלמות המודל של עבודה במהלך הלימודים. כתוצאה מכך, מעבר לפגיעה במענה חינוכי ייחודי ובאופק המקצועי של אלפי התלמידים, המשק הישראלי עלול לאבד אנשי מקצוע עתידיים. באגף מדגישים שמהלך כזה יהיה "אנטיתזה למקובל בעולם", מכיוון שבכל המדינות המפותחות כ-50% מבני הנוער פונים למסלולי הכשרה מקצועית שמבטיחים את עתידם המקצועי ומהווים מנוף מרכזי לעידוד הכלכלה.
"זילות תעודת המקצוע"
לפי הנהלת האגף, הענקת תעודות הסמכה על ידי גופים שונים עלולה להוביל ל"שונות בסטנדרטיזציה, וחשש לתחילתו של מדרון חלקלק וזילות בתעודת המקצוע". כלומר, התעודה מהגוף שאחראי על הכשרות לבני הנוער תיתפס כנחותה מזו שתינתן על ידי הגוף המסמיך מבוגרים.
חשש נוסף המתואר במסמך הוא שהפיצול בין הכשרות הנוער למבוגרים יפגע במקצועיות של מערכת ההכשרה. המומחיות של האגף "מתבססת על עמוד השדרה של היחידות המקצועיות המשותפות, הפועלים מתוך חיבור יומיומי שוטף ומדיניות אחת ברורה". מרבית עובדי האגף נותנים שירות הן לנוער והן למבוגרים, ולכן פיצולו יביא "לפגיעה משמעותית בסמכויותיהם ובמהות תפקידם".
בהנהלת האגף מדגישים ש"עמדתנו החד משמעית היא, שמהלך שכזה אינו בר ביצוע, יצור רעשי רקע ויפגע באופן מובהק בפעילות האגף הן בתחום הנוער והן בתחום המבוגרים".
